בקשה למינוי מומחה על פי תקנה 2 לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים) תשמ"ז - 1986 (להלן - "
התקנות").
1. התובעת ילידת 1968 הגישה תביעה בגין נזק גוף שנגרם לה לטענתה בתאונת דרכים מיום 29.4.02.
2. התובעת עותרת למינוי מומחים בתחומים הבאים: פנימי, אורטופדי, גניקולוגי, פסיכיאטרי, פלאסטי ורפואה אלטרנטיבית. הנתבעות מתנגדות למינוי מומחים בכל התחומים למעט בתחום האורטופדי. לשיטתן לא הגישה התובעת ראשית ראיה לנכויות בתחומים, פרט לתחום האורטופדי.
3. כידוע תובע הטוען לפגיעה בתאונת דרכים אינו יכול להוכיח נכות, אלא בדרך של מינוי מומחה מטעם בית המשפט. דחיית הבקשה למינוי חוסמת לפיכך את התובע מהוכחת נכות כתוצאה מהתאונה. לאור זאת נקבע בפסיקה מבחן גמיש ולפיו לא תדחה הבקשה למינוי מומחה, כשקיימת ראשית ראיה לאפשרות קיומה של נכות עקב התאונה. אולם יש לבדוק בכל מקרה אם אמנם מינוי כזה דרוש, ולדחות בקשה כאמור, אם אין לה יסוד לאור החומר הרפואי המובא לפני בית המשפט. כאשר הדברים אינם ברורים, ייזהר בית המשפט בדחיית בקשת מינוי המומחה, העלולה לקפח את זכויות המבקש (ע"א 90 / 1338
שיק נ' מטלון, פד"י מד (2) 216, 219 - 220).
4. לרציונל ה"נזיקי" מצטרף רציונל חוקתי, המחייב המנעות מפגיעה לא מידתית בזכות הגישה החוקתית של התובע לערכאות (ראו ש. לוין,
תורת הפרוצדורה האזרחית מבוא ועקרונות יסוד, 24 - 29 והאסמכתאות שם).
5. וביישום הכללים נפסק כי עצם העובדה שתובע סובל משבר בעקבות התאונה, יש בו משום ראשית ראיה המצדיקה מינוי אורטופד, שהרי אין בידי בית המשפט די ידע רפואי להכריע בשאלת תוצאתה של הפגיעה
עקב התאונה ולכך יש צורך במינוי מומחה (רע"א 3497/98, רזין נ'
המגן, פד"י נב (5) 136, 138).
6. כך נפסק גם כאשר לא הונח בפני בית המשפט תיק רפואי מלא (רע"א 9477/04,
אריה נ' עבאדין, פדאו"ר, לא פורסם, 04 (18) 663). בית המשפט, אגב דיון בבקשה למינוי מומחה בתחום הפסיכיאטרי, חזר ואישר את ההלכה כי יש לפרש את תקנה 2 לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), תשמ"ז-1986 פירוש מרחיב ביחס לסוג המסמכים אשר עשויים לשמש תשתית להפעלת שיקול דעתו של בית המשפט. (רע"א 5638/95
מגדל נ' שמור, פ"ד מט (4) 865). אשר לשיקול הדעת הלכה למעשה נמצא כי על בית המשפט לבדוק מסמכים כאלה לאור כל נסיבות העניין ולתת להם את משקלם הראוי לקראת הכרעה בשאלה אם יש בהם כדי להצדיק מינוי מומחה ואם אין האמור בהם זניח ובלתי רציני . הדרך איננה מניעת הגשת מסמכים לבית המשפט, אלא מתן משקל ראוי לאותם מסמכים שיוגשו לצורך שקילת מינויו של מומחה (שם, 874-873).
7. כך נעתר בית המשפט לבקשות למינוי מומחים פסיכיאטרים על אף שיהוי, על אף תיעוד רפואי מאוחר למועד התאונה, על אף תיעוד בדבר טיפול נפשי אצל פסיכולוג קליני בלבד ועל אף העדר מסמכים המעידים על רצף טיפולי וקרוב לתאונה (רע"א 6626/99,
עזבון צסטה נ' הררי, פדאו"ר, לא פורסם, 99 (3) 164, רע"א 8048/99,
קופלה נ' סהר, פדאו"ר, לא פורסם, 00 (2) 770, רע"א 1738/00, סהר נ' כהן, פדאו"ר, לא פורסם, 00 (2) 49 ורע"א 911/03,
סעאת נ' סעאת , פדאו"ר, לא פורסם, 03 (2) 336).
8. יחד עם זאת, העדר רצף טיפולי והעדר תלונות משמעותיות עשוי בנסיבות המתאימות להביא לדחיית הבקשה למינוי מומחים בתחומים ספציפיים. מובן כי התכלית מאחורי מבחן הרצף הטיפולי הינה כזו השוללת יציאה ל"מסע דייג" של מומחים לרגל תאונת הדרכים והגשת התביעה. (ת.א. (חיפה) 1533/89,
ליפשיץ נ' שמיר, צלטנר, 718).
9. ומן הכלל אל הפרט -
א. אשר לתחום הפנימי - אכן מסיכום המחלה של בית החולים תל-השומר, עולה כי כתוצאה מהתאונה נקרע הטחול של התובעת, ואולם כבר בבדיקת אולטראסאונד מ- 17.7.02, נמצא הטחול תקין, לא פורטו טיפולים ותלונות בנושא זה מאז ועד היום. בנסיבות אלו לא הצליחה התובעת לבסס "ראשית ראיה" כנדרש למינוי מומחה בתחום זה.
ב. אשר לתחומים האורטופדי והפסיכיאטרי - עיון בחומר שצרפה התובעת מעלה כי בוססה "ראשית ראיה" כנדרש. לתחום האורטופדי קיימות ראיות למכביר וכעולה גם מהסכמת הנתבעות. אשר לתחום הפסיכיאטרי התובעת טופלה גם אם לא ברציפות ע"י שתי פסיכיאטריות ומטיבן של הפרעות בתחום זה, שאין להן אינדיקציה אובייקטיבית ואמפירית מעבר למה שהובא. כתבי מינוי למומחים יוצאו בנפרד.
ג. המומחה האורטופד יתבקש לחוות דעתו בנוגע לצורך למנות מומחה בתחום הפלסטי והשיקומי.
ד. מעיון בחומר שהובא לא עולה "ראשית ראיה" כנדרש לצורך מינוי בתחום הגנקולוגי, לא צורפו מסמכים המראים על טיפול או על בדיקה כלשהי בנושא זה, וודאי לא בוסס רצף טיפולי כזה או אחר.
ה. לא מצאתי לנכון למנות מומחה בתחום הרפואה האלטרנטיבית. אני סבורה כי לא רק שלא בוססה "ראשית ראיה" הרי יש מקום לעיין בחוות דעת המומחים שמונו תחילה.
9. סוף דבר - מצאתי למנות מומחים בשלב זה בתחומים האורטופדי והפסיכיאטרי בלבד.
10.
המזכירות תשלח החלטה לצדדים.