החלטה בתיק א 32907/05

1. זוהי בקשה לביטול פסק דין שניתן ביום 11.4.06 בהעדר הגנה, בתביעה בגין נזקי גוף שהגיש התובע (להלן: "המשיב") נגד מעבידו - הנתבע, הוא המבקש (להלן: "המבקש").

לטענת המשיב, ביום 9.12.00, בעת שסידר וניקה את המוסך אשר בבעלות הנתבע, נפל מיכל המכיל חומר כימי ונשפך על רגלו הימנית של המשיב.             עקב אירוע זה אובחן המשיב כסובל מכוויה כימית עמוקה בבוהן ימין אשר הביאה להיווצרות צלקת לא אסתטית מכוערת ומכאיבה בכף רגל ימין.

2.         כתב התביעה הוגש ביום 14.6.05. משלא הוגש כתב הגנה ע"י המבקש, הגיש המשיב ביום 15.12.05 בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה. בבקשה זו ניתנה החלטה, לפיה לא ברור מאישור המסירה למי נמסר כתב התביעה והקשר לנתבע, וכן כי יש לצרף תצהיר בתמיכה לסכום הנתבע ומסמכים תומכים. לאחר המצאת המבוקש, ניתן ביום 11.4.06 פסק דין בהעדר הגנה, אשר חייב את המבקש לפצות את המשיב בגין נזקיו, בסכום של 50,000 ש"ח. פסק דין זה עותר המבקש לבטל בבקשתו זו.

3.         המבקש טוען כי הואיל ועסקינן בתביעה בגין נזקי גוף, אשר לא צורפה לה חוות דעת רפואית כנדרש עפ"י הדין, הרי שאין כל בסיס משפטי לתובענה דנן. עוד טוען המבקש כי נזקו של המשיב הינו קל ביותר וכי נושא הנזק כפי שמצוין בתובענה נעדר כל בסיס משפטי ועובדתי, זאת בהעדר כל ראיה לנזק כדוגמת חוות דעת או קבלה.

            המבקש גם שולל את אחריותו לאירוע נשוא התובענה.

4.         באשר לסיבות לאי הגשת כתב ההגנה מטעמו, לטענת המבקש, משהגיעה הפניה הראשונה משנת 2002 מב"כ המשיב, סירבה חברת הביטוח אשר המבקש היה מבוטח על ידה, להכיר בכיסוי הביטוחי. עוד טוען המבקש כי סבר כי מדובר בעניין מינורי, וכי המשיב קיבל את כל הפיצוי במסגרת הביטוח הלאומי.

עם קבלת התביעה אצל המבקש, הוא העבירה מיידית לסוכן הביטוח ולחברת הביטוח. על מכתב התשובה של חברת הביטוח, שדוחה את הכיסוי הביטוחי, נודע למבקש לטענתו רק לאחר מתן פסק הדין, הואיל ומכתב זה הגיע למוסך אחר, שהינו מבוטח נוסף באותה פוליסה בכתובת הסמוכה לכתובתו של המבקש.

המבקש טוען כי לא ידע כי עניינו לא מטופל ע"י חברת הביטוח. בשל מחדל סוכן הביטוח וחברת הביטוח יש ליתן לו את יומו בבית המשפט.

5.         המשיב מתנגד לבקשה. לטענת המשיב, על המבקש היה לבדוק אצל המבטחת או אצל סוכן הביטוח האם קיבלו על עצמם את ייצוגו. הואיל ונהג בחוסר אכפתיות וזלזול כמעט שנה שלמה, הרי שאין למבקש להלין אלא על עצמו.

            עוד טוען המשיב כי המבקש לא הצביע על סיכויי הגנה טובים בעניין גובה הנזק, זאת מן הטעם שהנזק הלא ממוני הוא עיקר הנזק שנפסק והוא נתון לשיקול דעת בית המשפט, והואיל והוא אינו טוען לנכות אלא לנזק לא ממוני ולנזקים מיוחדים בלבד, לא היה עליו לצרף חוות דעת רפואית מטעמו.

לעניין האחריות, טוען המשיב כי עבד אצל המבקש כ-3 שבועות טרם האירוע וכי היה בן 18 במועד התאונה. אשר על כן, אין המדובר בעובד ותיק ומיומן כפי שמנסה לתאר המבקש. לכן, לטענת המשיב, אין המבקש מצביע על סיכויי הגנה טובים המצדיקים ביטול פסק הדין אף בעניין האחריות.

6.         המבקש הגיש תשובה לתגובה - שלא הוסיפה טיעון של ממש על הטיעונים שטען מלכתחילה בבקשתו.

7.         דיון

            מוכרים שני מסלולים לביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד: ביטול מחובת הצדק - אם נפל פגם בהליך מתן ההחלטה, וביטול לפי שיקול דעת - ואזי נהוג להפעיל מבחן כפול: יש לבחון את הסיבה לאי התייצבות בעל הדין לדיון, וכן את סיכויי ההצלחה של טענות המבקש אם יבוטל פסק הדין.

            בדנן, אין המבקש מכחיש כי כתב התביעה נתקבל אצלו, וכי לא התגונן מפניו.

            אשר על כן, אין מקום להורות על ביטול פסק הדין מחובת הצדק.

8.         משלא נפל פגם בהחלטה אותה מבקשים לבטל, בית המשפט יפעיל את שיקול דעתו אם לבטל את ההחלטה, לפי המבחנים שנזכרו לעיל (זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, עמ' 738).

            במסגרת הפעלת שיקול הדעת, בית המשפט מציג לעצמו שתי שאלות:

ראשית, מהי הסיבה אשר גרמה לכך שהמבקש לא הגיש את הגנתו או לא התייצב בתאריך הקבוע לבירור המשפט. כך נקבע מפי כב' השופט בך בע"א 32/83 ויולט אפל נ' דוד קפח, פד"י לז' (3) 431: