א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
30292-06
25/01/2007
|
בפני השופט:
אושרי פרוסט-פרנקל
|
- נגד - |
התובע:
מנהל מקרקעי ישראל - תל אביב
|
הנתבע:
1. מצסה מופק 2. מצסה פנינה
|
החלטה |
בפני בקשת הנתבע 1 (להלן
"המבקש") למחיקת הכותרת "סדר דין מקוצר", מאחר ולכתב התביעה צורף חוזה החכירה, לפיו דמי החכירה הינם בסך 54.87 ש"ח לשנה, נכון לחודש אפריל 1986
לטענתו, נספח ב' לכתב התביעה והחישוב שנעשה בו, אינו נשען על נספח א', הוא חוזה החכירה ועל המשיבה היה להראות תחשיב רציף מיום חוזה החכירה. המבקש אינו חולק על סכום התביעה מאחר ואינו יודע מהו אותו סכום והמסמכים שהוגשו בכתב התביעה, אינם ראויים להידון בהליך "סדר דין מקוצר". אין כל קשר בין דמי החכירה שנתבעו לסכום הראשוני.
לטענת המשיב יש לדחות בקשה זו בטענה שזו הועלתה לראשונה רק בעת הדיון ולא הוזכרה במאום בבקשת הרשות להתגונן, שם מקומה.
לטענתו, די בהצגת תחשיב רציף של צבירת יתרות על ידו והוא אינו אמור להציג את דרך החישוב. דמי החכירה הם סכום קצוב הראוי להידון בהליך זה.
דיון
תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 [תיקון אחרון: 19/9/04] .
202.
203. דרך ההגשה [271 ,270]
כתב תביעה כאמור בתקנה 202 יוכתר במלים "סדר דין מקוצר", יצורף לו העתק של המסמכים או החשבונות המובאים לראיה ויומצא לנתבע יחד עם הזמנה ערוכה לפי טופס 17.
תקנות 202 ו-203 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעות כי תביעה בסדר דין מקוצר תשען על ראיות בכתב, וכתב התביעה יוכתר בכותרת "סדר דין מקוצר" ויצורפו אליו העתקי מסמכים המובאים כראיה. כאשר התביעה איננה יכולה מטעם זה או אחר להתברר בסדר דין מקוצר, רשאי בית המשפט לתקן את הפגם ע"י מחיקת הכותרת האמורה.
מחיקה זו נעשית בעת הבירור הבקשה רשות להתגונן ולאחר שבית המשפט החליט שאין להגיש את התביעה בסדר דין מקוצר.
כאשר מגלה בית המשפט בתביעה רכיב כלשהו שאין לתובעו בסדר דין מקוצר, הוא רשאי למחוק אותו מכתב התביעה ולהשאיר את יתרת התביעה כל כנה כתביעה בסדר דין מקוצר. סמכות זו נתונה לו לפי תקנות 91 ו92 לתקנות סדר דין האזרחי:
"סדר דין מקוצר בהלכה פסוקה",כבוד השופט דוד בר-אופיר,מהדורה שישית, מעודכנת ומתוקנת (2000), בהוצאת פרלשטיין - גינוסר בע"מ עמודים 16-17.
"בקשה למחיקת כותרת אינה חייבת להיתמך בתצהיר, מאחר שבקשה זו מבוססת על טיעונים משפטיים... אם מגלים ,בעת בדיקת התביעה, עילה כלשהי(אפילו חילופית) שאינה ראויה להידון בסדר דין מקוצר-תימחק הכותרת,שכן קיומו של חלק בתביעה שאינו ראוי להידון בהליך מקוצר זה,פוסל את התובענה כולה מלהידון בדרך דיונית זו (רע"א 192/84 חברת אבגד בע"מ נ' סולל בונה בע"מ, פ"ד לח(2) 581 (השופט אורי גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי" מהדורה שמינית, סיגא-הוצאה לאור בע"מ תשס"ה-2005 עמוד 371 )
הדרישה שנקבעה בתקנות 202 ו-203 לתקנות סדר הדין האזרחי, להגשת ראיות בכתב, אין פירושה שיש צורך שראיות אלה יתמכו בכל רכיבי התביעה לכל פרטיהם. מההלכה הפסוקה עולה גישה מקילה בכל הנוגע להיקף המסמכים הדרושים, ובית המשפט העליון קבע כי מדובר בדרישה מינימאלית.
די בצירוף ההסכמים ובפירוט היתרה הסופית ואין חובה על התובע לצרף את כל ספריו שיפרטו כיצד הוא חישב את סכום התביעה.
"המסמכים הבאים יכולים להוות "ראשית ראיה בכתב" בתביעה שמגיש בנק נגד לקוחותיו: הסכמים שעל פיהם נוהל חשבונו של הנתבע, כתב ערבות שעליו חתם אחד הנתבעים, דפי חשבון של שבעת החודשים האחרונים ...("סדר דין מקוצר בהלכה פסוקה", כבוד השופט דוד בר-אופיר, מהדורה שביעית,מעודכנת ומתוקנת (2004), בהוצאת פרלשטיין- גינוסר בע"מ עמודים 112-110).
לכתב התביעה צורף נספח א' הוא שטר החכירה שבין המשיב למבקש ואשתו לתקופה בת 49 שנים החל מיום 1.4.75 ועד 31.3.24 .
סעיף ה' לחוזה החכירה:
"דמי החכירה ואופן תשלומם", מצוין:
"על החוכר לשלם לקרן דמי חכירה בסך של 54.27 שקל חדש ל-1 לאפריל 1986".