א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
35466-05
09/01/2006
|
בפני השופט:
ד"ר אחיקם סטולר
|
| - נגד - |
התובע:
יואל רכס יועצים ומסחר בע"מ
|
הנתבע:
א.ג.א.ש.א תכשיטים בע"מ
|
| החלטה |
ביום 30.10.05 הוגשה בקשה לביטול פס"ד.
ביהמ"ש הורה על העברת הבקשה למשיב שהיה אמור להגיב עליה בתוך 15 יום.
תגובה כאמור לא הגיעה עד כה, למרות שעל פי הרישום בתיק נשלחה ההחלטה האמורה ביום 3.11.05 למשיבה.
בד בבד, נתן ביהמ"ש החלטה לפיה יעוכבו הליכי ההוצל"פ עד למתן החלטה בבקשה זו.
ביום 4.11.05 הוגשה בקשה לביטול העיקול בחשבון החן של החייב. ההחלטה הועברה לטיפולו של כב' הרשם גבאי, אשר הורה למשיבה להגיב לבקשה.
המשיבה הסכימה לביטול העיקול בכפוף להפקדה של 6,122.45 ש"ח בקופת ביהמ"ש.
פסק הדין שניתן בשל אי התיצבות, בדין ניתן. הדיון נקבע בנוכחות ב"כ הנתבעת. (ראה לעניין זה את ספרו של הנשיא אורי גורן,
סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שביעית, בעמ' 282 ר' גם פסק דינו של כב' השופט ארבל בבר"ע (ת"א ) 002411/02
בנק לאומי לישראל בע"מ נגד
מיכאלי (טרם פורסם). ויפים לעניין זה גם דבריו של כב' הש' מצא בע"א 5000/92 -
יהושע בן-ציון נ' אוריאל גורני ואח'
, פ"ד מח(1), בעמ' 835-836 אשר קבע שם לאמור:
" מקום שבית המשפט מתבקש לבטל החלטה שניתנה במעמד צד אחד, אף שבעצם קיום הדיון בהיעדרו של המבקש לא נפל פגם, כגון שהמבקש לא התייצב לדיון אף שהוזמן. במקרה כגון זה נתון דבר הביטול לשיקול-דעתו של בית המשפט; ובבואו להפעיל את שיקול-דעתו, אם להיענות לבקשת הביטול אם לאו, יבדוק בית המשפט וישקול, לא רק אם יש בפי המבקש טעם להצדקת היעדרותו מן הדיון שהתקיים, אלא גם - ובעיקר - אם, לגופו של עניין, עשוי הביטול להצמיח לו תועלת; לאמור, אם שמיעת עמדתו בנושא המחלוקת אכן עשויה להוביל את בית המשפט למתן החלטה שונה מזו שניתנה...".
וכן דבריה של כב' הש' פרוקצ'יה ברע"א 8864/99 -
ליאת אנקווה נ'
מעוז חברה לביטוח , תק-על 2000 (3), בעמ' 2133 אשר קבעה שם לאמור:
"כלל יסוד בהליך שיפוטי תקין קובע כי יש ליתן לבעל דין את "יומו בבית המשפט". מושג זה נושא עמו תוכן מהותי ולא טכני בלבד ועניינו בקביעה כי תינתן לצד למשפט הזדמנות מלאה להעלות את טענותיו ביחס לשאלות העומדות למחלוקת בהליך נתון.
במצב דברים בו מתבקש בית המשפט לבטל החלטה/פסק דין שניתן במעמד צד אחד, כאשר המבקש הוזמן כדין אך לא הופיע, נתון הביטול לשיקול דעתו של בית המשפט, ובבואו להפעיל שיקול דעת זה, בודק בית המשפט ושוקל, לא רק את סיבת היעדרותו של המבקש מהדיון, אלא גם ובעיקר את סיכויי ההצלחה של המבקש אם יבוטל פסק הדין.
ההתייחסות להליך ביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד נעשית על רקע ההכרה הבסיסית בקיומה של זכות גישה חוקתית לכל אדם לערכאות המשפט. זכות זו משקפת הכרה חוקתית בזכותו של הפרט לקיים דיון אמיתי, מלא והוגן בבית המשפט.
בצד המשקל הרב הניתן לזכותו של בעל דין למיצוי יומו בבית המשפט, בבחינת זכות בעלת אופי חוקתי, מוטל על מבקש הביטול נטל השכנוע להראות כי לא החמיץ את זכות הגישה לבית המשפט וכי ישנה ממשות עניינית בבירור התביעה נגדו בהתייחס למשקל קו ההגנה שהוא עומד להעלות. (ראה לעניין זה רע"א 8292/00
גבריאל יוספי נ'
שמואל לוינסון ואח', תק - על,2001(1) בעמ' 1121).
ברוח זו ציין גם כב' המשנה לנשיא, השופט ש' לוין, בספרו
תורת הפרוצדורה האזרחית, ירושלים, התשנ"ט בעמודים 203 ו- 204 כי:
"משהפכה כיום זכות הגישה למערכת השיפוטית לעניין חוקתי, יש לבחון את שיקול דעתו של בית המשפט בסוגיה שלפנינו גם מהבחינה הזו... מכאן, שאם לא ניתנה לבעל דין הזדמנות לנצל את הזכות,
שומה על בית המשפט לבטל את הפסק בין אם ההזדמנות לא ניתנה לו בגלל העדר המצאה, ובין מחמת נימוקים אובייקטיביים או סובייקטיביים המצדיקים את ביטול הפסק...".
אשר על כן נוכח העובדה שלא הגיעה תגובה לבקשה לביטול פסק הדין ולשם מראית פני הצדק יבוטל פסק הדין בכפוף להפקדה של 6,122.45 ש"ח בקופת ביהמ"ש וזאת לא יאוחר מיום 12/2/06 . לא הופקד הסכום הנ"ל יוותר פסה"ד על כנו.
מכאן ואילך יועבר תיק זה לטיפול כב' השופט שטרק.
המזכירות תעביר אליו התיק.
ניתנה היום ט' בטבת, תשס"ו (9 בינואר 2006) בהעדר הצדדים