א)
כללי וטענות הצדדים
לפני בקשת הנתבעים 2 ו- 3 למתן רשות להתגונן (להלן: "
הנתבעים"), כלפי תביעה כספית שהגיש התובע (להלן: "
הבנק") בסדר דין מקוצר (ת.א. 28408/07). סכום התביעה הינו 45,390.12 ש"ח, נכון ליום הגשתה 17/4/07. ביום 22/7/07 ניתן כנגד החברה פסק דין בהעדר הגנה.
לטענת הבנק, הנתבעת 1 (להלן: "
החברה") פתחה ביום 25/8/04 חשבון דביטורי, והנתבע 4 שהינו בעליה, חתם על כתב ערבות מתחדשת ללא הגבלה בסכום לכלל חובות החברה. במקביל חתמה החברה גם על חוזה דביטורי כללי.
ביום 30/11/05 חתמו הנתבעים על כתב ערבות מתחדשת מוגבלת עד לסך של 940,620 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה לשער מט"ח לכלל חובות החברה. לטענת הבנק נותרה בחשבון יתרת חובה בסך 45,390.12 ש"ח נכון ליום 15/4/07, ומשלא עמדו הנתבעים בהתחייבויותיהם כלפי הבנק, ולא שילמו הסכומים שהתחייבו לשלמם, הועמדו החובות לפירעון מיידי.
הנתבעים הינם זוג נשוי, טוענים כי חתמו על ערבות מוגבלת בסכום של 130,000 ש"ח בלבד, היינו בגובה האשראי שהוצג בפניהם כאשראי המאושר לחברה במועד חתימת הערבות, ולא קיבלו מהבנק כל ידיעה או הודעה לגבי מצב החשבון, מה גם שהתברר להם ב- 11/06 שהנתבע 4 ברח מהארץ.
לטענת הנתבעים, המצג שהוצג להם ע"י הבנק הינו שהחברה עומדת בפירעון חובותיה, לא הוצגה להם יתרת החוב האמיתית, ולא נאמר להם שהבנק מתעתד ליתן לחברה אשראי במיליוני ש"ח אשר ערבותם תשמש כבטוחה לאשראי. נטען שהערבות ניתנה לחוב עתידי, ולא לחוב קיים של החברה כפי שסומן בכתב הערבות, וכאשר הסימונים והשינויים, לטענת הנתבעים, עולים כדי זיוף. כן נטען, שהבנק לא הודיע לנתבעים על אי עמידת החברה בפירעון חובותיה, ועל הגדלת היקפי האשראי של החברה מעבר לאשראי המאושר ומעבר לגובה הערבויות שהופקדו, והכול בניגוד להוראות חוק הערבות. משכך, לא יכולים היו הנתבעים להורות על ביטול ו/או הגבלת הערבות, ובאי מתן הודעה כאמור נגרם לנתבעים נזק רב.
עוד טוענים הנתבעים כי תוקף הסכם הערבות היה פגום כבר בעת החתימה עליו בשל העובדה שלא גולו לנתבעים - הערבים אשר לערבותם לסכום הגבוה מסכום הערבות, בשל הפער בין סכום הערבות לגודל האשראי וההלוואות שניתנו לחברה, ובשל העובדה שהבנק לא הודיע לנתבעים שיתרת חובה של החברה במועד החתימה על הערבות עומד על סכום הגבוה מסכום הערבות. כן, לשיטתם, העלים הבנק מהנתבעים את העובדה שלצורך הבטחת פירעון החוב של החברה, קיבל הבנק ערבות בנקאית ע"ס 900,000 ש"ח מחברו של הנתבע 4. לפיכך, נטען, שהבנק פעל בניגוד לחובת הגילוי המתחייבת בדין. בנוסף נטען שכתב הערבות נחתם עקב טעות בעקבות הטעיית הבנק, כאמור לעיל.
ב)
דיון והכרעה
בדיון בפני נחקרה הנתבעת 3 על תצהירה, וב"כ הבנק ויתר על חקירת הנתבע 2, הואיל ולטענתו מדובר באותו תצהיר. בתום החקירה סיכומו ב"כ הצדדים את טענותיהם.
לאחר עיון בחומר שבתיק, הדיון וסיכומי הפרקליטים, אני מחליט לדחות הבקשה ולמעט הטענה בדבר שינויים וסימונים שעולים לדרגת זיוף בהודעה לערב יחיד, שנספחה לכתב הערבות.
המחלוקת העיקרית בין הצדדים היא, האם הנתבעים ערבו למלוא סכום הערבות כמופיע בכתב הערבות בסך 940,620 ש"ח (נספח ד' לכתב התביעה), או שנאמר להם בבנק שערבים עד לסך של 130,000 ש"ח. מחלוקת נוספת היא לגבי השינויים שנערכו בטופס ההודעה, שלטענת הנתבעים עולים כדי זיוף.
הנתבעת 3 הצהירה ועמדה על דעתה בדיון לפיה ערבותה הוגבלה עד לסך של 130,000 ש"ח, ולא כפי הנטען, ואישרה כי חתמה על הערבות במטרה לשעבד הכספים שהופקדו. כן טענה כי לא קראה בדיוק כל שורה בטפסים החתומים, אך הוסיפה לציין כי הוסכם עם הבנק שמדובר בערבות במסגרת של עד 130,000 ש"ח.
איני מקבל טענת הנתבעת 3 בעניין, שכן, הלכה פסוקה היא, כי אדם החותם על מסמך חזקה עליו שיודע את תוכנו, ולא ראיתי שנסתרה ולו לכאורה, מן הדיון עולה שהנתבעת 3 ידעה את מהות המסמכים עליהם היא חותמת, וחתמה מתוך מודעות לערוב לחובות החברה בקשר לאשראי שניתן לה ע"י הבנק. הנתבעת 3 לא סיפקה הסבר מספק מדוע הפקידה לחשבון החברה, ושיעבדה סכום הגבוה פי 7 מגובה הערבות, כאשר היא נדרשה לערוב רק לסכום של 130,000 ש"ח. בהקשר זה אני מקבל טענת ב"כ הבנק כי שיעבוד הכספים תואם את גובה הערבות לה ערבו הנתבעים.
אשר לסימוני ה-Vשהוספו בהודעה לערב, לשיטת הנתבעים, בס' א1-א5, לא נסתרה בשלב זה, וחרף טענות ב"כ הבנק בעניין. לא ברור בשלב זה האם הסימונים הוספו במעמד החתימה ע"י פקיד הבנק המחתים, והנתבעת 3 לא נחקרה בעניין, השאלה היא האם בנסיבות המקרה היוו התוספות שינוי מהותי בכתב הערבות, והאם השינוי פוסל את כתב הערבות כולו, וכן ככל שקיים שוני בטפסים, האם תוצאתו בטלות הערבות, או שמא מדובר בפגם שאינו מהותי.
נוכח האמור לעיל, ונוכח השלב הדיוני, ניתנת לנתבעים - המבקשים רשות להגן בשאלת הוספת הסימונים הנטענים בהודעה לערב ומשמעותה. יתר הטענות נדחות, כאשר לא ראיתי לגביהם הגנה אפשרית ולו לכאורית כנדרש בשלב דיוני זה.
לגבי המשך הדיון אני קובע :-
1. תצהירי הנתבעים יהוו כתב הגנה.
2. הצדדים יגישו תצהירי עדות ראשית, ותיק מוצגים כדלקמן : -