א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
28638-04
25/04/2007
|
בפני השופט:
אברהם קסירר
|
| - נגד - |
התובע:
אלוגל בע"מ
|
הנתבע:
1. דן רולידר בע"מ
2. ש.נ.ל כח אדם ושמירה בע"מ
3. מגדל חברה לבטוח בע"מ
4. עמירם סיון
5. עוזיהו רוזנברג
6. שלמה שמלצר
7. רולידר בע"מ
|
| החלטה |
התובעת עתרה בתביעתה לחייב את הנתבעים לפצותה בגין נזקיה שנגרמו כנטען בשל גניבת שופל שבבעלותה במועד בלתי ידוע במהלך סופ"ש שבין 25/8/02 - 23.
התובעת טענה, כעיקר, כי הנתבעים אחראים לקרות הארוע מחמת מחדליהם בשמירתו.
בהחלטת 9.1.05 הורה ביהמ"ש על הגשת תצהירי ע.ר. ותיקי מוצגים ואלה הוגשו.
התובעת עתרה ב- 14.11.05 (בש"א 181620/05) להתיר לה הגשת ראיה נוספת - תצהיר משלים של מנהל התובעת לשם הגשת הקלטה ותמליל שיחה בינו לבין מר שלום מזרחי - שהיה מנהל עבודה של הנתבעת 1 לעת הארוע הנטען ולטענתה, בין היתר, הראיה חיונית ולא ניתן להביא את מר מזרחי להעיד באשר מר מזרחי שוהה בחו"ל והוא אינו מתעתד לשוב לישראל בזמן הקרוב - הבקשה נתמכה כאמור בתצהיר מנהל התובעת.
החלטת 27.11.05 מתירה, בין היתר, הגשת הראיה ולנתבעים הותר להשלים ראיות בהתאם.
בקשת הנתבעים "לעיון חוזר בהחלטה" לא נעתרה (החלטת 31.1.06).
ביום 23.3.06 נרשמו "המוסכמות" בין הצדדים. מכתבי הטענות ומהמוסכמות עולה שאחת השאלות העיקריות שבמחלוקת נוגעת למקום החניית השופל וקיומה או העדרה של דרישה להחנייתו ב"מתחם" הנתבעים. פלוגתא שלגביה קיימת חשיבות לראיה הנוספת.
התיק נקבע להבאת ראיות במועדים שנקבעו והצדדים זימנו עדיהם בהתאם.
המועד הראשון היה ביום 22.4.07 במהלכו נשמעה פרשת התביעה. העד האחרון באותו יום היה מנהל התובעת, שעדותו הראשית ניתנה בתצהיר והוא נחקר ע"י ב"כ הנתבעים בח.נ. . במהלך עדותו התייחס העד, בין היתר, לראיה הנוספת, לנסיבות השגתה והגשתה ולנסיבות אי זימון העד - מר מזרחי.
המועד הנוסף להבאת ראיות - פרשת הגנה - נקבע ליום 30.4.07.
בעקבות עדות המנהל, עתרה התובעת ביום 23.4.07 להתיר לה זימונו של אותו מר מזרחי כדי להעידו ביחס לפלוגתא הקיימת, פלוגתא שהכרעה בה נדרשת לשם קביעת ממצאים שבעובדה ובמשפט, ביחס לזכויות הצדדים בתובענה.
אין ולא היתה למעשה מחלוקת בנחיצות הראיה - עדות מר שלום מזרחי - אף כי כל צד טוען שהחובה והנטל להוכחה לענין זה ולזימונו רובץ על משנהו.
נראה, שאין מחלוקת שהתובעת ע"י מנהלה היתה ערה ומודעת לנחיצות הראיה מתחילת המחלוקת והיא אף פעלה להגשת ראיה נוספת (הקלטה ותמליל של שיחה בין מנהל התובעת למר מזרחי לענין שבמחלוקת) מבעוד מועד ולנתבעים הותר להשלים ראיות לענין זה.
מהשתלשלות הענינים נראה ולו לכאורה שהתובעת לא עשתה די ובזמן כדי לזמן ולהעיד את מר מזרחי ובמהלך ח.נ. של מנהל התובעת "הכתה" בה ההכרה שאי זימונו בפועל עלול לעמוד לה לרועץ.
לבקשה הוגשה תגובת נתבעים 4-7 המתנגדים נחרצות למבוקש, לא הוצגו תגובות יתר הנתבעים אך בנסיבות - יש להניח כי הם מצטרפים להתנגדות (עפ"י החלטת 22.4.07 היה על התובעת לוודא העברת הבקשה וקבלת כל התגובות).
בהיבט הדיוני ראוי להעדיף את עמדת הנתבעים אך לא בהיבט המהותי ולא מצאתי כי יגרם עיוות דין לנתבעים באם הבקשה תעתר שכן לקיום הפלוגתא ומודעות הצדדים לה אין מחלוקת, היא עולה גם מהמוסכמות, בפני הנתבעים יש את הראיה הנוספת שהיא למעשה תמצית עדות מר מזרחי, ניתנה להם אפשרות להשלים ראיות ביחס אליה ואף עתה - משטרם החלה פרשת ההגנה - יותר להם להשלים ראיות ככל שיידרש.
גם בעובדה שהנתבעים הגישו כבר תצהירי ע.ר. אין להסיק כי דינן יעוות במשהו מלבד טורח והארכת דיון, עליהם ניתן לפצות בכסף (ר' לדוג. רע"א 10732/06 ע"י כב' השופט רובינשטיין).
בנסיבות אלה, לא מצאתי גם כי אי צירוף תצהיר לתמיכה בבקשה לזימון העד משמיטה - מניה וביה - את הבסיס לה, שכן היא מסתמכת בעיקרה על עדות מנהל התובעת שהקדים תצהירי ע.ר. וכן תצהירו לענין הראיה הנוספת.
אני נעתר איפוא למבוקש, התובעת תפעל לזימון העד - במסירה אישית - ללא דיחוי, לנתבעים יותר, ככל שיידרש, להשלים ראיות מטעמה, עדיה לא ייחקרו בטרם השלימה התובעת הבאת ראיותיה וככל שיידרש, יותר לנתבעים להשלים ח.נ. של עדים שנשמעו.