1. לפני בקשה לתיקון ההודעה לצד שלישי.
2. התובע הגיש תביעה בגין נזקי גוף שנגרמו לו לטענתו בעת שעבד אצל הנתבעת 1 (מטבחי סמל בע"מ). הנתבעות 2 ו-3 ביטחו את הנתבעת 1. הנתבעת 3, הלו היא המבקשת, שלחה הודעה לצד שלישי - "טופז מטבחים ישראל בע"מ", לאחר שלטענתה, נזקיו של התובע נגרמו, בין היתר, גם במקום זה בו עבד התובע בעבר.
3. וכעת, לאחר שלב הבאת הראיות ולאחר שנקבעו מועדים להגשת סיכומים לפני מתן פסק דין (סיכומי התובע כבר הוגשו ביום 11.7.2007), עותרת המבקשת לתקן "תיקון טכני" את ההודעה לצד השלישי באופן שיותקן שמו של הצד השלישי כך שבמקום "טופז מטבחים ישראל בע"מ" יהיה רשום "טופז מטבחים ישראל 1996 בע"מ" ו/או "טופז תעשיות מטבחים 1990 בע"מ".
4. לטענת המבקשת, כיום, עם תום שמיעת הראיות, התברר כי "
נוכח ריבוי השמות הקשורים ל"מטבחי טופז" לא נרשם השם המדויק של החברה בה עבד התובע בעבר, ולכן יש צורך כיום, בתיקון טכני בלבד, שבצידו כמובן צורך מעשי, לתקן תיקון טכני בבחינת טעות סופר את שם החברה שהיא הצד השלישי באופן שיירשם שמה המדויק כמבוקש לעיל".
5. עוד טוענת המבקשת כי לאור הזהות המלאה בין בעלי המניות של שתי החברות ולאור הזהות המוחלטת בפעילותן העסקית, הרי שאין כל מניעה לקבלת הבקשה ושינוי השם כמבוקש. עוד נטען כי הצד השלישי מעולם לא ביקש כי תימחק ההודעה כנגדו.
6. לבקשה לא צורף תצהיר.
7. ב"כ התובע והנתבעים 1-2 לא התנגדו לבקשה בתנאי כי לא יהיה בכך לעכב את סיום ההליכים בעניין התובע והנתבעות (ראה פרוטוקול הדיון מיום 14.6.2007).
8. המשיבה (היא הצד השלישי) מתנגדת לבקשה. לטענתה, אין המדובר בתיקון טכני כי אם בתיקון מהותי. עוד טוענת היא כי המבקשת בחרה להגיש את ההודעה לצד שלישי כנגד חברת "טופז מטבחים ישראל 1996 בע"מ" אשר לא היתה קשורה להעסקתו של התובע ואף הוקמה למעלה מארבע שנים לאחר תום העסקתו של התובע בחברת "טופז תעשיות מטבחים 1990 בע"מ".
ממשיכה המשיבה וטוענת כי לפחות בשמונה הזדמנויות שונות לאורך הליך התובענה, מיום הגשת כתב ההגנה מטעמה ביום 18.4.2001 ואף בתצהירי העדות הראשית שהוגשו מטעמה, הסבה היא את תשומת ליבה של המבקשת לכך כי היא (המשיבה) לא היתה מעסיקתו של התובע, אולם, המבקשת, לא עשתה דבר בעניין, בחרה שלא למחוק את המשיבה ושלא לבקש לתקן את הודעתה. לאור השתהותה של המבקשת כאמור לעיל, אין מקום להיעתר לבקשה.
בנוסף, טוענת המשיבה כי באם תיעתר בקשת המבקשת, יגרם לצדדים התובענה "החדשה" נזק בלתי הפיך שכן יהא על הצד השלישי החדש, להערך מחדש בתביעה, לנהל הליכים נוספים, להגיש כתב הגנה מטעמו ואף לנסות ולשלוח הודעה לצד רביעי, חברת הביטוח של הצד השלישי החדש. מכאן, שהיעתרות לבקשה תסרבל את ההליך ותחזירו לשלבים המקדמיים של הדיון.
זאת ועוד, טוענת המשיבה כי למבקשת הזכות להגיש תובענה נפרדת נגד הצד השלישי החדש במקום במסגרת ההודעה לצד שלישי.
9. בבואו להכריע בשאלת תיקון כתבי טענות על בית המשפט לבחון האם התיקון יאפשר לבית המשפט להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין, היינו שעל התיקון המבוקש להשלים את עילת התביעה (תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן:
"התקנות") והאם יהיה בתיקון זה כדי לגרום לצד השני עוול שפיצוי כספי לא יוכל לתקן.
10. כדי לבדוק באם נתקיים התנאי הראשון הוא התנאי העיקרי, חייב המבקש להראות כי בהגישו את כתב הטענות המקורי, הוא טעה טעות כנה וכי עתה התברר לו שהפלוגתא האמיתית גלומה דווקא בפרטים הכלולים בתיקון המבוקש. על המבקש להראות
"... מהי הפלוגתא האמיתית שנפלה... שבירורה מצדיק את התיקון" (ע"א 351/61,
זדרייביץ נ' תרום
, פ"ד טז 481, 487; וראה גם: ר"ע 330/85,
אלבו נ' רבינטקס תעשיות בע"מ
, פ"ד לט(2) 556, 559).
11. ודוק: השאלות שצריכות להיות שנויות במחלוקת צריכות להיות קשורות לזכות המהותית של נשוא התובענה ואינן צריכות להיות קשורות דווקא לאותן העובדות המולידות ומקיימות את הסעד המשפטי (ע"א 70/62,
אדלר נ' יצחק
, פ"ד 1949, 1952; ע"א 772/79,
עזבון שמרון נ' וסקביץ
, פ"ד לו(4) 78).
12. במקרה שלפנינו הוגשה הבקשה לאחר שלב קדם המשפט, היינו לאחר המועד הנכון לדון בבקשה מעין זו, בהתאם לתקנה 143(1) לתקנות, הקובעת, כי ראוי להגיש בקשה לתיקון כתב תביעה בהקדם ובטרם נסתיימו הליכי קדם המשפט. זאת ועוד, הבקשה הוגשה אף לאחר סיום שלב הבאת הראיות ולאחר שנקבעו מועדים להגשת סיכומים.
13. כאשר הבקשה לתיקון כתב התביעה מוגשת לאחר שלב קדם המשפט מתעוררת השאלה מה היחס בין תקנה 92 לתקנות לפיה ניתן להתיר תיקון כתב טענות בכל שלב במשפט לבין תקנה 149(ב) לתקנות, לפיה בית המשפט לא ידון בבקשה שבעל דין יכול היה להעלות בקדם המשפט, אלא בהתקיים שני תנאים מצטברים והם כי קיימים טעמים מיוחדים שיירשמו וכי הדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין.
בפס"ד ע"א 40/87
נשר נ' אבוטבול
, פ"ד מג(4) 49, נקבע שתקנה 149(ב) גוברת על תקנה 92, וכאשר מועלית הבקשה לתיקון לאחר שלב קדם המשפט עליה לעמוד בדרישת תקנה 149(ב).
14. לאור כל האמור לעיל, אני מבכר את טענות המשיבה ומוצא כי דין הבקשה להידחות מטעמיה ומהטעמים הבאים: אין המדובר בתיקון "טכני" כי אם בתיקון מהותי בו מתבקשת הוספת בעל דין חדש. אין כל רלוונטיות לטענה כאילו מדובר באותם בעלי מניות. לא מצאתי כי קיימים טעמים מיוחדים להתיר את המבוקש נוכח המועד בו נתבקשה הבקשה ולנוכח העובדה כי ניתנה למבקשת האפשרות לעתור לתיקון הודעתה, כבר לפני
למעלה משש שנים !
זאת ועוד, לא מצאתי כי אי הענות לבקשה, יכול ותגרום למבקשת עיוות דין, שכן תוכל היא בעתיד להגיש תובענה נפרדת. דווקא היעתרות לבקשה, תגרום עיוות דין ליתר הצדדים ובראש ובראשונה, לתובע, אשר יאלץ להמתין זמן רב נוסף, עד שינתן פסק דין בעניינו, הואיל ויהיה עליו להמתין עד שתוגש הודעה מתוקנת לצד שלישי, עד שיוגש כתב הגנה מטעם הצד השלישי, עד שיסתיימו ההליכים המקדמיים בין הצדדים, עד שיוגשו תצהירי עדות נוספים, עד שייחקרו עושי התצהירים פעם נוספת וכו'. בנוסף, המבקשת לא תמכה בקשתה בתצהיר לענין העובדות הכלולות בו ולא נתנה טעמים המצדיקים את השיפוי בהגשת הבקשה.
15. לאור האמור, הבקשה נדחית. המבקשת תשא בשכ"ט המשיבה בסך 2,000 ש"ח ומע"מ כחוק.