לפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בתיק בהעדר התייצבות ביום 03/02/08. ביום האמור התיק נקבע לישיבת קדם משפט נדחית, לאחר שגם לישיבה קודמת ביום 24/12/07 התייצבו רק המשיב ובא-כוחו.
קודם לכן, ולפי החלטת כב' השו' פרידלנדר מיום 18/06/07, ניתנה למבקש רשות להגן כנגד הבקשה לביצוע שטר על סך 60,000 ש"ח, שהגיש נגדו המשיב, וכן ניתן צו בקשר להליכים מקדמיים. בתיק קיימים תצהירי עדות ראשית של שני הצדדים.
המבקש והמשיב היו שותפים במוסך א.ר.ד. במהלך חודשים יוני-יולי נחתמו בין הצדדים הסכמים לפירוק השיתוף במוסך, לאחר חתימת ההסכם עזב המשיב את המוסך והמבקש המשיך בניהול המוסך על זכויותיו וחובותיו ועד היום המבקש הינו הבעלים הבלעדי של המקום .
הוסכם בין הצדדים כי המבקש ישלם למשיב סך של 60,000 ש"ח, ובתמורה לכך שהמבקש יהיה האחראי הבלעדי לניהול הח-ן והמשיב יופטר מכל התחייבות כלפי אותו ח-ן ולו תהיה לו כל נגיעה באותו ח-ן.
המבקש טוען, כי חרף בקשותיו ופניותיו המשיך המשיב לפעול בח-ן הבנק (בנק מזרחי טפחות בע"מ ח-ן 126125), סרב לחתום על מסמכי הבנק תוך גרימת נזקים כספיים רבים.
משסרב המשיב לשחרר את חשבון הבנק, הוגשה תביעה נגדו בבית משפט בנתניה (ת.א 9334/06) במקביל נשלח למשיב מכתב בו המבקש מודיע כי לאור הפרות ההסכם השיק בוטל.
כמו כן, המבקש טוען כי זכאי לפיצוי מאת המשיב בגין הסכמי הפרוק שנחתמו בין הצדדים.
כאמור ביום 14/02/08 הגיש ב"כ המבקש בקשה לביטול פסק הדין, ועיקרה, כי נפלה טעות משרדית, ומועד הדיון נרשם בטעות ליום 02/03/08, במקום 03/02/08, ובנסיבות אלה אין המבקש אשם ו/או אחראי לאי התייצבותו.
הטענה השנייה, היא כי לזכותו של המבקש עומדות טענות הגנה טובות, כגון, הפרת הסכם וכיו"ב. טענות אלה מעלות ספק לגבי סיכויי המשיבה לזכות בתביעתה, ולא כל שכן כאשר ניתנה רשות להגן ובוטלו עיקולים.
המשיב מתנגד לבקשה. טוען שנגרר שלא בטובתו להליכי סרק שונים, והכל תוך זלזול חמור מצידו של המבקש בהליך. המשיב מדגיש כי ההתנגדות הוגשה באיחור, כאשר גם שם נטען למחדל של משרד ב"כ המבקש. שלאי התייצבות מיום 03/02/08 קדמה אי התייצבות לדיון קודם, בגינה נפסקו הוצאות שלא שולמו. נטען שמדובר בבעל דין שאינו מכבד את סדרי הדין, את הצד שכנגד ואת בית- המשפט, ויש לנהוג בו כבעל דין שבז להליך, ולפיכך לדחות את הבקשה. נטען גם שלמבקש לא ייגרם עיוות דין, שכן גם אם ישלם את סכום השיק הנתבע כאן, עדיין תלויה ועומדת תביעתו בגין ההסכם בבית- משפט אחר, ויוכל להיפרע שם.
המבקש משיב לתגובת המשיב. מדגיש כי לא קיבל זימון לדיון 24/12/07, וכי לגבי דיון מיום 03/02/08, מדובר בטעות אנוש של מזכירת המשרד. משכך, אין לראות במבקש כמי שבז להליך, נהפוך הוא, המשיב הוא מי ש: "טובל ושרץ בידו".
לאחר עיון בחומר שבתיק, הבקשה, תגובה ותשובה לה, אני מחליט שפסק הדין מיום 03/02/08 יבוטל. יחד עם זאת הביטול מותנה בתשלום הוצאות דיון על-ידי המבקש בסך 5,000 ש"ח, וזאת בתוך 21 יום מקבלתו החלטה זו. לא ישולמו ההוצאות במועד ותועבר על כך אסמכתא לתיק, תיחשב הבקשה כנדחית.
אין מחלוקת שהמבקש לא התייצב לשני דיונים אחרונים שנקבעו בתיק, כאשר לדיון האחרון גם אין ספק שזומן כדין, והכשל שבאי ההתייצבות רובץ לפתח המבקש. התמשכות הדיון וההליכים, ושלא לגוף המחלוקת, אלא בכשלים הקשורים למבקש, פוגעים במשיב שאוחז בשיק ודורש פירעונו. יחד עם זאת לא ראיתי לקבוע שהגיע המצב עד לכך שנראה בהתנהגות המבקש, כמי שבז להליך ואיבד את זכותו ליומו בבית- המשפט. נראה לי שבנסיבות כאן ניתן לכפר על המחדל שבאי ההתייצבות בפסיקת הוצאות משמעותית, שתשלומן יהווה תנאי לביטול הפסק שניתן בהעדר.
התיק נקבע לתז"פ בעוד 30 יום. ככל שתהיה בתיק אסמכתא לתשלום ההוצאות שנקבעו לעיל, אורה כאמור לעיל על ביטול פסק-דין מיום 03/02/08, ויינתנו הוראות להמשך. בהעדר אסמכתא כאמור, יעמוד פסק-הדין מיום 03/02/08 בעינו.
המזכירות
תשלח ההחלטה לב"כ הצדדים.
ניתנה היום, כ"ב באייר, תשס"ח (27 במאי 2008), בהעדר הצדדים.