א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
31167-06
31/12/2006
|
בפני השופט:
אבי פורג
|
- נגד - |
התובע:
סלקתא-אדי בע"מ עו"ד אלרואי
|
הנתבע:
ניסני מרסל עו"ד דן רינגל
|
החלטה |
בפני בקשה למתן פסק דין נוכח טענת המבקשת שלמשיב אין הגנה.
טענות המבקשת:
לאחר שהמבקשת הגישה נגד המשיב בקשה לביצוע שיקים הגיש המשיב התנגדות שהתקבלה בהסכמת המשיבה.
במקביל להליכים בפני, נוהל בין הצדדים הליך של תביעה כספית שהגיש המשיב נגד המבקשת במסגרת ת.א. 64346/04 בבית משפט השלום בתל אביב. בתיק זה ניתן פסק דין לפיו נדחתה התביעה וזאת לאחר שהמשיב ביקש למשוך את תביעתו.
פסק הדין שניתן על ידי כבוד השופט אטיאס, מהווה מעשה בית דין ו/או השתק פלוגתא מאחר וגם בתביעה הנוכחית שהגישה המבקשת כנגד הנתבע (התובע בת.א. 64346/04), נטענות על ידי המשיב טענות הגנה הזהות לטענות התביעה שהוגשה על ידו ונדחתה.
דיון
לאחר ששקלתי טענות הצדדים, איני סבור שפסק הדין שניתן בת.א. 64346/04 הדוחה את התביעה מהווה השתק פלוגתא בין הצדדים, הכל כמפורט להלן.
לפי ההלכה הפסוקה, ניתן להעמיד ארבעה תנאים עיקריים להיווצרותו של השתק פלוגתא:
הראשון, שהפלוגתא בכל אחת מן ההתדיינויות היא אותה פלוגתא.
השני, שהתקיימה התדיינות בין הצדדים באותה פלוגתא במסגרת ההתדיינות הראשונה ולפיכך, לבעל הדין שנגדו מועלית הטענה בהתדיינות השנייה, ניתן יומו בבית המשפט.
השלישי, שההתדיינות הסתיימה בהכרעה, מפורשת או מכללא, של בית המשפט באותה פלוגתא בקביעת ממצא פוזיטיבי, להבדיל מממצא של חוסר הוכחה.
הרביעי, שההכרעה הייתה חיונית לצורך פסק הדין שניתן בתובענה הראשונה.
(ראה נ' זלצמן,
מעשה בית-דין בהליך אזרחי, תשנ"א - 1991, עמ' 142).
צודקת המבקשת, כי עמדת המשיב בהתנגדות שהוגשה מטעמו בתיק בפניי הייתה שהפלוגתא בת.א. 64346/04 ובתיק שבפני זהה. כך למשל, המשיב טען במסגרת ההתנגדות טענה מקדמית, כי המחלוקת בין הצדדים בתיק בפני תלויה ועומדת במסגרת ת.א. 64346/04 - ולפיכך ביקש להורות על איחוד הדיון בשני התיקים. זאת ועוד, המשיב הדגיש כי במסגרת התביעה בת.א. 64346/04 נכללו מפורשות השקים נשוא ההתנגדות והוא הפנה לסעיף 18 ד' לכתב התביעה בת.א. 64346/04, בו צוין במפורש כי נעשה קיזוז בגין השקים שחלק מהם הוגשו לביצוע במסגרת התיק בפני. עיון בהתנגדות שהוגשה בתיק שבפני ובכתב התביעה שהוגש בת.א. 64346/04 - מעלה באופן ברור כי בשני התיקים מדובר במחלוקת הקשורה ביסודה לאיכות הבדים שסופקו למשיב במסגרת העסקה. כך למשל, סעיף 14 לתצהיר התומך בהתנגדות הסוקר את ממצאי בדיקת מכון התקנים לגבי הפגמים לכאורה בבד דומה לסעיף 13 בכתב התביעה שהוגש בת.א. 64346/04. בדומה, סעיפים 15 ו-16 לתצהיר התומך בהתנגדות דומים לסעיפים 14 ו-15 לכתב התביעה בת.א. 64346/04. כנ"ל פירוט הנזקים בטענת הקיזוז המפורטת בסעיף 18 לתצהיר התומך בהתנגדות דומה לטענת הקיזוז המופיעה בסעיף 18 לכתב התביעה בת.א. 64346/04. הנתונים המספריים בסעיף 18 בשני כתבי הטענות מטעם המשיב זהים.
מהאמור לעיל עולה לכאורה, כי הפלוגתא בבסיס המחלוקת בין הצדדים בשני התיקים היא לגבי הפגמים בבד שסופק למשיב והנזקים שנגרמו כתוצאה מאספקת בד זה. טענת כשלון התמורה - נטענה הן בכתב התביעה בת.א. 64346/04 והן בהתנגדות שבפני.
למרות כל האמור לעיל, בסיום ההליך הראשון ולאחר שב"כ המשיב (התובע בהתדיינות הראשונה) הצהיר שהמשיב נסוג מהתביעה בת.א. 64346/04, טענה המבקשת, כי מאחר ובית המשפט לא קיבל החלטה אופרטיבית על איחוד התיקים היא לא נכנסה לכך בחקירות (במסגרת ת.א. 64346/04) ומבחינתה, התביעה השטרית בעינה עומדת (ת.א. 64346/04 פרו' 2/7/06 עמ' 33 ש' 21 - 29).
נוכח הצהרת המבקשת בסיום הדיון בת.א. 64346/04 אין מקום לקבוע שעסקינן באותה פלוגתא וכי מתקיימים בענייננו התנאים להשתק פלוגתא.
המשיב ניהל את פרשת התביעה בת.א. 64346/04, העיד וניתן לו יומו בבית המשפט. בהקשר זה יוער, כי בתגובה שהוגשה מטעמו טען המשיב, כי לא נחקר כלל על תצהירו במסגרת ת.א. 64346/04, ובהמשך שלח הודעה בדבר תיקון טעות והסביר כי נפלה טעות באשר לטענה בדבר אי חקירתו בפני כבוד השופט אטיאס. בנסיבות אלה עולה לכאורה כי למשיב (שנגדו נטענת הטענה של השתק פלוגתא) ניתן יומו בבית המשפט, אולם נוכח הצהרת המבקשת לפרוטוקול כי לא חקרה בעניין, אין אפשרות לקבוע זאת באופן ודאי.
ההכרעה בפלוגתא - המשיב הוא זה שביקש לסגת מהתביעה בת.א. 64346/04, וזאת לאחר שהעיד במסגרת פרשת התביעה ולאחר שתמה פרשת התביעה. יצוין גם, שבמסגרת פסק הדין שניתן על ידי בית המשפט ודחה את התביעה, נקבע כי התביעה בת.א. 64346/04 הייתה תביעה לפיצוי על נזקים ישירים ועקיפים שנגרמו לתובע מאיכות לקויה של בד.