בש"א, א
בית המשפט המחוזי חיפה
|
382-06,5397-08
10/06/2008
|
בפני השופט:
יצחק עמית
|
| - נגד - |
התובע:
כהן טל
עו"ד לביא-אפרת נעמי
|
הנתבע:
כלל חברה לביטוח בע"מ
עו"ד שגיא עפר
|
| החלטה |
בקשה לפסילת חוות דעתו של המומחה בתחום הנוירוכירוגי ומינוי מומחה אחר תחתיו.
1. המבקש, יליד 5.5.75 נפגע בתאונת דרכים ביום 22.11.03, שעה שרכב פגע ברכב בו נהג, וגרם להתנגשות חזיתית בין רכבו לרכב אחר שהגיע מהכיוון הנגדי. המבקש נבדק בבית החולים ושוחרר לביתו. בשלושת השבועות שלאחר התאונה, פנה המבקש פעמים מספר לטיפול רפואי, ובחודש 4/04 נמצא כי הוא סובל מבעיה דיסקלית קשה. התובע נותח שלוש פעמים בגבו ואין חולק כי הוא סובל כיום ממגבלות קשות בע"ש מותני, ומבעיות בתחום האורולוגי.
2. ד"ר לוריא, שהתמנה כמומחה מטעם בית המשפט בתחום האורולוגי, קבע בחוות דעתו כי למבקש נותרה בעקבות התאונה נכות צמיתה בשיעור 19% כלהלן:
( - ) 10% לפי סעיף 23(2) א(II).
( - ) 10% לפי סעיף 24(5) מותאם.
פרופ' צבי רפפורט, שהתמנה כמומחה מטעם בית המשפט בתחום הנוירוכירורגי, קבע בחוות דעתו כי למבקש נותרה נכות צמיתה בשיעור 44% כלהלן:
( - ) בגין הגבלה קשה בתנועות גב תחתון לאחר קיבוע ניתוחי - 30% לפי סעיף 37(7)(ג).
( - ) בגין תסמונת sciaticברמה בינונית משמאל - 20% מותאם לפי סעיף 32(1)(ii) .
עם זאת, ציין פרופ' רפפורט בחוות דעתו, לאחר שסקר את הנימוקים בעד ונגד קשר סיבתי, כי "
אינו יכול לאשר קשר ישיר בין התאונה ובין נכותו".
פרופ' רפפורט נחקר על ידי ב"כ המבקש בחקירה נגדית כמעט כשלוש שעות, ולאחר מכן גם בחקירה חוזרת שנתארכה מעבר למקובל. לאחר כל אלו, עתר המבקש לפסילת חוות הדעת.
מנגד, ובשל פטירתו של ד"ר לוריא, עתרה המשיבה למשוך את חוות דעתו. נציין כי המשיבה אינה חולקת על הנכות שנקבעה על ידי ד"ר לוריא, ובקשתה נובעת מכך שבחוות דעתו קבע כי הנכות נובעת מהתאונה.
אבחן להלן את שתי הבקשות.
הבקשה לפסילת חוות דעתו של פרופ' רפפורט (בש"א 5397/08)
3. הבקשה לפסילת חוות דעתו של פרופ' רפפורט משתרעת על 16 עמודים, לאורכם תקף המבקש את המסקנה אליה הגיע המומחה. לטענת המבקש, מחוות הדעת עולה כי פרופ' רפפורט עצמו התלבט בשאלת הקשר הסיבתי, וכי לא הציג הסבר מניח את הדעת לעובדה שעד לתאונה המבקש עבד במשרה מלאה עבודה פיזית ותפקד ללא דופי, ואילו לאחר התאונה אינו מסוגל לכל עבודה ומתקשה בתפקוד היומיומי. לטענת המבקש, פרופ' רפפורט נזהר מלשלול חד-משמעית קיומו של קשר סיבתי ובמענה לשאלת בית המשפט אם הוא שולל גרימה השיב "
המילה שולל היא יותר מדי חזקה" (עמ' 51 ש' 10). כן אישר כי יש סיכוי שעקב התאונה נגרמה החמרה של מצב קודם. בנוסף, ולמרות שהסכים כי תתכן בעתיד החמרה של המצב, לא נתן דעתו על כך בחוות דעתו.
המבקש תקף את שני הנימוקים העיקריים שעמדו בבסיס חוות דעתו של פרופ' רפפורט לשלילת הקשר הסיבתי, והם: עברו הרפואי של המבקש והיעדר תלונות בנושא גב מותני לאחר התאונה. לטענת המבקש, נימוקים אלו אינם מתיישבים עם התיעוד הרפואי שעמד בפני המומחה, כפי שפורט בהרחבה בבקשה. לגבי העבר הרפואי, טען המבקש כי בעיותיו כיום נובעות מדיסק L-5בצד שמאל, בעוד שעברו הרפואי, אם בכלל, מתייחס לצד ימין.
לגבי המצב הרפואי לאחר התאונה, הציג המבקש רצף של מסמכים רפואיים מהם עולה שהתובע התלונן על כאבים כבר למחרת התאונה ובמהלך השבועות שלאחר מכן. התאונה ארעה ביום 22.11.03 והמסמכים שהוצגו הם בין התאריכים 25.11.03 - 17.12.03.
המבקש הפנה לע"א 7959/02
קלישבסקי נ' לוין (ניתן ביום 19.6.07) שם קבע פרופ' רפפורט כי אין קשר סיבתי בין התאונה לבין הנכות, אך דעתו נדחתה בפסק דינו של בית המשפט העליון. לטענת המבקש, הדבר מוכיח כי פרופ' רפפורט משתייך לאסכולה רפואית הנוטה לשלול קשר סיבתי.
בנוסף לכל אלו, הפנה המבקש לחוות דעתו של ד"ר לוריא בתחום האורולגי, שם נקבע כי נותרה לו נכות בעקבות התאונה.
על רקע דברים אלו, עתר המבקש לפסילת חוות דעתו של פרופ' רפפורט.