1. ביהמ"ש בהחלטתו מיום 7.2.05 מינה את ד"ר מרדכי קליגמן כמומחה רפואי מטעם ביהמ"ש, בתחום האורטופדי (להלן: "המומחה").
2. בשל תקלה המומחה נתן את חוות דעתו בטרם קיבל מהנתבעים את המסמכים הרפואיים אשר בקשו להמציא לו.
3. בנסיבות אלה הנתבעים עותרים להחלפת המומחה.
4. הנתבעים טוענים שמקור התקלה הוא התובע, אשר לא המציא להם העתק החומר ששלח למומחה, כמצוות בית המשפט ואף לא הודיע להם על מועד הבדיקה אצל המומחה. בנסיבות אלה הנתבעים לא המציאו למומחה חומר רפואי מטעמם, ובדיקת התובע ומתן חוות הדעת נעשו תוך קיפוח זכויותיהם.
5. הנתבעים טוענים שמדובר בפגם היורד לשורשו של עניין, אשר לא ניתן לריפוי, ע"י המצאת חומר רפואי על ידם בשלב זה ועיון מחודש של המומחה בחוות דעתו. זאת מאחר והמומחה, כבן אנוש, יטה להגן על חוות דעתו הראשונית ולא יוכל לשקול באופן אובייקטיבי את העניין מחדש.
6. מנגד התובע טוען שאין מקום להחלפת המומחה ושמדובר בפגם שניתן לתקן באמצעות הליך של שאלות הבהרה.
דיון
7. תקנה 8 לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים) התשמ"ז - 1986, קובעת כי:
"
המצאת מסמכים למומחה
(א) תוך חמישה עשר ימים מיום שהודע לנפגע על מינויו של מומחה, ימציא הנפגע למומחה ולכל בעלי הדין האחרים את כל המסמכים בדבר הטיפול הרפואי שניתן לו ובדבר הבדיקות שנבדק לצורך אותו טיפול, הנוגעים לענין שבמחלוקת, ובלבד שלא יגיש למומחה חוות דעת רפואית.
(ב) תוך ארבעים וחמישה ימים מקבלת המסמכים, רשאי כל בעל דין להמציא למומחה מסמכים כאמור בתקנת משנה (א) אשר הנפגע לא המציאם לו".
8. תקנה 14 לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), התשמ"ז - 1986, קובעת כי:
"בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, לתת הוראות למומחה על פי בקשתו או על פי בקשת בעל דין, ורשאי בית המשפט לעשות כן גם מיזמתו".
9. במקרה זה אכן הייתה סטיה מההוראות, הן בתקנות והן של בית המשפט, המאפשרות לנתבעים להמציא למומחה חומר רפואי בטרם יבדוק את התובע ויתן את חוות דעתו. הסטיה נעשתה על ידי המומחה
בשגגה, הא ותו לא.
10. לא בכל מקרה של סטיה בשגגה של המומחה, בעניין כזה, חובה להחליפו במומחה אחר. הטעם של אי המצאת מסמכים לבדו, אינו מביא לביטול המינוי של המומחה, כל עוד לא נגרם עוות דין. ראה בש"א 753/03, 7767/03 בת.א. 7092/03
הפול איגוד לביטוח נפגעי רכב נ' פת יצחק, בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, מפי כב' השופטת ר. ברקאי מיום 4.2.04.
11. כב' השופט אליעזר ריבלין בספרו
"תאונות הדרכים-סדרי דין וחישוב הפיצויים", מהדורה שלישית, עמ' 580 מציין כי:
...
"גם מקום בו ערך המומחה את חוות דעתו בטרם יהי סיפק בידי בא כח הנתבעת להמציא לו את מלוא החומר הרפואי שבידיו וזאת בניגוד להוראת תקנה 8(ב) לתקנות המומחים, הורה בית המשפט שלא לבטל את מינויו של המומחה משלא היה במסמכים לדעת המומחה, כדי לשנות את חוות הדעת וזוהי דעתו המקצועית והכנה, ובשל שבנסיבות העניין לא נגרם כל עיוות דין לנתבע."
12. החלטה הפוסלת חוות דעת מומחה היא החלטה קיצונית ולא פשוטה, ובית המשפט לא ימהר לפסול מומחה לאחר שזה עשה מלאכתו ונתן את חוות דעתו. סוגיה זו סוכמה ע"י כבוד השופט הנדל בבר"ע (באר שבע) 1529/97 אוחיון שושנה נ' יעקוביאן אסתר, תקדין מחוזי, כרך 97(3), תשנ"ז/תשנ"ח-1997(כמצוטט במראה המקום להלן):
"
החלטה בדבר פסילת חוות דעת מומחה אינה פשוטה ומחייבת שיקולים שונים. מצד אחד יש לשקול האחריות הכבדה והמיוחדת המוטלת על מומחה אשר מונה על ידי בית המשפט במסגרת התיק, המחייבת אותו לנהוג בהגינות ובמקצועיות מצד אחד, ומצד שני השאיפה לעשות צדק במקרה הקונקרטי. הצורך לשקול כל עניין לגופו והרצון למנוע ביטול חוות דעת בשל פגמים פרוצדוראליים בלא פגמים מהותיים מקצועיים. בסוגיה של פסילת מומחה אשר מונה לפי החוק, ניתן לומר שיש מקום להבחין בין שני מצבים.