בש"א, א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
37844-04,157940-05
13/04/2005
|
בפני השופט:
מארק - הורנצ'יק דליה
|
- נגד - |
התובע:
בנק לאומי לישראל בע"מ
|
הנתבע:
1. מגור החזקות בע"מ 2. גרנית הכמרל נכסים (1993) בע"מ
|
החלטה |
זו בקשת בנק לאומי לישראל בע"מ לסילוק התביעה על הסף בהעדר יריבות ובהעדר פירוט עובדתי מנימלי המבסס עילה כנגד בנק לאומי. בנוסף טוען הבנק כי על פי תקנה 122 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד - 1984 יש למחוק את התביעה נוכח הפרת המשיבות את צו בית המשפט למסירת תצהירי עדות ומסמכים, לעיון במסמכים ולמתן תשובות לשאלונים של בנק לאומי.
התביעה שהוגשה ביום 12.5.04 היא לחיוב הבנק בסכום של 168,880 ש"ח כדמי שכירות למשך 20 חודשים, בצירוף מע"מ ותשלומי חשמל ומים בגין השימוש במושכר במשרדים בבנין הידוע בשם "לב מגור" ברח' המכתש 6 באזור התעשיה 6 חולון.
אין מחלוקת כי בין המשיבות לבין חברת פאקט טכנולוגיס בע"מ, חברת סטרט אפ, שעסקה בפיתוח שבב אבטחה למכשירים ניידים אלחוטיים כגון טלפונים סלולריים מכשירי כף יד, נחתם חוזה שכירות לפיו שכרה פאקט מהמשיבות 5 יחידות משרדים בגודל של 100 מ' כל אחד בבנין המשרדים לב מגור.
חוזה השכירות היה לתקופה של 24.5 חודשים עד 30.6.02.
הבנק היה בכל הזמנים רלוונטי בעל שיעבוד על הקנין הרוחני - הטכנולוגיה שפותחה על ידי פאקט. בשנת 2001 נקלעה פאקט לקשיים כלכליים והודיעה למשיבות כי בכוונתה לסיים את חוזה השכירות ביום 28.2.02 במקום 30.6.02. במקביל החל הבנק לנקוט בפעילות למימוש השעבוד על הקניין הרוחני של פאקט.
טוענות המשיבות כי כך הוסכם בינן לבין פאקט אלא שזו נטשה את המשרדים בתחילת שנת 2002 והותירה בהם בין היתר ציוד רב.
לטענת המשיבות חרף דרישותיהן לא פונה הציוד מהמשרדים ע"י פאקט.
כעבור חודשיים ביום 30.4.02 התבקשו המשיבות לאפשר לבנק ומספר עובדים של פאקט לבצע בדיקות שונות ביחס לקנין הרוחני במשרדי פאקט אצל המשיבות כדי שיכולו להציג את הטכנולוגיה של פאקט לגורם מחו"ל המעונין לרכוש את הטכנולוגיה מה שיאפשר תשלום ביצוע לנושים. כך גם ביום 7.10.02 וביום 14.4.03 פנה הבנק למשיבות וביקש לאפשר להוציא מהמשרדים מחשבים וקבצים ותיעוד הנדרשים לשם ביצוע מצגת לגורם בחו"ל המעונין לרכוש את הטכנולוגיה.
טוענות המשיבות כי הבנק התחייב מפורשות כי לאחר המכירה של הטכנולוגיה ישולמו למשיבות דמי השכירות עבור השימוש במשרדים מחודש מרץ 2002 ועד למועד בו לא יהיה עוד צורך בשימוש במשרדים.
עוד טוענות המשיבות כי בהסתמך על התחייבותם המפורשת של הנתבעים לשאת בתשלום דמי השכירות של המשרדים הסכימו לאפשר להם לעשות שימוש במשרדים לשם פעילותם.
מכאן טוענות המשיבות כי סך כל תקופה שבה עשו הבנק והנתבע הנוסף שימוש במושכר ו/או שהמושכר על הציוד בו עמד לרשותם מסתכמת ב- 20 חודשים ממרץ 2002 ועד אוקטובר 2003 ומכאן התביעה.
בבקשתו לסילוק על הסף טוען הבנק כי עילת תביעה לתשלום דמי שכירות הינה כלפי פאקט בלבד לאחר שניתן נגדה צו פירוק כנגד פאקט בפירוק שכן גם על פי האמור בכתב התביעה בנק לאומי לא שכר את הנכס מעולם.
טוען הבנק כי אכן מימש שיעבוד קבוע על הקנין הרוחני של פאקט אולם לא מימש ולא קיבל תמורות כלשהן בקשר עם נכסים או ציודים שהיו במושכר.
עוד טוען הבנק כי על פי האמור בנספחים לכתב התביעה הבנק לא התחייב ולא התכוון להתחייב לשלם דמי שכירות או תשלום אחר כלשהו וכי התביעה אינה כוללת פרטים שיש בהם לשנות את האמור בנספחים לכתב התביעה.
לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה בתגובה לבקשה ובתשובת הבנק לתגובת המשיבות ראיתי לקבל את הבקשה ואלה טעמיי.
עיון בכתב התביעה ובנספחים לו מלמד כי דמי השכירות נדרשים בגין התקופה שלאחר הפסקת פעילותה של פאקט.
בסעיף 13 לכתב התביעה נאמר: "הנתבעים התחייבו מפורשות כי לאחר המכירה ישלמו לתובעות דמי השכירות עבור השימוש במשרדים מחודש מרץ 2002 ועד למועד בו לא יהיה עוד צורך בשימוש במשרדים".
ובסעיף 14 נאמר: "בהסתמך על התחייבותם המפורשת של הנתבעים לשאת בתשלום דמי השכירות של המשרדים הסכימו התובעות לאפשר לנתבעים לעשות שימוש במשרדים לשם פעילותם כמבוהר לעיל".
אציין כי המשיבות והנתבע 3 הגיעו להסדר מחוץ לכתלי בית המשפט והתובענה כנגד הנתבע 3 נדחתה בהסכמה, ללא צו להוצאות.