המבקשת (היא הנתבעת) עותרת לסילוקה על הסף של תובענת המשיבה (הוא התובעת ).
העובדות בקצרה
עניינה של התביעה הינה עתירתה של המשיבה לשפותה בגין פיצוי ששילמה למר מוסטפא בן חסן עאסלה (להלן: "הנפגע"), אשר ניזוק ביום 27.11.03 בעת שעשה שימוש ברכב שהיה בבעלות המבקשת בזמנים הרלוונטים לאירוע.
בתאריך 27.11.03 נהג הנפגע ברכב מספר 740-998 אותו שכר מהמבקשת במתחם הספארי ברמת גן. במהלך נסיעתו אירע תאונה בעטיה נגרמו לו נזקי גוף. לגרסת המשיבה, מאחר ותעודת החובה שהוצאה לרכב לא שולמה ובהתאם לחוק, פיצתה המשיבה את הנפגע ופנתה בתביעת שיבוב כנגד המבקשת.
העתירה לסילוק על הסף:
המבקשת סבורה כי יש להורות על מחיקת התביעה על הסף. לטענתה, הרכב אשר היה מעורב בתאונה הנו מסוג קלנועית , אשר אינה נכללת בהגדרת רכב מנועי על פי חוק הפלת"ד. לשיטת המבקשת, המשיבה לא הייתה מחויבת כלל לפצות את הנפגע מכוח חוק הפלת"ד ומשעשתה כך פעלה כמתנדבת גרידא ובניגוד לדין ולכן לא קמה לה זכות לתביעת שיבוב כלפיה. המבקשת מוסיפה וטוענת כי לנוכח המצב המשפטי ביחס לקלנועית אף לא קיימת כל חובה מצידה לבטחה ו/או לרשמה בכל דין. ומשכך דינה של תביעת המשיבה להידחות על הסף. עוד נטען, כי יש להורות על החרגתה של הקלנועית מהגדרת רכב מנועי בדומה להחרגת כסא גלגלים ועגלת נכים כאמור בחוק הפלת"ד.
לתמיכה בבקשתה הפנתה המבקשת לפסקי דין אשר לטענתה תומכים בטענתה כי אין הרכב בו עסקינן נכלל בגדר רכב מנועי.
המשיבה מבקשת לדחות את הבקשה על הסף. לטענתה, הנפגע נהג ברכב מנועי המכונה בפי המבקשת "קלנועית", ומשלא שולמה הפרמיה בגין ביטוח החובה שהוצא לרכב נשוא התביעה, הרי שהמשיבה פיצתה את הנפגע כדין.לדבריה, יש לדחות את טענת המבקשת כי אין עסקינן ברכב מנועי עפ"י החוק היות שבמועדים הרלוונטים ביטחה המבקשת את הרכבים מסוג הרכב שהיה מעורב בתאונה נשוא התובענה בביטוח חובה. לשיטתה, אין בעצם השימוש בכינוי " קלנועית" כדי להגדיר את סוג הרכב ו/או להשיב לשאלה האם הוא נכלל בגדר רכב מנועי, אם לאו לצורכי החוק.
המשיבה מוסיפה וטוענת כי הרכב המעורב בתאונה נשוא התובענה שונה לחלוטין מ"קלנועית" המיועדת לנכים או אנשים מוגבלים והוא נכלל בגדר הגדרת "רכב מנועי". לטענתה, המבקשת עצמה ביטחה את הרכבים שייצרה מסוג הרכב שהיה מעורב בתאונה ושהיו בשימוש בספארי, ביקשה להשכירן רק לבעלי רישיון נהיגה ואף ביקשה לסלק את תביעת הנפגע ישירות. אולם משהתברר לה כי הפרמיה בגין הרכב לא שולמה העלתה טענתה כי מדובר ב"קלנועית" מסוג רכב נכים או כסא גלגלים ממנוע הכלולים כחריג חלוק הפלת"ד.
עוד נטען כי אין מקום למחיקת התביעה מאחר ועל מנת לברר את המחלוקת שבין הצדדים, יש לנהל את הדיון בתביעה, לרבות שמיעת עדים והבאת ראיות ובגדרו יש לנהל דיון נרחב ומקיף בנוגע להגדרת הרכב, במסגרתו תתבקש המבקשת להעביר לידי המשיבה את המפרט הטכני הנכון של הרכב נשוא התאונה.
עוד טוענת המשיבה כי אין בידי פסקי הדין עליהם נסמכת המבקשת בכדי לסייע לה בחיזוק גרסתה היות והם מתייחסים אך ורק לרכב מסוג כסא גלגלים ממונע ולא לרכב מסוג זה המעורב בתאונה נשוא התביעה ולפיכך אינם רלוונטים למקרה זה ולמועד התאונה.
דיון
כידוע, אפשרות סילוקה של תביעה על הסף (מחיקתה או דחייתה), ננקטת בלית ברירה וכמוצא אחרון. הפסיקה קבעה מבחנים צרים וברורים, שרק בהתקיימם ינקוט בית המשפט דרך קיצונית זו אף מבלי להידרש לסוגיות שבמחלוקת. ב בר"ע 59/81 ארדיטי ואח' נ' עזבון יעקב ארדיטי, פ"ד לה(2) 811, 812 (1981), נקבע:
"
נפסק כבר פעמים רבות בעניינים דומים שכאשר מדובר בדחייה או במחיקה של תביעה על הסף, אין בית המשפט בוחן מה הם סיכויי התובע להצליח בתביעתו, ואפילו סיכויי התובע קלושים, לא יחסום בפניו בית המשפט את הדרך לבירור תובענתו אם קיים סיכוי כלשהו על פי כתבי הטענות הנמצאים לפני בית המשפט, שהתובע יצליח בתביעתו".
בדומה, ב ע"א 3510/99 ולעס נ' אגד - אגודה שיתופית לתחבורה בישראל, פ"ד נה(5) 826, 833 (2001), נפסק כי:
"הוראות סדר הדין האזרחי מחייבות את בית-המשפט לנקוט משנה זהירות טרם שהוא מחליט למחוק תובענה על ספה. תקנה 100(1) ל
תקנות סדר הדין האזרחי
, תשמ"ד-1984 מסמיכה את בית-המשפט לצוות על מחיקת כתב-התביעה כאשר זה אינו מראה עילת תביעה. בית-המשפט יפעיל את סמכותו על-פי תקנה זו אך ורק כאשר '... ברור ונעלה מכל ספק הוא, שעל יסוד העובדות שטען להן לא יוכל התובע לזכות בסעד שביקש ...' (י' זוסמן
סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, 1995), בעמ' 384). בית-המשפט, בבואו למחוק כתב-תביעה מחמת חוסר עילה, ינהג אפוא משנה זהירות, ודי באפשרות קלושה שהתובע יזכה בסעד המבוקש על-ידיו כדי שבית-המשפט יימנע ממחיקת התביעה על הסף (
ע"א 76/86 פיינשטיין נ' ה.ש. מלונות בע"מ , פ"ד מג
(3) 124)."
גם ב
ע"א 154/04
הרב אמנון יצחק שליט"א נ' נוימן
, (פורסם בנבו, ניתן ביום 13.2.05), נקבעו דברים דומים:
"
מעצם טיבו, הדיון בבקשה למחיקה על הסף מחמת היעדר עילה הוא דיון משפטי המתמקד בבחינת כתב התביעה, הא ותו לא. אין צורך לצרף תצהיר לבקשה כאמור, שכן בית המשפט אינו מברר את אמיתות העובדות אלא יוצא מתוך הנחה שהתובע יצליח להוכיח את כל העובדות להן טען (
ע"א 194/87 סלאח נ' רשות הפיתוח, פ"ד מד
(2) 185, 187). במקרה דנא, הבקשה אכן נסמכה רובה ככולה על נימוקים משפטיים שעניינם ניתוח העובדות המפורטות בכתב התביעה".
במקרה דנן, אין ספק כי המחלוקת העיקרית, כפי שהוצגה לעיל מושתתת על טענות עובדתיות ומשפטיות, אשר הן עצמן מצריכות דיון, הבאת ראיות והכרעה עניינית. הסוגיה העיקרית בעניינו האם הרכב נשוא התובענה, אשר בניגוד לדעתה של המשיבה, מכונה בפי המבקשת "קלנועית", עונה להגדרת המונח "רכב מנועי" כמפורט בחוק הפלת"ד או שמא יש להכלילו בחריגים למונח בדומה לכסא גלגלים ועגלת נכים, דרושה אף היא דיון, בירור מקיף והבאת ראיות.