החלטה בתיק א 38863/06

בפני בקשה לגילוי מסמכים.

המבקשים הזמינו באמצעות הנתבעת נופש בטורקיה, להם ולמשפחתם עבור חודש אוגוסט 2005. זמן קצר לפני הנסיעה המיועדת, פרסם המטה ללוחמה בטרור, התרעה ואזהרה שלא לנפוש בטורקיה באותה עת בשל המצב הבטחוני.

כתוצאה מכך ביטלו המבקשים את חופשתם, ואף יצאו לחופשה חלופית במלון הילטון מלכת שבא באילת.

לטענת המבקשים ברגע האחרון בוטלה האזהרה והם חפצו  להשיב את הגלגל אחור ולצאת לטורקיה כמתוכנן, ולא לחופשה "אנוסה" באילת.

הדבר לא הסתייע. מכאן התביעה, לפיצוי עבור החופשה החלופית שלא עלתה על ציפיותיהם,  ולהשבה של כל סכום מעבר לסכום ששילמו התובעים בפועל עבור המלון באילת, וכן עוגמת נפש.

סכומה הכולל של התביעה עומד על 142,000 ש"ח.

במסגרת תביעתם זו חפצים המבקשים לקבל מאת המשיבה גילוי ועיון במסמכים, שהם חשבוניות של ספקים בהם מופיעים מחירי נטו ו/או עמלות.

הם סבורים, כי הם זכאים לבחון את חישוביה של המשיבה לצורך בירור תביעתם.

המשיבה התנגדה לבקשה, בטענה של סודות מסחריים אשר אין זה ראוי לחושפם לעיני כל מזמין נופש.

על כך השיבו המבקשים, כי הם מסכימים לעכב את העיון במסמכים, עד שבית המשפט יקבע אם התקיים סיכול אם לאו.

אומר לאלתר, כי לטעמי, גם נושא הסיכול לא ישנה את הקביעה העקרונית בסוגיה זו של גילוי מסמכים.

החיקוק הרלוונטי הינו תקנה 112 לתקנות סדר הדין האזרחי (תשמ"ד-1984) כדלקמן:

"צו גילוי מסמכים[123, 131(א)]

112.     בית המשפט או הרשם רשאי, לפי בקשת בעל דין, ליתן צו לפי טופס 10, המורה לבעל דין אחר לגלות בתצהיר ערוך לפי טופס 11, מה הם המסמכים הנוגעים לענין הנדון המצויים, או שהיו מצויים ברשותו או בשליטתו ושאותרו על ידו לאחר חקירה ודרישה; בית המשפט או הרשם רשאי לסרב לבקשה או לדחותה לזמן אחר, או ליתן כל צו אחר שייראה לו מתאים, בין דרך כלל ובין לסוגים של מסמכים."

ראה בספרו של כב' השופט אורי גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי" מהדורה שביעית תשס"ג- 2003 בעמ' 162:

"נקודת המוצא העקרונית לעניין גילוי מסמכים והעיון בהם במשפט היא גילוי מרבי, שכן המשפט עומד על האמת וביסוד ההליך השיפוטי עומדת חשיפת האמת. גילוי האמת משרת את אינטרס הצדדים בהבטיחו עשיית משפט והוא משרת את אינטרס הציבור בהבטיחו את תקינות פעילותה של המערכת החברתית כולה, עם זאת, אין הזכות לעיון בלתי מוגבלת; לצדה עומדות טענות חיסיון, שהדין והפסיקה מכירים בהן".

ובהמשך:

" לנוכח הסמכות הרחבה שהוענקה לבית המשפט בעניין גילוי מסמכים, יש להשתמש בסמכות זו בזהירות. במסגרת שיקול דעת זה אין להורות על גילוי מסמכים 'כשאין זה דרוש לשם דיון הוגן בתביעה', וכאשר הגילוי 'עלול לסבך את בירור התביעה ללא צורך/. ככלל, נטיית בית משפט שלערעור היא שלא להתערב בשיקול דעתו של בית משפט קמא בנדון".

על בית המשפט לנהוג איזון ראוי בין האינטרסים של הצדדים.