בש"א, א
בית המשפט המחוזי בתל אביב
|
2314-00,18969-05
18/09/2005
|
בפני השופט:
ברון צפורה
|
| - נגד - |
התובע:
1. פלומבה אוראל (קטינה)
2. פלומבה ליאורה
3. פלומבה אלי
עו"ד כרמי בוסתנאי ואח'
|
הנתבע:
1. קופת חולים כללית
2. ד"ר טוהר מיכאל
3. ד"ר זייתוני משה
עו"ד א. אלרום ואח'
|
| החלטה |
1.
מבוא:
בפני בקשה להורות על עיכוב ביצועו של פסק הדין שניתן על ידי ביום 12.7.05 במסגרת התיק שבכותרת, לפיו חוייבה קופת חולים כללית (להלן: "
המבקשת") לשלם למשיבים סכום כולל של 1,285,167 ש"ח (הכולל שכ"ט עו"ד) וזאת עד למתן פסק הדין בערעור, היה ויוגש על ידי המבקשת.
המשיבים הגישו תגובה, לפיה הם מתנגדים לבקשה מטעמים שפרטו.
2.
העובדות הצריכות לעניין:
אוראל, ילדה יפהפייה ומוכשרת, נולדה ביום 23.11.98 עם מום מולד בעיניה וכשהיא עיוורת. בכתב התביעה טענו אוראל והוריה (להלן: "
המשיבים") לרשלנות של המבקשים באי גילוי מומה של אוראל. הנזקים שנתבעו הם ההוצאות הנדרשות כדי לקיים איכות חיים סבירה לאוראל, אשר אמורה להתמודד במשך חייה עם מגבלותיה, וכן ההוצאות אשר נגרמו להוריה, עקב לידתה וגידולה.
במסגרת פסק הדין מיום 12.7.05 פסקתי, כי המבקשת הפרה את חובתה הבסיסית לספק למשיבה 2, אמה של אוראל, את המידע הדרוש לה לשם גיבוש החלטה מושכלת בנוגע לביצוע בדיקת אולטראסאונד מורחבת על חשבונה, בנוסף על הבדיקה הבסיסית אותה ביצעה. עוד פסקתי, כי בתוצאת התרשלות זו על המבקשת לשאת לבדה וכי אין מקום במקרה זה להטיל את האחריות על ד"ר זייתוני וד"ר טוהר, (הם המבקשים הפורמאליים בענייננו), אשר פעלו על פי הנהלים אותם הכתיבה המבקשת בעצמה.
בהתאם למועדים הקבועים בדין, מסורה למבקשת הזכות להגיש ערעור על פסק הדין עד ליום 15.10.05.
ביום 1.9.05 הגישה המבקשת את הבקשה שבפני, במסגרתה ביקשה כי אתן
צו עיכוב ביצוע זמני לביצוע פסק הדין עד למתן החלטה בבקשה דנן. נענתי לבקשה זו.
3.
טענות הצדדים:
לטענת המבקשת נפלו בפסק הדין טעויות של ממש, אשר יש בהן כדי לשנות את תוצאות פסק הדין. לטענתה, לא יגרם למשיבים כל נזק מעיכוב פסק הדין, שכן ממילא סכום הפיצויים אשר נפסק בפסק הדין צופה פני עתיד. בנוסף, אוראל הינה קטינה המתגוררת עם הוריה ונמצאת במסגרת חינוכית ועל כן אין לה צורך שוטף ועכשווי בכספי הפיצויים. עוד טענה המבקשת, כי אם תזכה לאחר ביצוע פסק הדין, יהא זה מן הנמנע- או קשה מאד- להשיב את המצב לקדמותו.
לטענת המשיבים, לא די בהצהרה כי המבקשת שוקלת להגיש ערעור על פסק הדין כדי להביא לעיכוב ביצועו. עוד טוענים המשיבים כי יש לדחות את הבקשה כבר מהטעם כי לא צורף לה תצהיר כדין וכן משום שהמבקשת לא הניחה בפני בית המשפט תשתית עובדתית מוצקה באשר להעדר יכולת כלכלית של המשיבים המצדיקה העתרות לבקשתם.
4.
דיון והכרעה:
הכלל הוא, כי ברגיל אין מעכבים את ביצועו של פסק-דין אשר ניתן על-ידי בית המשפט. כך מורה לנו תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד- 1984 (להלן: "
התקנות"):נ
"הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים".
העיקרון הוא, כי הזוכה בדין זכאי לקבל לידיו את פירות זכייתו, מיד עם מתן ההחלטה המזכה (ראה א' גורן
סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה שמינית, תשס"ה- 2005) עמ' 621 וכן ע"א 6647/98
גנן נ' פקיד שומה תל אביב, פ"ד נג(1) 187 (להלן: "
עניין גנן"), ע"א 7221/01
י.ג. רובינשטיין ייצור וסחר בע"מ נ' שובל (נ.י.ב) שיווק מוצרים והפצתם בע"מ, פ"ד נו(4) 178 (להלן: "
עניין רובינשטיין")).
עיכוב הביצוע מהווה אפוא את החריג ואת יוצא הדופן. שני מבחנים משמשים למעשה קנה מידה לאיזון האינטרסים שבין זכויות הזוכה למימוש מיידי של פסק הדין שנפסק לטובתו, לבין האינטרס של הצד השני, המפסיד, להגשמת זכויותיו אם יעלה בידו ויצליח לזכות בערעור;
האחד, סיכויי ההצלחה בערעור.
השני, מאזן האינטרסים והנוחות, כלומר שיהיה קשה או בלתי נמנע להשיב את המצב לקדמותו אם הערעור יתקבל, לעומת פגיעה פחות חמורה בצד הזוכה, אם פסק הדין לא יבוצע והערעור ידחה (ראה א' גורן, בספרו הנ"ל בעמ' 622 וכן בש"א 86/89
הרפז נ' אחיטוב, פ"ד מג(1) 334).
לעניין מאזן הנוחות, נפסק לא אחת, כי בדרך כלל לא יעוכב ביצועו של פסק דין כספי, באשר אין הוא שולל אפשרות החזרת המצב לקדמותו (ראה ע"א 1869/01
כל בו 2000 הרצליה (1990) בע"מ נ' סטבניסקי (לא פורסם, ניתן ביום 26.7.01); ע"א 9236/03
ברוך מקל בע"מ נ' צח השקעות בע"מ (לא פורסם, ניתן ביום 25.1.04).