בפני בקשת הנתבעת שכנגד (להלן:
"המבקשת") למחיקה או דחייה על הסף של התובענה שכנגד בטענה להיעדר עילה.
מחיקה על הסף הינה בסמכות ביהמ"ש, כאשר בין השאר כאשר הכתב לא מראה עילת תביעה - ויש למנוע דיוני סרק ובעיקר כשחוסר העילה בולט לעין או שניתן לחסוך בדרך זו עדויות רבות.(ע"א 292/68
יפת ושות' בע"מ נ' איסטווד פד"י כג (1) 604, 608). יש לבחון את השאלה, אם התובע יוכיח את כל הנטען בכתב התביעה, הוא יהיה זכאי לסעד משפטי המבוקש בכתב התביעה.
הכלל הוא שביהמ"ש יעדיף תמיד הכרעה עניינית על פתרון דיוני, כאשר פתרון דיוני מכריע את גורל התביעה. (ע"א 693/83
שמש נ' רשם המקרקעין ת"א ואח' פד"י מ'(2) 668). על כן, ביהמ"ש נוקט בזהירות וביד קמוצה במחיקת תביעה מחמת העדר עילה.
כחוט השני, עוברת בפסיקה ההלכה, שמחיקה או דחייה על הסף ננקטות רק בלית ברירה, שכן "פתרון ענייני של כל מחלוקת לגופה, הינו לעולם עדיף. רצוי על כך שביהמ"ש יעדיף תמיד דיון ענייני בפלוגתא על פני פתרון דיוני פורמליסטי אשר מהווה לפעמים סוף פסוק לתיק קונקרטי אולם איננו סוף הדרך מבחינת המשך ההתדיינות.
לטענת המבקשת, עניינה של התביעה שכנגד הם נזקים, עליהם מלינה
המשיבה", אשר כביכול נגרמו לה בביצוע עבודות קבלניות בבניין שבבעלותה על ידי קבלנים אחרים עמם התקשרה המשיבה לאחר שהופסקה ההתקשרות החוזית בין המשיבה למבקשת עקב אי תשלום.
לטענת המבקשת אפילו יתקבלו כל טענותיה העובדתיות של המשיבה, דין התביעה להידחות שכן מובן כי למבקשת אין כל אחריות לנזקים שנגרמו על ידי קבלני אבן שנבחרו על ידי המשיבה ואשר ביצעו את עבודתם במקרקעי המשיבה והכל לאחר סיום ההתקשרות עם המבקשת.
לטענתה, כמפורט בכתב התביעה, לאחר סיום ההתקשרות החוזית בין הצדדים בחרה המשיבה בעצמה קבלן אבן, ניהלה עמו מו"מ, התקשרה עמו בחוזה ואת הנזקים שכביכול גרם לה תובעת המשיבה לא מאותו קבלן אלא מהמבקשת במסגרת כתב התביעה המופרך שהגישה. מובן, כי אם נגרמו למשיבה נזקים, טענה המוכחשת, על המשיבה להלין על עצמה ו/או על קבלן האבן ו/או מי מטעם בלבד, אולם למבקשת אין כל חבות בגין נזקים אלו.
לטענת המשיבה, עילת התביעה בגינה תובעת המבקשת את המשיבה היא הסכם שכ"ט עבודות תיאום ופיקוח ובקליפת אגוז טוענת שם המבקשת כי היא ביצעה את כל מטלותיה שעל פי ההסכם הנ"ל ותובעת את שכרה שעל פי ההסכם הנ"ל.
לטענת המשיבה, תביעה נגדית זו שלה, אדניה נסמכים על אותו הסכם, נספח ב' ובטענה כי הופר הפרה בוטה על ידי המבקשת, שלא ביצעה את ההתחייבות שנטלה על עצמה באותו הסכם, נטשה את עבודתה וזנחה את המשיבה תוך הפקרתה ביודעין וגרימה של נזקים כבדים ביותר למשיבה.
לטענת המשיבה, טענת המבקשת כי יש למחוק ו/או לדחות את התביעה שכנגד נשענת על טענת היעדר עילה וכי הנזקים שנגרמו למשיבה נגרמו לה על ידי קבלנים אחרים שהועסקו על ידה ולאחר שהסתיימה ההתקשרות החוזית בין הצדדים. לטענת המשיבה, אין כאן טענה של היעדר עילה אלא יש כאן מחלוקת עובדתית בין הצדדים לגבי מהותו וביצועו של ההסכם נספח ב', בעוד שהמשיבה טוענת כי הסכם זה על המטלות הכלולות בו הופר בצורה בוטה על ידי המבקשת ונזקיה נגרמו בעטיה של הפרה זו, טוענת המבקשת בכתב תביעתה, כי היא מילאה אחר כל הוראות ההסכם וטוענת לתשלומים המגיעים לה על פי הסכם זה ממש.
לטענת המשיבה, נושא התביעה שכנגד, מהותה עובדותיה ונסיבותיה זהות לחלוטין לתביעה שבתיק והיא הוגשה כדין על פי האמור בתקנה 214 ה' (2)
לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן:
"התקנות"). לטענתה, כתב התביעה מטעמה מפורט ומצביע בעליל על העובדות המהוות את עילת התביעה כמצוות תקנה 9 (5) לתקנות ואין כל עילה על פי האמור בתקנות 100 ו- 101 למחיקה או דחיית התביעה שכנגד על הסף.
לטענת המשיבה, מיקומה של המחלוקת העובדתית בעניין הפרת הסכם נספח ב' הנו לשלב הראייתי וכך הוא הדין בכל הנוגע למהות הנזקים ושיעורם הכספי. מוסיפה המשיבה וטוענת כי המבקשת לא מתכחשת לעובדה כי נגרמו למשיבה נזקים, אלא שלטענתה יש לתבוע נזקים אלו מאחרים. אף שהמשיבה סבורה כי המבקשת היא שגרמה לנזקיה, הרי בוודאי שצורך חיוני של המשיבה הוא לצרף נתבעים נוספים ואת את אריה וישינגרד באופן אישי, אלא שלא ניתן לעשות כן במסגרת הדיונית שלפנינו ומכאן גם הבקשה שהוגשה זה להעברת הדיון לפסים רגילים.
ביהמ"ש ימחק תביעה על הסף רק כאשר ברור כי בשום פנים ואופן אין התובע יכול לקבל על יסוד הטענות המבססות את תביעתו, את הסעד המבוקש. ביהמ"ש ישתמש בסמכותו זו במקרים יוצאי דופן.(ע"א 35/83
חסין נ' פלדמן פד"י לז(4) 721, 724).
עם זאת, כאשר מתברר כבר בשלב מוקדם, כי גם אם יצליח התובע להוכיח את העובדות המועלות על ידו בכתב התביעה, לא יהיה זכאי לסעד המבוקש על ידו, באין הוראת חוק המצדיקה זאת לא יהיה טעם להשמיע ראיות והתוצאה המשפטית בכל מקרה תהיה הידועה מראש. (ע"א 163/84
מ"י חב' העובדים העברית השיתופית בע"מ, פד"י לח'(4)1, (8).
התביעה שכנגד, עוסקת בפיצוי בגין, מה שטוענת התובעת שכנגד, הפרת ההסכם על ידי הנתבעת שכנגד, בטענה שעקב העובדה שהנתבעת שכנגד הפרה את ההסכם, נזקקה התובעת שכנגד, לשכור שירותי קבלן אחר, אשר הוא זה שהסב את הנזק, לטענתה.
כן עותרת התובעת שכנגד לחייב את הנתבעת שכנגד, בגין תשלומי יתר ששולמו לה לטענתה, והצורך בתשלום לעובדים אחרים ונזקים.
לא ניתן לקבוע בשלב זה, כי אם תוכיח התובעת שכנגד, את כל טענותיה בכתב התביעה, עדיין לא תהיה זכאית לסעד המבוקש.
מכיוון שכך, אני דוחה את הבקשה.
שאלת ההוצאות תידון בסיום ההליך.