1. בפני הליך אשר הוגש בהתאם לתקנה 224 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, דהיינו בקשת סעד בדרך טען ביניים. הבקשה הוגשה על ידי המבקש, עורך דין במקצועו כנגד שני משיבים, הם הטוענים שבפני.
המבקש אינו נתבע על ידי מי מהמשיבים.
בטען הביניים מבקש המבקש כי בית המשפט יורה למי מהמשיבים יש להעביר סכום של 63,999 ש"ח, המוחזקים על ידי המבקש, כשמקור כספים אלו הוא כספי חברת הביטוח מנורה ששולמו למשיב 1, בעקבות הליך משפטי, בו יוצג המשיב 1 על ידי המבקש.
ואלו העובדות הצריכות לענייננו.
2. המשיב 1 הינו הבעלים של רכב מסוג סיאט איביזה (להלן:
"הרכב").
ביום 18.11.03 ניזוק הרכב בתאונת דרכים, כאשר הפוגע היה מבוטח בחברת מנורה (להלן :
"מנורה").
3. המבקש פנה בשם המשיב 1 למנורה ודרש פיצויים בגין התאונה. המשיב 1 נסמך על חוות דעת של שמאי רכב, מר יובל עופר, אשר העריך כי סך הכל הנזקים וירידת הערך שנגרמו לרכב כתוצאה מהתאונה עומדים על 75,285 ש"ח, וכי לנוכח העובדה כי הנזק הגולמי מהווה כ- 53% מערך הרכב, אין כדאיות בתיקון הרכב.
מנורה והמשיב 1 לא הגיעו להבנות בנוגע לסכום הפיצוי, ולפיכך הוגשה על ידי המשיב 1, באמצעות המבקש, תביעה בבית המשפט השלום בתל אביב (ת.א. 36091/04, להלן :
"התביעה כנגד מנורה"), במסגרתה דרש המשיב 1 פיצוי בגין נזקיו הישירים והעקיפים בסכום כולל של 114,557 ש"ח.
התביעה אשר הוגשה וסומנה בהליך זה כ- ת/1, נפתחה ביום 3.5.04.
4. מספר ימים לפני הגשת התביעה, ביום 26.4.04, נחתם הסכם למכירת הרכב בין המשיב 1 למשיב 2 (להלן :
"ההסכם"). בהסכם סוכם בין השאר כי המשיב 1 ימכור למשיב 2 את הרכב במצבו הנוכחי תמורת הסכום של 45,000 ש"ח. על פי סעיף 8 ד' להסכם, אזי סך של 10,000 ש"ח שולם במעמד חתימת ההסכם, ויתרת הסך של 35,000 ש"ח אמורה היתה להשתלם לאחר שתבוצע העברת הבעלות ברכב על שם המשיב 1, ולאחר הסרת שיעבודים והעיקולים הרובצים על הרכב. זה המקום לציין כי הרכב נרכש על ידי המשיב 1, כשאמצעי המימון העיקרי היתה הלוואה שקיבל מבנק ירושלים על סך 100,000 ש"ח (להלן: "
בנק ירושלים" ו
"ההלוואה"), ולפיכך הרכב משועבד לבנק ירושלים.
5. על פי סעיף 10 להסכם זה, סכום התביעה בתביעת מנורה, המנוהל על ידי המבקש,
"יועבר לטובת בנק ירושלים ו/או לכל גורם אחר לסגירת ההלוואה ו/או כל חוב מכל סוג שהוא שיעקב (כך במקור)
את העברת בעלות על שם הקונה וזה יעשה על ידי עו"ד אסף אבוקסיס. ויתרת הסכום יועבר על ידי עו"ד אסף אבוקסיס לידי מר דשן אליה".
יש לציין כי המבקש אינו חתום ואינו צד להסכם שבין המשיבים.
6. התביעה כנגד מנורה הסתיימה בפשרה ביום 9.3.05, והמשיב 1, באמצעות המבקש קיבל פיצוי בסכום כולל של 80,605 ש"ח.
השיק הראשון ממנורה נשלח למבקש ביום 11.4.05. מתוך סכום הפיצוי הפחית המבקש את שכר טרחתו והוצאות המשפט, ובידיו נותר סכום של 63,999 ש"ח, זה הסכום העומד במחלוקת בטען ביניים שבפני.
טענות הצדדים
:
7. בבקשה אשר הגיד המבקש, טוען המבקש בסעיף 8 לבקשה כי המשיב 2 תיקן את הרכב, ולטענתו של המשיב 2, עד היום שילם בגין תיקון הרכב סכום כולל של 85,000 ש"ח.
עוד מציין המבקש כי המשיב 1 גנב את הרכב מידי המשיב 2 ואף הודה על כך במשטרה (ראה סעיף 9 לבקשה).
8. לעניין הזכויות הנוגדות של המשיבים, מפרט המבקש בסעיף 12 לבקשה את הדילמה בה הוא מצוי, כאשר מחד, המשיב 1 מבקש להעביר את הכספים לידי בנק ירושלים, אך מאידך המשיב 2 דורש כי הכסף לא יועבר לידי המשיב 1, באשר אם יוסר השעבוד מהרכב לטובת בנק ירושלים, יוכל המשיב 1, לטענת המשיב 2, למכור את הרכב לצד ג' כלשהו ולקבל בגינו תמורה נוספת.
בשולי בקשתו מציין המבקש כי הוא מייצג את שני המשיבים, כל אחד בנפרד, בהליכים נוספים.