א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
25712-05
14/08/2005
|
בפני השופט:
יחזקאל הראל
|
| - נגד - |
התובע:
אסולין מזל
עו"ד דרור תגר
|
הנתבע:
הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ
עו"ד אבי דויטש
|
| החלטה |
מבוא
1. בפניי בקשות למינוי מומחים רפואיים במספר תיקים וזאת לאחר שבהחלטתי מיום 14.08.05 מצאתי לנכון לאחד את הדיון בבקשות למינוי מומחים רפואיים שהוגשו בתיקים אלו.
2. נוכח ביטול "שיטת המוקדנות" בתיקי הנזיקין בבימ"ש השלום בת"א ומשהנני אמור לדון בבקשות מרובות למינוי מומחים רפואיים , מצאתי כי יהיה זה נכון להבהיר את עמדתי העקרונית בבקשות אלה וזאת בכפוף להלכה הפסוקה.
3. כל ההדגשות להלן הינן של הח"מ אלא אם יצוין אחרת.
השגות בדבר אי מינויו של מומחה רפואי
4. אין חולק כי
חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה - 1975 (להלן: "החוק") הינו חוק סוציאלי שנועד להכניס תחת כנפיו נפגעים רבים אשר נפגעו כתוצאה מ"שימוש" ברכב מנועי.
במרוצת השנים הרחיבה הפסיקה את תחולתו של החוק, הרחבה שהביאה לתיקון 8 לחוק שנועד לצמצם את תחולת החוק, מטרה שלא רק שלא הושגה אלא אף גרמה בסופו של יום להרחבה נוספת של תחולת החוק.
5. בית המשפט העליון אף הרחיב לאחרונה את תחולת החוק וזאת
"בהלכת אוסם" כאשר הטעם העיקרי להרחבה זו הינה מטרתו הסוציאלית של החוק.
6. לעניות דעתי, במקרים מסוימים, מגמה זו של בית המשפט העליון מסוכלת בעת שנדחות בקשות למינוי מומחים רפואיים המוגשות ע"י נפגעים החוסים בצילו של החוק.
יוזכר, כי לאור עיקרון
"ייחוד העילה" לא עומדת לנפגע החוסה תחת צילו של החוק הזכות להגיש תביעה מכוח
פקודת הנזיקין (נוסח חדש) (להלן:"
הפקודה") והוא מחויב להגיש תביעתו מכוח החוק בלבד. "
הלכת אוסם" לדוגמה, הביאה לכך שאותם נפגעים אשר הלכה זו הכניסה אותם תחת כנפי החוק "זכאים", ולעיתים יש לומר "
חייבים
" להגיש תביעה מכח החוק בלבד, שעה שעד ל"הלכת אוסם" עילת התביעה שעמדה להם הייתה מכוח הפקודה
.
7. נפגע שנגרם לו נזק גוף ואשר עילת תביעתו הינה מכוח הפקודה - נדרש להוכיח את תביעתו בדרכים הקבועות בפרק י"א
לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984 (להלן:
"תסד"א").
8. תקנה 127 לתסד"א קובעת כדלקמן:
"רצה בעל דין להוכיח עניין שברפואה לביסוס טענה מטענותיו, יצרף לכתב טענותיו תעודת רופא או חוות דעת של מומחה, לפי העניין ...".
9. מכאן כי בעל דין שעומדת לו עילה מכוח הפקודה ואשר נגרם לו נזק גוף, זכאי להגיש
"תעודת רופא או חוות דעת של מומחה" להוכחת טענתו ובמילים אחרות הוא
רשאי, עפ"י שיקול דעתו שלו בלבד
להגיש חוו"ד רפואית / תעודת רופא ובעל הדין שכנגד רשאי להגיש חוו"ד נגדית.
10. עד לתיקון מספר 5 לחוק אשר נכנס לתוקף בשנת 1985, רשאי / חייב היה נפגע שעמדה לו עילת תביעה עפ"י החוק לפעול בהתאם להוראות פרק י"א לתסד"א, דהיינו היה עליו להגיש חוו"ד רפואית / תעודת רופא להוכחת טענתו כי נגרמו לו נזקי גוף.
11. בתיקון מספר 5 הוספו בין היתר סעיפים 6א' ו- 6ב' לחוק המתייחסים לאופן הוכחת
"הנכות הרפואית של הנפגע", כאמור בסעיף 6א' לחוק שהינו הסעיף הרלבנטי לדיון שבפנינו.
12. בדברי ההסבר להצעת החוק שהוגשה מטעם הממשלה נאמר כדלקמן ככל שהדבר נוגע לסעיף 6א' הנ"ל:
"נושא חוות דעת של מומחים הסותרות זו את זו מעורר בעיות קשות ביותר בבתי המשפט וזכה לביקורת חריפה הן מצד שופטי בתי המשפט והן מצד הגופים הנזקקים להם. המצב כיום הוא בלתי נסבל, כאשר לפני בית המשפט הדן בתביעות פיצויים לנפגע בתאונת דרכים מובאות שתי חוות דעת רפואיות: אחת של התובע והשנייה של חברת הביטוח, ולרוב אין מנוס מבקשת חוות דעת שלישית של מומחה שקבע בית המשפט. מצב זה גורם לסחבת ולבזבוז משווע של משאבים ומוצע לבטלו.
ועדת המשנה לייעול ההליכים במשפטים אזרחיים בראשות השופט יעקב מלץ מצאה גם היא כי המצב לקוי והמליצה לתקן את הוראות תקנה 172 לתקנות סדר הדין האזרחי בהוראה שתחול על כלל תביעות הנזיקין.