1. בפני בקשה לתשלום תכוף, על פי סעיף 5 לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה - 1975.
2. המבקש, ברק מוטי, (להלן: "המבקש"), יליד 1968, נפגע בתאונת דרכים שארעה ביום 18.12.04,
(להלן :"התאונה").
3. כתוצאה מהתאונה, סבל המבקש, משברים בצלעות ושברים בשוק ובכף רגל שמאל. המבקש עבר ניתוח לקיבוע השברים בשוק והועבר להמשך אישפוז, במחלקת השיקום, שם אובחן כסובל מתסמונתC.R.P.S (Complex Regional Pain Syndrom) שהתאפיינה, בפגיעה בהזעה בכף הרגל והשוק, שינוי צבע, כאבים עזים ביותר ורגישות למגע, עד כדי אי יכולת, לדרוך על הרגל.
בהמשך, הועבר המבקש, לשיקום במרכז רפואי "רעות", שם אושפז עד ליום 4.4.05. במכתב השחרור, מצויין כי המבקש, קיבל טיפול שיקומי, רב תחומי, הוחל בירידה במינון האופיאופטים וכי המבקש: "
נייד עם כיסא גלגלים. מהלך עם קביים למרחקים קצרים ללא נשיאת משקל על רגל שמאל", כן מצויין כי המבקש, נבדק על ידי פסיכיאטר והומלץ, המשך טיפול תרופתי.
לאחר שחרורו מבית חולים רעות, אושפז המבקש, שנית, בבית חולים איכילוב, לצורך ניתוח באוזן, שלאחריו הומלץ, על ידי ד"ר בייזר: "
להתנייע על כיסא גלגלים (בנתיים) עקב סחרחורת".
בשלב זה, ממשיך המבקש, בטיפול שיקומי, במסגרת אשפוז יום, בבית חולים "רעות", בתדירות של שלושה ימים בשבוע ובנוסף, מטופל הוא, על פי עדותו ועל פי המסמכים שהוגשו בישיבת 8.6.05, במרפאת א.א.ג ובמרפאה האורולוגית, בבית חולים איכילוב.
4. המבקש, עותר לפסיקת תשלום תכוף, בגין צרכי מחיה, סיעוד, הוצאות נסיעה והוצאות רפואיות.
צרכי מחיה
5. המבקש ציין במסגרת הבקשה והעיד בחקירתו הנגדית כי עבד, עובר לתאונה, כמוביל שכיר
ועצמאי, במספר חברות הובלה. המבקש ציין כ י עד לחודש יולי 2004, עבד בחברת הובלות
"הקיבוצניקים", וכי כחודש לפני התאונה, החל לעבוד בחברת שפע שליחויות וסוכם כי ישתכר, סך של 4,600 ש"ח, נטו, לחודש. המבקש טען כי בנוסף לשכר, קיבל טיפים וכן ביצע עבודות נוספות כ"פרילנסר", בחברות הובלה שונות, אך אין בידו תלושי שכר ולא היה באפשרותו, לפנות ולקבל ממעבידיו, תלושי שכר, עקב היותו מרותק לכיסא גלגלים. לצורך הוכחת עבודתו והשתכרותו, הגיש המבקש, בישיבת יום 8.6.05, טופסי "הצעת מחיר/הסכם עבודה" של "הובלות המושבניקים" ו"הקיבוצניקים" וכן אישורי לקוחות, על ביצוע עבודות הובלה, מחודש יולי 2004. בנוסף, טענה ב"כ המבקש, כי המבקש, התגורר בדירה שכורה ונשא בהוצאות שכר דירה, אחזקת דירה וצרכי מחיה שמהן ניתן ללמוד, על הכנסותיו עובר לתאונה, ויצויין כי גם בדו"ח סיכום טיפול - ריפוי בעיסוק, מבי"ח "רעות", נרשם: "
מוטי מתגורר בגפו בדירה שכורה ברמת גן אשר אינה מתאימה לצרכיו העכשויים ולתפקוד בכיסא גלגלים".
6. בנסיבות אלה, כאשר לא הוצגו תלושי שכר או ראיות, מהן ניתן ללמוד על הכנסותיו של המבקש, לא ראיתי לקבל את הטענה, בדבר השתכרות, בשיעור של למעלה מ- 12,000 ש"ח לחודש, כנטען בבקשה. מאידך, יש לזכור כי במסגרת הדיון בבקשה לתשלום תכוף, אין בית המשפט נדרש, להיכנס לעובי הקורה, ולקבוע ממצאים עובדתיים, בשאלת שיעור השתכרותו של המבקש, ראה לעניין זה, ע"א 2745/90
בארי נ' הלפרין ואח', פ"ד מה (3)57, רע"א 10622/04
חי ואח' נ' יקוטי ואח' (לא פורסם) ורע"א 8608/02
קופ ואח' נ. קצין ואח', תק-על 2003 (1) 506. בענייננו, בהתחשב בגובה דמי השכירות, בסך של 1,800 ש"ח, לחודש, ראיתי להעריך את התשלום התכוף, בגין צרכי מחייה, בסכום גלובלי של 4,500 ש"ח לחודש.
בהתחשב בכך שהדרישה הוגשה ביום 30.12.04 והוקדם תשלום תכוף, בסך של 20,000 ש"ח, ביום20.2.05, ראיתי להתחשב בתקופה שמיום 1.4.05, סמוך למועד שחרורו של המבקש, מבית החולים והגשת הבקשה ועד ליום 1.1.06, משך תשעה חודשים. התשלום התכוף, בגין צרכי מחיה, מסתכם על כן, בסך של 40,500 ש"ח.
7. אשר לטענה כי המבקש, זכאי, על פי מצבו, לקצבת נכות כללית, יצויין כי המבקש העיד כי על אף שהוכר כזכאי לקצבת נכות, בפועל, לא משתלמת לו קצבה כלשהי, בגין חוב דמי מזונות. באישור המל"ל, מחלקת נכות כללית, מיום 31/3/05, מצויין: "
טרם שולמה קיצבת נכות מאחר ולתובע פיגור בדמי ביטוח השולל קצבה". לפיכך, אין מקום, להביא בחשבון, במסגרת פסיקת התשלום התכוף את זכאותו של המבקש לגמלת נכות כללית שאינה משתלמת בפועל, ראה לעניין זה, א. ריבלין,
תאונת הדרכים, סדרי דין וחישוב הפיצויים, מהדורה שלישית, תש"ס - 1999 עמ' 636.
עזרת הזולת, הוצאות רפואיות והוצאות נסיעה
8. במכתב השחרור ממרכז רפואי "רעות" מיום 4.4.05 מצויין כי המבקש: "
נייד עם כסא גלגלים. מהלך עם קביים למרחקים קצרים ללא נשיאת משקל על רגל שמאל. זקוק לעזרה קלה-בינונית בתפקוד יומי. אינו מסוגל לנהל את משק ביתו. תרגל עליית מדרגות עם קביים בהשגחה".
מאז שחרורו מאשפוז, מקבל המבקש, מן המשיבה, עזרה סיעודית, בהיקף של שעתיים ביום וכן שירות הסעה, לבית חולים "רעות", לצורך המשך הטיפול השיקומי, הניתן בשלב זה, בהיקף של שלוש פעמים בשבוע.
בחקירתו הנגדית, העיד המבקש כי מלבד אותן שעתיים, בהן שוהה עימו המטפלת, נמצא הוא לבד, בדירתו, עד לשעות אחר הצהריים, אז מגיעה חברתו, אשר עברה להתגורר עימו, מאז שחרורו מבית החולים.