1. החלטה זו מיועדת להכריע במספר בקשות שב"כ הצדדים
"הציפו" בהן את בית המשפט, במסגרת ת.א.
299/96 וכן להידרש להתנגדותו של ב"כ הנתבעות מיום
29.12.05, שהוגשה פעם נוספת ביום
18.1.05, להלן: "
ההתנגדות", ביסודן של כל המחלוקות מונחת שאלה זהה במהותה והיא דרך ומועד הגשתן של ראיות במשפט. בעניינים אלה, למרבה הצער, סטו ב"כ הצדדים סטייה גדולה מסדרי הדין התקינים, לעתים ללא כל הצדקה והגיע העת ליישבן אחת ולתמיד ולהביא תיק זה לכדי סיום.
ההדגשות בהחלטה הן שלי, אלא אם נאמר אחרת.
2. ביום
15.12.05 המציא ב"כ התובעת לתיק בית המשפט אסופה של מסמכים וחוות דעת, כדלקמן:
1) חוות דעת שנערכה על ידי גב' שיפמן
"בתחום העלויות"
2) חוות דעת שנערכה על ידי מר קצין,
"בנושא עלויות מוגברות של כביסה וייבוש"
3) ארבע "התייחסויות" של רואה החשבון מטעם התובעת:
1: התייחסותו לשלושה עניינים שהבטיח, במהלך חקירתו הנגדית מיום
16.6.05, כי ישיב עליהם. למסמכים אלה לא התנגד ב"כ הנתבעות והמסמכים מתקבלים כמוצגים, בהסכמה, ויסומנו ביחד
ת/13, ההתייחסות לכל מוצג ומוצג תהיה לפי תאריכו, מספרו או כל סימן זיהוי אחר של המסמך.
2:
"חוות דעת עדכנית לעניין הפערים בתשלומים התכופים אשר שולמו לתובעת". מכתבו של רואה החשבון מיום
30.11.05, אשר על פי האמור בו, מחליף את מכתבו של רואה החשבון מיום
7.9.05, ובו השוואת הסכומים שנמסרו כתשלומים תכופים, על פי דוחות הנתבעות, לסכומים שהתקבלו בפועל בחשבונה של התובעת.
3:
"מכתב תגובה" לחוות דעתו של רואה החשבון מטעם הנתבעות,
נ/39, שהוצגה ביום
22.11.05.
4: ביום
15.12.05 המציא עו"ד גור לתיק בית המשפט הודעה נוספת,
נפרדת, על "הגשת חוו"ד", בה ציין כי העתקה נשלח לב"כ הנתבעות. להודעה צורף מכתבו מיום
10.11.05 של רואה החשבון שערך חוות דעת מטעם התובעת. עניינו של המכתב היה
השוואה בין התשלומים התכופים שנפסקו לטובת התובעת על ידי בית המשפט לבין הסכומים שהתקבלו בפועל מהנתבעות, בחשבון הבנק של התובעת.
מהודעת ע"ד גור לתיק בית המשפט מיום
20.12.05, הסתבר כי ה"התייחסות" האחרונה מבין הארבע אליהן התייחס בהודעה מיום
15.12.05, אליה צורפה אסופת המסמכים, נשמטה ממנה ועל כן צורפה להודעה מיום
20.12.05. היה זה מכתבו של רואה החשבון, אף הוא מיום
30.11.05 ועניינו הוצאות בגין
"עמלות וריביות בנקים" שהתובעת חויבה בהן בין
24.10.1994 לבין
31.5.05.
3. התנגדות ב"כ הנתבעות כוונה כלפי כל מסמך ומסמך באסופת המסמכים שהומצאו לתיק בית המשפט ביום
15.12.05, כלפי המסמך שצורף להודעה על "הגשת חוו"ד" מאותו יום וכן כלפי מכתב רואה החשבון שהומצא לתיק בית המשפט ביום
20.12.05, אך למעט התייחסות רואה החשבון מטעם התובעת לעניינים אשר הבטיח במהלך חקירתו הנגדית על ידי ב"כ הנתבעות כי ימציא בהם תשובותיו בכתב.
עיינתי בהתנגדותו של ב"כ הנתבעות לאסופת המסמכים והיא מקובלת עלי, רובה ככולה, גם אם לא תמיד מטעמיו. אנמק ואסביר את המסקנה אליה הגעתי.
4. בפתח התנגדותו, ציין עו"ד קוזלובסקי את הודעתו של ב"כ התובעת בע'
135 לפרטיכל מיום
27.6.05, לפיה
"למעט חוות הדעת הזו (בעניין התאמת הדיור) ונושא המימון הרפואי אני מסיים הבאת עדיי" וכי בעקבות אותה הודעה, התקבלה החלטת בית המשפט, בע'
138, לפיה:
"עו"ד גור הודיע כי פרט לעניין של שני המומחים כמפורט בפרוטוקול וחקירתו של מר קצין, במידה וב"כ הנתבעות יחליט לחקור אותו, אין לו יותר עדים. עו"ד קוזלובסקי מוכן להביא את העדים מטעמו היום בכפוף להצהרתו כפי שנרשמה בפרוטוקול."
בהמשך, כך טען עו"ד קוזלובסקי, בדיון שהתקיים ביום
12.9.05, "הודיע ב"כ התובעת כי הוא מושך את חוות דעת השמאי" ועל כן, ממשיך וטוען עו"ד קוזלובסקי, חוות הדעת היחידה שהותר לב"כ התובעת להגיש, בהתאם להודעתו מיום
27.6.05, שקיבלה תוקף של החלטה, היא חוות הדעת בעניין העלויות הרפואיות.
אציין מיד כי עו"ד קוזלובסקי לא דק פורתא בעניין. פרטיכל הדיון מהישיבה שהתקיימה ביום
12.9.05
אינו מגלה כל וויתור ברור על הגשת חוות דעת בעניין התאמות הדיור מטעם ב"כ התובעת,
אלא אך שקילת האפשרות הזו. בשים לב לכך ונוכח ההשתלשלות העובדתית סביב עריכתה וסביב עריכת חוות דעת בעניין "העלויות הרפואיות",
לא הייתי רואה בדברי ב"כ התובעת באותה ישיבה ויתור על הגשת חוות דעת בתחום התאמות הדיור מטעם התובעת.
בראש וראשונה יש להעמיד דברים על דיוקם שכן, ניסוחם המעורפל של ביטויים בהם עשה שימוש ב"כ התובעת בבקשותיו, כמו גם בהצהרותיו במהלך דיוני בית המשפט, הצליחו לזרוע תוהו ובוהו דיוני בעניין הגשת חוות הדעת מטעמו הנוגעות לעלויות צרכי השיקום של התובעת, כראיות במשפט.
הדיוק דורש להבחין בין העניינים המצריכים הוכחה במישור התאמות הדיור
- אשר חוות הדעת מטעם התובעת שנערכה בעניינן, כונתה לעתים על ידי ב"כ הצדדים כ"חו"ד השמאי"
- לבין העניינים הצריכים הוכחה במישור צרכיה השיקומיים האחרים של התובעת, שנערכה על ידי גב' שיפמן והומצאה לתיק בית המשפט כחלק מאסופת המסמכים ביום
15.12.05, כאמור לעיל, ואשר זכתה לכינויים שונים ומגוונים
- חוות הדעת בעניין "עלויות רפואיות", "צרכים רפואיים" "עלויות התרופות"
- אותה אכנה להלן "
חוות דעת בעניין עלויות צרכי השיקום האחרים".
שני מישורים אלו, יחד עם ענייני הניידות, מרכיבים את מכלול הצרכים השיקומיים של התובעת, כפי שנקבעו בחוות דעתו של פרופסור גרוסוסר, המומחה בתחום השיקום מטעם בית המשפט, להלן: "
המומחה השיקומי", אשר הוגשה לבית המשפט ביום
21.3.05 ואף הוצגה כראיה,
נ/32. חוות דעת המומחה השיקומי היא שקובעת את גבולות ההוכחה של צרכיה השיקומיים של התובעת
ורק עלותם של הצרכים שנקבעו בה מותרת בהוכחה על ידי מומחים מטעם ב"כ הצדדים.