בפניי בקשת התובע. (להלן:
"המבקש"), למתן צו המורה למשיבות לאפשר לו עיון במסמכים ספציפים, בטענה שברשימת גילוי המסמכים, לא גולו המסמכים הבאים:
הודעה על התאונה בה היה מעורב הרכב נשוא תביעה זו, טופס תביעה בגין תאונה זו, שאילתות לרכב, ההסכם בין המשיבה 1 למשיבה 2 בעניין רכישת מכוניות לאחר תאונות, לרבות ההסכם ביחס לרכב נשוא תביעה זו. כן נדרשים המסמכים עליהם חתמה בעלת הרכב בעת קרות התאונה המבוטחת אצל המשיבה 2, בעת הכרזת השמאי מטעם המשיבה 2, על הרכב כמצוי במצב של "אובדן להלכה".
לטענתו, ביום 30.8.06 פנה למשיבות בבקשה לעיון במסמכים אלה, אולם הן התעלמו מבקשתו. המסמכים חיוניים לבירור המחלוקות ורלוונטיים להמשך הדיון בתיק זה.
לגרסתו, העביר לעיון המשיבות את כל המסמכים כפי שהתבקש.
לטענת המשיבות יש לדחות את הבקשה מאחר ובהתאם להוראות סעיף 214 ח' (ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, הוראות בדבר גילוי מסמכים, אינן חלות על תובענות בסדר דין מהיר ומשכך הן אינן חייבות לאפשר עיון במסמכים הנדרשים, מעבר לעיון במסמכים אשר גולו במצורף לכתב ההגנה ובהם המסמכים לעניין ההודעה על התאונה והשאילתות על הרכב.
לטענתן, ההודעה על התאונה וטופס התביעה בגין התאונה הנוגעים לתאונה בה היה מעורב הרכב נשוא התביעה עובר לרכישתו, אינם רלוונטיים כלל לסוגיות השנויות במחלוקת בין הצדדים במסגרת ההליך.
אין בידיהן כל הסכם רכישה לעניין רכישת מכוניות לאחר תאונה ומסמך שכזה הינו מסמך גורף ואינו רלוונטי לרכב נשוא התובענה וגם הסכם לעניין רכישת הרכב נשוא תובענה זו אינו בידיהן.
לטענתן, המסמכים עליהם חתמה בעלת הרכב המבוטחת אצל המשיבה 2 לאחר התאונה, אינם רלוונטיים לתובענה בשל העובדה, שהם נוגעים להליך אחר בו מעורב צד אשר אינו בעל דין בהליך זה.
לטענת המבקש בתשובתו, אין למשיבות כל נימוק ענייני לסירובן לאפשר את עיונו במסמכים הספציפיים.
משיבה 2 לא מסרה את פרטי התאונה כהווייתם ובכתב ההגנה סתירות בתיאור התאונה שאירעה לרכב ובעטיה מצוי במצב של אובדן מוחלט.
לטענתו, טענת המשיבות לפיה המסמכים עליהם חתמה בעלת הרכב, המבוטחת אצל המשיבה 2, אינם רלוונטיים אינה במקומה, מאחר ומדובר במסמכים חשובים לצורך בירור העברת הזכויות ברכב למשיבה, מצבו של הרכב בעת העברתו למשיבה 2 ושאלת הפיצוי אותו קיבלה המבוטחת והאם הפיצוי שהתקבל הוא עבור רכב באובדן מוחלט.
דיון
"תקנה 214 ח לתקנות סדר הדין האזרחי,השוללת את תחולתו של פרק ט' לתקנות על הליך בסדר דין מהיר, יוצאת מתוך נקודת הנחה שבעל דין יגלה את כל המסמכים הרלוונטיים.
מה יעשה בעל דין היודע שבידי הצד שכנגד מצוי מסמך רלוונטי שלא צורף לכתב הטענות ולא פורט ברשימת המסמכים? לדעתנו, התשובה לכך ברורה, אף שכעקרון אין תחולה לפרק ט' לתקנות בסדר דין מהיר, בית המשפט מוסמך לתת צו המורה לבעל הדין המסתיר מסמך רלוונטי,לגלות את המסמך ולהמציאו לצד שכנגד.
ככלל יימנע בית המשפט מלתת צו גילוי מסמכים כללי גם אם הצדדים הסכימו לכך, שכן צו כזה יכול לגרום להגשת בקשות נוספות מטעם בעלי הדין ובכך לעכב את בירור ההליך". (רחמים כהן, מנחם קליין "סדר דין מהיר בבית משפט השלום" נבו הוצאה לאור בע"מ תשס"ה-2005, עמודים 40 -39 ).
הצורך בגילוי מסמכים, נובע הן בכדי לאפשר דיון הוגן והן בכדי לחסוך בהוצאות. כבוד השופט רחמים כהן קבע בבש"א (ת"א) 156307/03
לשם ד.נ. טכנולוגיות בע"מ נ' עו"ד גיל כהן:
"כי העובדה שהמדובר בסדר דין מהיר, אינה מפחיתה מחשיבות גילוי המסמכים לחשיפת האמת ואינה גורעת מזכות הצדדים לעיין במסמכים הרלוונטיים לתובענה. על כן ניתן לאפשר גילוי מסמכים שלא הוזכרו ברשימה שצורפו לכתב הטענות בסדר דין מהיר, ובלבד שהמבקש יוכיח שמדובר במסמכים "הנוגעים לעניין הנדון".
בהסכם המכר המצורף הן לכתב התביעה והן לכתב ההגנה, מצוין שהרכב עבר תאונה ונמכר למבקש ללא תיקון, לא מצוין מצבו של הרכב והכרזתו כ"אובדן מוחלט" כנטען על ידי המשיבות בכתב הגנתן. הרכב נמכר למשיבה 1 לצרכי מכירה לתיקון ושיקום ולא לצרכי פירוק.
הנני מקבלת את הבקשה על כל סעיפיה, הנתבעות יגישו לתובע את כל המסמכים המבוקשים פרט למבוקש בסעיף ד' לבקשה, בו תמציא הנתבעת 2 את ההסכם בו נרכש הרכב נשוא תביעה זו בלבד על ידי נתבעת 1 מנתבעת 2 .