החלטה בתיק א 24342/04

1.       לפני בקשה מטעם התובע למחיקת תביעתו ללא צו להוצאות.

2.       המדובר בתביעה בגין נזקי גוף אשר אירעו לתובע (יליד 1980) לטענתו, כתוצאה מתאונת דרכים אשר התרחשה ביום 20.4.2003. התאונה הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה.

3.       לתובע מונו מומחים רפואיים מטעם בית המשפט בתחומי הרפואה הבאים:

בתחום האורטופדיה, פרופ' אברהם גנאל, אשר העריך כי לתובע נותרה נכות צמיתה בשיעור 46%.

בתחום הנוירולוגיה, פרופ' אברמסקי, אשר העריך כי לתובע נותרה נכות צמיתה בשיעור של 75%.

יצויין כי חלק מהנכויות אשר נקבעו לתובע על ידי מומחי בית המשפט כאמור לעיל הנן חופפות אחת את השניה (נכות בגין שיתוק בפלג גוף שמאל אשר נקבעה על ידי שני המומחים).

4.       התובע טוען בתחשיב הנזק לנכויות נוספות בתחום הנפשי ובתחום העיניים אשר נקבעו על ידי המל"ל.

5.       הצדדים הגישו תחשיבי נזק מטעמם וניתנה להם הצעת בית המשפט לסיום ההליך על דרך פשרה בסכום של כ- 2.2 מליון ש"ח בתוספת שכ"ט ואגרה. מסכום זה יש לבצע ניכויים כדין (מל"ל).

6.       התובע הודיע כי הוא זקוק לשהות לבחון סיום ההליך כמוצע לאור הניכוי ששיעורו טרם התגבש ולאחר מספר אורכות שניתנו הודיע על דחיית ההצעה.

כעת, מבקש הוא למחוק את תביעתו ללא צו להוצאות על מנת שיוכל להגישה מחדש לבית המשפט המחוזי, תוך שהוא מציין כי בדעתו להגיש את התביעה לבית המשפט המחוזי בירושלים בשל העומס הרב הקיים בבית המשפט המחוזי בתל אביב. ("עומס" בת"א או אי "עומס" בי-ם, שאינו בידיעה שיפוטית).

7.       לטענת התובע, התביעה הוגשה לבית משפט זה תוך צפייה כי יחול שיפור במצבו הבריאותי ואולם, הואיל והתובע נותר עם נכות קשה והואיל ונזקיו עולים על שיעור סמכותו העניינית של בית משפט זה לטעמו, גם לאחר הניכויים המתחייבים (כשני מליון ש"ח) וזאת בניגוד להערכותיו שנעשו עובר להגשת תובענה זו, יש מקום להורות לטעמו על מחיקת התובענה על מנת לאפשר לו להגישה בבית המשפט המחוזי בי-ם, דווקא. לפיכך מבקש הוא מחיקה ולא העברת ההליך.

הבקשה אינה נתמכת בתצהיר.

8.       הנתבעות מתנגדות לבקשה. לטענתן, סך הניכויים בתיק הינו כ- 2 מליון ש"ח, הסכום שהוצע לסיום ההליך קרוב לשיעור הניכויים בתיק ולפיכך, אין מקום למחיקת/העברת התביעה לבית המשפט המחוזי בת"א וודאי לא לי-ם, הן עותרות להוצאותיהן בהליך ככל שזה ימחק ועל כל פנים, עותרות הן להותיר את שנקבע בהליכים המקדמיים (חוו"ד מומחים), בתוקף.

9.       לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה לתגובה וכן ביתר כתבי הטענות שבתיק, לא מצאתי כי הונחה תשתית, בעובדה ובמשפט, אשר תצדיק העתרות לה ואני מעדיף את עמדת וטענות הנתבעות. 

10.   נראה כי הבקשה מתבססת לכאורה על תקנה 154 ("...לחזור בו מתביעתו...") או תקנה 102 ("חוסר סמכות"). בין וכך ובין כך לביהמ"ש סמכות ליתן כל סעד "...ככל שייראה לנכון בנסיבות שלפניו" לפי סעיף 75 לחוק בתיהמ"ש.

11.   התובע טוען למעשה כי סכום תביעתו הינו מעבר ל- 2,500,000 ש"ח ועל כל פנים יהיה זכאי לסכום שהוא מעבר לכך גם לאחר ניכוי תגמולי המל"ל ולכן הסמכות לדון בתביעתו הינה לבית המשפט המחוזי.

לו כך הוא, מצווים אנו שלא לסלק את התביעה-בין על דרך מחיקה או דחיה-אלא להורות על העברתה לביהמ"ש מוסמך וזאת לפי סעיף 79 לחוק בתיהמ"ש. (ראה תקנה 101 ב' לתקסד"א) ולענייננו - ביהמ"ש בת"א.

דא עקא, שהתובע מבקש עתה (לאחר שמונו מומחים רפואיים מטעם בית המשפט במימון ביניים של הנתבעות, לאחר שחוות הדעת מטעמם הוגשו, לאחר שהוגשו תחשיבי נזק של הצדדים, ורק לאחר הערכת גובה הנזק ע"י ביהמ"ש על יסוד נתונים לכאוריים בתחשיביהם) למחוק את תביעתו כאילו לא היתה ולהגישה מחדש, לבית משפט המחוזי בירושלים דווקא מתוך שיקולי נוחות, תוך שהוא מתבסס על תחשיב הנזק מטעמו שהוגש לפני למעלה משנה!! (ביום 15.2.2006) מבלי לפרט ולנמק מדוע בקשתו מוגשת רק עתה כאשר כל הנתונים עליהם מסתמך הוא בבקשתו היו ידועים לו זה מכבר (לפחות מן הרגע בו חוות דעת המומחים היו מונחות לפניו), ומבלי לתמוך את בקשתו באסמכתאות ו/או בתצהיר. עוד מציין המבקש כי יש להעתר לבקשתו ללא צו להוצאות.

דומה ולו לכאורה כי בקשתו זו של התובע מהווה שימוש לרעה בהליכי במשפט וכי הבקשה הוגשה לאחר שהערכת הנזק ע"י בית המשפט לסיום התיק בפשרה, לא תאמה את ציפיותיו של התובע, שנוכח לראות את שיעור הניכויים (התובע ביקש כאמור אורכות מספר למתן התייחסות, אורכות שנועדו לקבלת נתוני הסכום לניכוי).