בש"א, א
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
|
2695-04,1711-06; 6020-06; 19187-06
21/11/2006
|
בפני השופט:
שבח יהודית
|
- נגד - |
התובע:
1. ענת נהור 2. רונן נהור 3. משה גרסון
עו"ד מיכאל בך מוטי קניאל ואח'
|
הנתבע:
1. הכשרת הישוב בישראל בע"מ 2. חב' איי.אם.אם. סוכנות לביטוח (1988) בע"מ (בפירוק)
עו"ד צבי בר נתן מירב ברוך ואח'
|
החלטה |
בפני מספר בקשות הטעונות הכרעה והמתבררות בגדרה של בקשה להכיר בתובענה כתובענה ייצוגית.
בבש"א 26462/04, בה מבוקש להכיר בתובענה שהוגשה בת.א. 2695/04 כייצוגית, נטען כי המשיבות העלו שלא כדין בשנת 2002 את פרמיות הביטוח של פוליסות ביטוח המבנה (לנוטלי משכנתא) בשיעור של כ- 50% וללא אישור המפקח על הביטוח. עוד נטען בתובענה כי המשיבות הוסיפו לפוליסת הביטוח, אף זאת ללא אישור, את סעיף 12.6 המקנה לכאורה ובאופן רטרואקטיבי את הזכות לייקור תעריפי הביטוח.
התובענה מצוייה בשלביה הראשוניים, ובטרם יכנס בית המשפט לעובי הקורה בדיון בבקשה לאישור התביעה נדרש הוא להכריע בבקשות המבקשים בכל הנוגע לצרוף תובע וגילוי מסמכים.
בש"א 6020/06:
התובענה, כמו גם הבקשה לאישור התביעה כייצוגית, הוגשה במקור ע"י המבקשים 1 ו-2.
לאחר הגשת תגובתה של המשיבה מס' 1 (להלן:
"הכשרת היישוב"), עתרו התובעים המקוריים לצירופו של המבקש מס' 3 כתובע נוסף לתובענה ולבקשת האישור.
כאמור, נטען בתובענה כי המשיבות העלו שלא כדין את דמי הביטוח של פוליסת המבנה לכלל מבוטחיהן וכי אף הוספת סעיף 12.6 לפוליסה - לא אושרה ע"י המפקח על הביטוח. בתשובתה טענה "
הכשרת היישוב", בין היתר, כי יש להבחין בין שתי קבוצות מבוטחים: האחת, עליה נמנים המבקשים 1 ו-2, והכוללת את אותם מבוטחים שאחזו בפוליסה הישנה בה לא היה קיים סעיף דוגמת 12.6 השנוי במחלוקת והשניה, עליה נמנה המבקש מס' 3, אותו מבוקש לצרף לתובענה, והכוללת את המבוטחים האוחזים בפוליסה החדשה בה נכלל מלכתחילה סעיף דוגמת סעיף 12.6.
לשיטת המבקשים, הגם שאין מקום לאבחנה בין שתי קבוצות המבוטחים שכן העלאת הפרמיה נעשתה שלא כדין כלפי כולם, הרי כדי למנוע מחלוקות מיותרות, למען הזהירות ועל מנת שהתובעים הייצוגיים יכללו את נציגי שתי הקבוצות, מבוקש לצרף את התובע הנוסף.
הכשרת היישוב מתנגדת לצרוף, בין היתר, בטענה כי אין מדובר בבעל דין אשר צירופו נדרש לשם הכרעה בשאלה השנויה במחלוקת, אף לדבריה, אין מדובר בתובע תם לב.
יצויין כי המבקש מס' 3 נחקר במהלך הדיון ע"י הכשרת היישוב אולם מחקירתו לא עלה דבר אשר יש בו כדי לפגום בתום ליבו.
לאחר שמיעת טיעוני הצדדים החלטתי להעתר לבקשה.
הכשרת היישוב היא שהעלתה מיוזמתה את טענת חלוקת המבוטחים לשתי קבוצות, אולם הגם שהתובענה מתייחסת לכלל המבוטחים לגביהם בוצעה, עפ"י הנטען, העלאת הפרמיה ללא קבלת אישור המפקח והגם שלכאורה חל הטיעון על כלל המבוטחים ללא אבחנה הכרחית בין שתי הקבוצות, הרי מאחר והטענה הועלתה ע"י הכשרת היישוב יהא צורך להכריע בה.
משכך, צרופו של תובע אשר ייצג את הקבוצה הנוספת הופך לצרוף הדרוש להכרעה בשאלה שבמחלוקת.
יתרה מכך, לו הגיש המבקש מס' 3 תובענה נפרדת בטיעון לפיו מייצג הוא קבוצה נפגעת אחרת, מן הסתם היה ביהמ"ש מאחד את הדיון בשתי התובענות מטעמי יעילות, מניעת ריבוי משפטים ומניעת פסיקה סותרת, ומשכך, אין מניעה לעשות כן כבר בשלב מוקדם זה על דרך צרופו כתובע נוסף לתובענה.
התוצאה היא שאני נעתרת לבקשה ומאשרת את צרופו של המבקש מס' 3 הן לתובענה והן לבקשה לאישור התביעה כייצוגית, באופן שייחשב כאילו הוסף מלכתחילה כתובע/מבקש מס' 3 בכתבי הטענות המקוריים.
בשים לב להצהרת ב"כ המבקשים, הן בבקשה עצמה והן במהלך הדיון, לפיה לא יצריך הצרוף תיקון כתבי טענות - אינני מתירה הגשת כתבי טענות מתוקנים מטעמם.
המשיבות רשאיות לתקן את כתבי הטענות מטעמן ו/או להגיש מסמך משלים, לאור זכותן לעשות כן מחמת תיקון כתב התביעה, וזאת תוך 30 יום מהיום.
בש"א 19187/06:
בבקשה זו עותרים המבקשים למתן צו גילוי מסמכים ספציפי בכל הנוגע ל-9 מסמכים המפורטים בבקשה.
הכשרת היישוב מתנגדת נחרצות לבקשה. לטעמה, לא קויימו התנאים המקדמיים נשוא הפסיקה המאפשרים גילוי בשלב הבקשה לאישור התביעה כייצוגית, אף עסקינן במסמכים שאינם רלבנטיים לתובענה.