א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
44344-07
31/10/2007
|
בפני השופט:
אושרי פרוסטפרנקל
|
| - נגד - |
התובע:
ריעני רות
|
הנתבע:
1. מגדל חברה לבטוח בע"מ-ת"א
2. מועלם איציק
|
| החלטה |
לטענת הנתבעת חלה על התביעה טענת התיישנות כיוון שזו הוגשה 7 שנים וחודשיים לאחר שנולדה עילת התביעה .
סעיף 6 לחוק ההתיישנות, תשי"ח-1958 קובע את המועד לתחילת תקופת ההתיישנות:
6
."תקופת ההתיישנות מתחילה ביום שבו נולדה עילת התובענה".
6. תחילת ההתיישנות
סעיף 6 לחוק ההתיישנות קובע כי תקופת ההתיישנות מתחילה ביום שבו נולדה עילת התובענה.מהי עילת התובענה לענייננו, והאם התיישנה?המונח "עילת תובענה" אינו בעל משמעות מונוליטית, תוכנו משתנה בהתאם להקשר הדברים ולתכלית ההסדר המשפטי שבמסגרתו הוא עולה. זהו מונח מסגרת שמהותו משתנה על
-פי המטרה שנזקקים לה לצורך הגדרתו (ע"א 217/86 שכטר נ' אבמץ בע"מ [2], בעמ' 858). המבחן המקובל ל"עילת תובענה" לצורך התיישנות הוא קיומה של עילת תביעה קונקרטית בידי התובע במובן זה שמתקיימות כל העובדות החיוניות הנדרשות לביסוס תביעה שניתן להצליח בה ולזכות בסעד המבוקש (ע"א 244/81 פתאל נ' קופת חולים של ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל [3], בעמ' 684. (כב' השופטת פרוקצ'ה בע"א 1650/00 - מרדכי זיסר נ' משרד הבינוי והשיכון ואח' . תק-על 2003(2), 4024 ,עמ' 4027.)
חוק ההתיישנות קובע בסעיף 5 (1) כי תובענה שאינה במקרקעין נתונה להתיישנות של שבע שנים. סעיף 6 לחוק ההתיישנות קובע כי תקופת ההתיישנות מתחילה ביום בו נולדה עילת התובענה. מהי עילת התובענה לענייננו, והאם התיישנה.
אכן, "המבחן... הוא רחב. הוא כולל את התקיימותם של כל המרכיבים הנדרשים כדי לגבש את עילתו של התובע בדין המהותי. אך אלה אינם ממצים את מובנו של מונח זה. מונח זה עשוי לכלול גם נתונים עובדתיים נוספים, אשר מהווים תנאי מוקדם לעצם זכותו של התובע לפנות לערכאות. אכן, במוקד מבחן זה עומד קיומו של כח התביעה בידיו של התובע. משעה שכח זה נמצא בידיו של התובע יכול מירוץ ההתיישנות להתחיל". (דברי השופט אור בע"א 3319/
94 פפר נ' הועדה המקומית לתכנון ובנייה, פד"י נא(2) .594 ,
581) (ראה גם י. גלעד
, התיישנות במקרקעין - קווים לרפורמה, משפטים י"ח (תשמ"ח -תשמ"ט) 209 ,177
; שכטר נ' אבמץ, שם, עמ' 859-860
).
" לצורך תחילת מירוץ ההתיישנות אין די בקיומה של זכות מושגית בידי התובע אלא יש צורך בקיומה של עילה קונקרטית, אשר מכוחה יכול תובע, הלכה למעשה, לפנות לבית המשפט ולהגיש את תביעתו. מבחינה זו, עילת התביעה נוצרת ביום שבו אילו הגיש התובע את תביעתו לבית המשפט והיה מוכיח את עובדותיה המהותיות היה זוכה בפסק דין, שהרי ברי כי אין למנות תקופת התיישנות קודם למועד זה, מקום שטרם בשלה זכותו של בעל דין לפנות לבית המשפט בתביעה משפטית ולזכות בסעד (ע"א 115/52
ולירו נ' ליפשיץ, פד"י ז', 567; ד"נ 32/84
עזבון ויליאמס נ' בנק א"י בריטניה, פד"י מד(265 ,(2; ע"א 2462/97
פועלים ליסינג נ' טיפול שורש, מרפאות שיניים בע"מ, פד"י נד(541 ,529 (1; ע"א 6805/99
תלמוד תורה כללי וישיבת עץ חיים נ' ועדה מקומית לתכנון ובנייה ירושלים (טרם פורסם)."
לטענת התובעת, נודע לה אודות עילת התביעה כשנתיים לאחר מכן, עת וכן חברת הביטוח הודיעה לה כי אינה מבוטחת בביטוח חיים מאז שנתיים קודם לכן.
לטענת נתבעת 1, בחודש אפריל 2000 התקבלה אצלה בקשה לפדיון חתומה בידי התובעת ובעקבותיה, הועבר הפדיון לרשות התובעת באמצעות נתבע 2 - הוא סוכן הביטוח , שלטענתו ההמחאה נשלחה לבית התובעת על שמה ותוך הגבלת סחרותו.
לטענת התובעת, בעלה, ממנו הייתה פרודה באותה עת, הוא אשר פדה את כספי הפדיון.
טענת התובעת, אשר אינה מכחישה את עצם הפקדת סכום הפיקדון שנפרע בחשבונה, הינה כי יתכן כי בעלה, עמו ניהלה חשבון משותף הוא זה אשר פדה את כספי הביטוח.
טענת היווצר העילה באחור מחמת תרמית לעניין התיישנות יפה רק כלפי המעוול, שלטענת התובעת הינו בעלה ולא כלפי הנתבעים.
סעיף 7 לחוק ההתיישנות קובע כי:
"7.
הייתה עילת התובענה תרמית או אונאה מצד הנתבע, תתחיל תקופת ההתיישנות ביום שבו נודעה לתובע התרמית או האונאה".
לפי סעיף 7 לחוק, שצוטט לעיל, אם עילת התובענה היא "תרמית או אונאה", נדחית תחילת תקופת ההתיישנות ליום שבו נודעה לתובע. אפילו מגלה כתב התביעה עילה כזאת - וגם בעניין זה נחלקו באי-כוח בעלי הדין - אי-אפשר למצוא בו, בין על דרך העיון המדוקדק ובין על דרך הלימוד והסברה, את היום שבו נודע למערער על התרמית או ההונאה". (ע"א 94 / 2167
בנק למסחר בעמ נ' דן שטרן נ (5) 216, עמוד 218-219).
משכך, אני מקבלת את טענת ההתיישנות של הנתבעים ודוחה בשל טענה זו את התביעה.
ניתנה היום, י"ט בחשון, תשס"ח (31 באוקטובר 2007), בהעדר
.