החלטה בתיק א 2407/07

1. מהות הבקשה וטענות הצדדים:

המבקש עתר כי אכריע  על דרך של טען ביניים במחלוקת שהתעוררה בין הטוענת 1 לבין הטוענים 2, בנוגע לכספים אשר הופקדו בידי המבקש והמשיבה כנאמנים עבור הצדדים. כמו כן התבקש מתן צו הגודר כנגד תביעת מי מן הטוענים כנגד המבקש או מי מטעמו.   

מן האמור בבקשה ומפרטי הטענות שהוגשו על ידי הצדדים עולה התמונה הבאה : הטוענים התקשרו ביום 26.5.07 במזכר הבנות לצורך כריתתו של הסכם השקעה (להלן : " מזכר ההבנות"). בהתאם להוראת סעיף 5.1 למזכר ההבנות הפקידה הטוענת 1 סך של 2 מליון ש"ח כדמי רצינות בחשבון נאמנות שנפתח על ידי המבקש והמשיבה כנאמנים (להלן : " הסכום המקדמי"). סך תמורת העסקה עמד על 9.4 מליון ש"ח. 

לאחר שהמו"מ בין הצדדים נכשל, נתגלעה מחלוקת בין הצדדים באשר לזכאות לקבלת הסכום המקדמי.

לטענתה של הטוענת 1, נתגלו לה במסגרת הליך הגילוי הנאות ממצאים חמורים ולכן הודיעה כי אינה מעוניינת בקיום העסקה. בנסיבות אלה, ישלהשיב לה את הסכום המקדמי. 

לטענת הטוענת 1, נקבע במזכר ההבנות מנגנון לפיו ישולם הסכום המקדמי כפיצוי מוסכם  בתנאי שהליך הגילוי הנאות הושלם לשביעות רצון הצדדים והוסכם על כוונה להתקשר בהסכם מחייב, שאז הטוענת 1 תפקיד את מלוא התמורה כפי שהוגדרה בעסקה בחשבון הנאמנות ומניות הטוענים 2 תופקדנה.רק במקרה כאמור, ככל שאחד הצדדים הפר את התחייבותו, תקום זכאות לקבלת הסכום המקדמי כפיצוי מוסכם. הטוענת 1 טענה כי מזכר ההבנות אינו קובע בדרך פוזיטיבית הוראה מפורטת בדבר זכות של מי מבין הצדדים לפיצוי במקרה שהליך הגילוי הנאות אינו מסתיים לשביעות רצון מי מבין הצדדים, ומשכך אין פיצוי מוסכם כלל בשלב זה. 

לעומת זאת, טענו הטוענים 2 כי זכאותם לקבל את הפיצוי המוסכם אינה מותנית בקיומם של התנאים לעיל (סיום הליך הגילוי הנאות לשביעות רצונם של הצדדים והתקדמות בביצוע העסקה) שכן להסכמתם של הטוענים 2 להקפאת המו"מ מול צדדים שלישים וניהול מו"מ מול הטוענת 1 בלבד היה מחיר כלכלי וזה הפיצוי בגינו.

הטוענים 2 טענו כי בהתאם לכך המנגנון שנקבע לתשלום הפיצוי המוסכם בסעיף 5.5 איננו סימטרי עבור שני הצדדים, וכי ככל שהעסקה אינה מתממשת בגין סיבות התלויות בטוענת 1, אפילו טרם שולמה מלוא התמורה, יהיו הטוענים 2 זכאים לפיצוי המוסכם בסך 2 מליון ש"ח. כמו כן טענו כי מנגנון זהה אמור היה להופיע בכתב הנאמנות אולם עקב שגגה נשמטה התניה הרלבנטית. הטוענים 2 טענו כי אין זה סביר שזכאותם לפיצוי תהיה תלויה בפעולות אשר הטוענת 1 תבחר או תמנע מלעשות (כגון להפקיד את מלוא סכום התמורה). כמו כן, טענו הטוענים 2 כי בעוד שהם קיימו במלואו את הליך הגילוי הנאות, נמנעה הטוענת 1 לשתף פעולה והתחמקה מלמסור לה מידעים אותם ביקשו וכי הכשילה למעשה את העסקה. לטענת הטוענים 2, הואיל והטוענת 1 הכשילה את הליך הגילוי הנאות שהתקיים בין הצדדים באופן שלא אפשר לצדדים להגיע לשלב סיכום פרטי ההתקשרות וחתימת ההסכם המחייב ביניהם, הם זכאים לקבלתו של הפיצוי המוסכם.  

בעקבות המחלוקת בין הצדדים הציע המבקש כי ייערך בין הצדדים הליך בוררות מהיר. אולם, המשיבה הודיעה כי היא מסרבת לקחת חלק ישיר בבירור המחלוקת שבין הצדדים.

הצעה דומה שהועלתה על ידי הטוענת 1 לטוענים 2 נדחתה.

בעקבות כך, הוגשה הבקשה האמורה.

בתגובה שהוגשה מטעם המשיבה לבקשה נטען כי המבקש חרג מסמכותו כנאמן כאשר ביקש לשמש כב"כ הטוענת 1 וכי עמדתה של המשיבה שלא ליטול חלק במחלוקת בין הצדדים כב"כ של אחד מהם, בדין יסודה. עוד נטען כי המבקש חרג מסמכותו כנאמן בהגישו את טען הביניים, מבלי לצרף את המשיבה כמבקשת בעתירה. המשיבה עתרה כי במידה ויינתן צו גודר לטובת המבקש יינתן צו גודר דומה לטובתה. כן נתבקש חיובו של המבקש בהוצאות לרבות שכ"ט עו"ד.

בעקבות התגובה הודיע המבקש כי הוא מסכים לצירופה של המשיבה כמבקשת לטען הביניים ביחד עמו, ובלבד שצירופה לא יהא כבא כוח מטעם מי מן הטוענים.

הטוענים 2 העלו גם שתי טענות מקדמיות: 

ראשית, כי בית המשפט המחוזי חסר סמכות עניינית לדון בתובענה, מאחר שענינו של טען בינים זה בסכסוך כספי אשר שוויו נמצא בסמכות בימ"ש שלום ואין מדובר בתובענה שעילתה על פי חוק הנאמנות. בתמיכה לטענה זו הפנו הטוענים 2 לת.א 187/07 רון ברנט, עו"ד נ' חנה שראל, בו קבע כב' השופט גרשון מבימ"ש מחוזי חיפה כי ענינו של טען בינים המוגש על ידי עורך דין כנאמן מטעם הצדדים הוא לבית המשפט לפי השווי הכספי ולאלפי חוק הנאמנות.

שנית,  כי ההליך אינו מתאים להידון בדרך של טען ביניים מאחר שקיימת קנוניה בין המבקש לטוענת 1 במובן של העדפת עמדתה של הטוענת 1, דבר המוצא ביטויו במסגרת טען הביניים.  

2.  ניהול ההליך והשלמת טענות הצדדים

בדיון שהתקיים ביום 8.11.07 שב ב"כ הטוענים 2 על עמדתו כי בית המשפט המחוזי חסר סמכות ענינית לדון בבקשה, שכן מדובר בבקשה שעילתה סכסוך כספי בין צדדים ביחס לסכום המצוי בסמכות בימ"ש שלום.

ב"כ הטוענת 1 התנגד לטענה ובתמיכה לטענתו הפנה לרע"א 4298/98 חיה כץ ואח' נ' פישמן דוד ואח', וכן ת.א. (ת"א) 68139/04 סי.אי.סיסטמס ישראל בע"מ נ' בטוחה ניירות ערך והשקעות בע"מ (להלן : " ענין כץ" ו- ענין סי.אי. סיסטמס")

כמו כן טען ב"כ הטוענת 1 כי בכתב הוראות שניתן לנאמנים, אשר צורף כנספח ג' לבקשה, נכתב כי כל הצדדים לכתב הנאמנות רשאים לפנות לבימ"ש מוסמך לרבות בהליך של טען ביניים.