החלטה בתיק א 31803/07

לפני בקשה להתיר לנתבעת להביא ראיות לסתור את החלטת הועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי (להלן - "המל"ל") מיום 6.9.06 לפי הוראת סעיף 6ב. לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה - 1975 (להלן - "חוק הפיצויים) (להלן - "הבקשה").

מבוא

המשיב הוא התובע והמבקשת היא הנתבעת בתביעה שעניינה נזקי גוף שנגרמו למשיב, לטענתו, עקב תאונת דרכים מיום 18.3.04 (להלן - "התאונה").

בכתב התביעה טען המשיב, כי התאונה נגרמה באופן שתוך כדי הנסיעה אחת מנוסעות האוטובוס נפלה קדימה ופגעה בידו הימנית שעה שנהג באוטובוס וכתוצאה מהפגיעה נגרמו לו חבלות ביד ובכתף ימין.

התאונה היא תאונת עבודה וועדה רפואית של המל"ל מיום 6.9.06 קבעה לתובע 10% נכות לצמיתות ובנוסף הפעילה את תקנה 15 בחלקה (שליש) ובסך הכל נקבעה לתובע נכות צמיתה של 13.3%.

תמצית טענות הצדדים

לטענת הנתבעת בפני הועדה הרפואית והמומחים הרפואיים מטעם המל"ל, לא עמד מלוא התיעוד הרפואי המעיד על תאונות נוספות בהן נפגע התובע ואשר יכול היה להיות רלוונטי להערכת הנכות שניתנה על ידי המל"ל.  בנוסף, לא עמד בפני הועדה הרפואית תיק קופת חולים לאומית המלא של התובע, אשר בו אסמכתאות רבות לכך שהתובע סבל במשך שנים מכאבי גב כרונים, מפריצת דיסקוס וכאבים נוספים, וחשוב מכל, מכאבים בכתף ויד ימין. הנתבעת מפנה גם לשני אישורים על תאונות עבודה שעבר התובע בימים 27.9.93 ו - 30.1.03 וכן לדו"ח סיכום ביקור מיום 27.8.02 ממנו עולה שהתובע נפל וקיבל מכות במרפק וכף יד ימין. לטענת הנתבעת, המסמכים הנ"ל לא עמדו בפני הועדה הרפואית ולפיכך יש להתיר לה להביא ראיות לסתור מאחר ולפני הועדה הרפואית לא היו עובדות רלוונטיות חשובות הנוגעות למצבו של התובע קודם התאונה, ואשר לו היו לפניה, בוודאי היו מביאות לתוצאה שונה.  

התובע מתנגד לבקשה. לשיטתו, טענת הנתבעת בדבר כך שתיקו לא עמד בפני הועדה הרפואית אינה מבוססת. עורך דינו עיין בתיק המל"ל ולמד מהמסמכים המצויים בו, כי המל"ל פנה לקופת חולים לאומית וקיבל מהאחרונה את תיקו האורטופדי הרפואי של התובע לרבות מסמכי התאונה מיום 30.1.03 בה נפגע התובע בכתפו. כמן כן, הועדה הרפואית מטעם המל"ל מציינת בפרוטוקולים שעמד בפניה, בין השאר, גם תיק קופת חולים של התובע. לטענת התובע, הועדה הרפואית  עיינה בכל החומר הרפואי המתייחס אליו, לרבות המסמכים הרפואיים הקשורים לעברו ואשר מפורטים בבקשה.  עוד טוען התובע, כי התיעוד הרפואי שצורף מתייחס לפגיעות באברי גוף שונים מאלה שנפגעו בתאונה למעט המקרה מיום 30.1.03. ההלכה הפסוקה היא שרק במקרים חריגים ונדירים ביותר יעתר בית המשפט לבקשה להבאת ראיות לסתור. 

דיון

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ועיינתי במסמכים שצורפו על ידם, אני סבור שדין הבקשה להדחות.

הבקשה והתגובה לבקשה הוגשו ללא תמיכת תצהיר ואין מקום להסתמך על עובדות המפורטות בתגובת התובע בכל הנוגע  לעיון בא כוחו בתיק המל"ל בהעדר תצהיר. 

מעיון בדו"חות הועדה הרפואית  מימים 10.5.06 ו-6.9.06 עולה שבפני הועדה הרפואית עמד תיק קופת חולים של התובע. לעניין זה, אני מפנה לסעיף 18 בדו"ח הועדה הרפואית מיום 10.5.06, שם נרשם כי בין המסמכים וחוות הדעת שעמדו בפני הועדה, היה תיק קופת חולים. כן אני מפנה לסעיף 18 לדו"ח הועדה הרפואית מיום 6.9.06 שם נרשם כי בין המסמכים וחוות הדעת שעמדו בפני הועדה היו כרטיסים רפואיים של קופת חולים.

עולה אפוא, כי בפני הועדה הרפואית עמד תיק קופת חולים של התובע. לפיכך, לא שוכנעתי כי התיעוד הרפואי המתייחס לכאבים השונים מהם סבל התובע לאורך השנים והמסמך מיום 27.8.02 המתייחס למכות שהתובע קיבל במרפק וכף יד ימין לא עמדו בפני הועדה הרפואית.

בסעיף 29 לדו"ח הועדה הרפואית של המל"ל מיום 6.9.06, נרשמה אבחנה: "מצב לאחר חבלה בכתף ימין". לתובע נקבעה נכות צמיתה בשיעור 10% לפי סעיף 42(1)(ד)(1) לתקנות העוסק בפציעת שרירי הכתף בצורה בינונית. מעיון בדו"חות הועדות עולה, כי הנכות ניתנה בגין קרע בעובי מלא בגיד S.S. בכתף ימין.

מעיון במסמכים הרפואיים עולה, כי התאונות השונות אליהן הפנתה הנתבעת מתייחסים לפגיעה באברי גוף אחרים למעט התאונה מיום 30.1.03.

התאונה מיום 27.9.93 מתייחסת למכה בכף יד (ראה הודעה על פגיעה בעבודה ותביעה לתשלום דמי פגיעה). כמו כן, מהדו"ח של מחלקת מיון עולה שהכאבים היו באזור פרק כף יד שמאל (נרשם גם שאין לראות שבר), ומתעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה עולה, כי הכאבים הם באמה השמאלית. מדובר בפגיעה באיבר גוף אחר כ-10 שנים בטרם התאונה נשוא תביעה זו.

המסמך מיום 27.8.02 שהוא מסמך של קופת חולים, עוסק בתלונה על פגיעה במרפק וכף יד ימין, להבדיל מהפגיעה בענייננו, שהיא בכתף ימין.

האירוע היחיד המתייחס לפגיעה באותו איבר גוף הוא האישור על תאונת עבודה מיום 30.1.03, ממנו עולה כי התובע נפגע בכתף יד ימין. בהקשר זה יצוין כי הפגיעה הנ"ל מתועדת במסמכים של קופת חולים. כך למשל, מסמך לגבי ביקור מיום 31.1.03 בו נרשם תחת הכותרת "תלונות" כאבים בכתף ימין מאתמול (אחרי הרמת משקל כבד) וכן ראה מסמכים נוספים המתייחסים לכאבים בכתף ימין מתאריכי ביקור 4.2.03, 11.2.03 ועוד.

הלכה פסוקה היא, כי בית המשפט יעתר לבקשה להבאת ראיות לסתור במקרים מיוחדים ובנסיבות יוצאות דופן המצדיקות זאת. הטעמים העיקרים לכך הם כאשר ההליך הקודם היה נגוע בפגם מהותי כגון תרמית ו/או כאשר מתגלים טעמים עובדתיים כבדי משקל וחדשים. נטל ההוכחה להתקיימות נסיבות יוצאות דופן הוא על המבקש להביא ראיות לסתור. נכון הדבר, כי אחד המקרים הוא מצב שבפני הועדה הרפואית לא היו עובדות רלוונטיות חשובות הנוגעות למצבו הרפואי של הנפגע (התובע בענייננו) קודם לתאונה, ואשר, לו היו לפניה, בוודאי היו מביאים לתוצאה שונה.