ב"ש, א
בית המשפט המחוזי בתל אביב
|
3215-98,27044-05
11/01/2006
|
בפני השופט:
ברון צפורה
|
| - נגד - |
התובע:
1. אברהם רפפורט
2. חברת בייס פייל בע"מ
3. בית סילבר חברה לניהול ושירותים בע"מ
4. בית הראל(ניהול) בע"מ
עו"ד ח.ד. חיות
|
הנתבע:
1. אברהם חיים ביאליק
2. הכשרת הישוב חב' לביטוח בע"מ
3. שטיין דוד
4. המוסד לביטוח לאומי
5. עיריית רמת גן
עו"ד שטיין אהוד
עו"ד מ. גלעד
עו"ד ט. פרדמן
עו"ד א.לאובר
|
| החלטה |
מבוא:
בפניי בקשה לקבוע, בשלב זה של תחילת שמיעת ההוכחות בתיק, האם קיימת למשיבים 3 ו 4, הנתבעים (להלן:
"המשיבים"), עילה כלפי המבקשים בהודעה לצד שלישי.
לחליפין מתבקש פיצול הדיון בין התביעה העיקרית; בין התובעים למשיבים, ובין התביעה של המשיבים והודעותיהם לצד שלישי. במקביל מבוקשת הארכת מועד להגשת תצהירים עד לאחר סיום ההתדיינות בתביעה העיקרית.
הרקע לבקשה:
התובע 1 דוד שטיין נפגע בת.ד והגיש תביעה עפ"י חוק הפלת"ד, כנגד המשיבים 1 ו 2 בשאלת גובה הנזק. בהתבסס על ע"א 5757/97
אליהו ואח' נ' זיאד עלי חמאדה ואח' פ"ד נג(5), 849 (להלן: "
הלכת חמאדה") נשלחה הודעת צד ג' כנגד המבקשים וכנגד המשיבה 5.
טענות הצדדים:
טענת המבקשים:
המשיבים הגישו תצהירים בדבר אחריותם בנזיקין. במידה ויקבע שאין עילה למשלוח הודעה לצד ג', לא יהא צורך בשמיעת הראיות הנוגעות לשאלת החבות. המבקשים מפנים לפס"ד של כב' הש' דר בבהמ"ש המחוזי חיפה ת.א. 563/96 שם נקבע כי אין אפשרות להפנות הודעה לצד ג' במקרה דומה לנ"ל. על פס"ד זה הגישה "אבנר" ערעור לביהמ"ש העליון וזנחה טענתה בדבר משלוח הודעה לצד ג', משכך הפך פסק הדין להלכה פסוקה.
לחליפין מתבקש פיצול הדיון בין התביעה העיקרית ובין ההודעה לצד ג'.
טענת המשיבים:
המשיבים טוענים כי מועד הגשת הבקשה הינו מאוחר, בפתח ישיבת ההוכחות הראשונה. התובע עצמו עתר לפיצול הדיון מן התביעה כנגד צד ג' ביהמ"ש דחה בקשות אלו. המועד להגשת בר"ע בבקשות אלו חלף זה מכבר, זאת למרות שהמבקשים עצמם לא היו שותפים לבקשות המקוריות.
מאחר ולנפגע עצמו עומדת יכולת הבחירה בין תביעה ע"פ חוק הפלת"ד לתביעה ע"פ פקודת הנזיקין, הרי שגם למבטחת החובה תעמוד זכות זו.
דיון:
כב' הנשיא הש' אורי גורן בספרו
סוגיות בסדר דין אזרחי, הוצאה שמינית, 2005, בעמ' 264 מתייחס לסוגיה:
"תקנה 143(2) קובעת לעניין הסמכות להחליט בדבר צירוף בעלי דין ומחיקתם, לעניין הבירור של הודעות-לצד-שלישי וכן לעניין מתן הוראות לבירור תובענה שהוגשה על דרך הודעה-לצד-שלישי. הסמכות על פי תקנת משנה זו מתייחסת הן למשלוח הודעות-לצד-שלישי והן למתן הוראות לבירור התובענה העיקרית, שהוגשה בה גם הודעת צד שלישי.
מתן הודעה-לצד-שלישי הוא אכן אחד העניינים הראויים לדיון בקדם משפט." (ההדגשה שלי צ.ב.)
אכן, העת הראוייה לבקשה מעין זו היה בקדם המשפט. כב' השופטת ברוש (רשמת כתארה אז) קבעה בהחלטתה מיום 13/3/02 כי:
"תם קדם המשפט. יחד עם זאת יוכלו הצדדים לעורר טענות ...., בשאלת הפרדת הדיון בהודעת צד ג' וכיוצ"ב בפני השופט שידון בתיק."
לפיכך לא ניתן לטעון כי תקנות 148 ו 149 (א) ל
תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984(להלן:
"התקנות") מונעת את פתיחתו מחדש מאחר שהוחלט לגביו בקדם המשפט.
אינני מוצאת לנכון לפסוק בשלב זה האם קיימת למשיבים עילה כלפי המבקשים בהודעה לצד שלישי.