1. התובעת מס' 2 (להלן: "התובעת") בתיק זה, ילידת שנת 1944, הגישה תביעה בגין נזקי גוף, שנגרמו לה, לטענתה, בתאונת דרכים שאירעה ביום 8.7.2002.
לתובעת מונה זה מכבר מומחה בתחום האורטופדי, ד"ר רינות, אשר קבע כי נותרה לה נכות זמנית בשיעור 100% למשך 3 חודשים ובשיעור 30% לתקופה של 3 חודשים נוספים. לא נקבעה נכות צמיתה.
התובעת עותרת כעת, למינוי מומחה רפואי בתחום הפסיכיאטריה בהסתמך על מסמכים רפואיים עדכניים.
הנתבעות מתנגדות לבקשה, וטוענות, בין היתר, כי התיעוד הרפואי כולל תלונות סובייקטיביות ללא קשר לתאונה.
2. כידוע, תובע אשר טוען לפגיעה בתאונת דרכים, אינו יכול להוכיח נכות, אלא בדרך של מינוי מומחה מטעם בית המשפט. דחיית הבקשה למינוי מונעת, לפיכך, מן התובע את האפשרות להוכיח שנותר עם נכות כתוצאה מהתאונה.
לפיכך, קבעה הפסיקה מבחן גמיש, אשר לפיו אין מקום לדחות בקשה למינוי מומחים רפואיים, כאשר קיימת
ראשית ראיה לאפשרות קיומה של נכות עקב התאונה; עם זאת, בית המשפט לא יהסס לדחות בקשה כזו, אם אין לה יסוד לאור החומר הרפואי המובא בפני בית המשפט; כאשר הדברים אינם חד משמעיים, יזהר בית המשפט לבל יצא התובע מקופח על ידי מניעת מינוי המומחה כבקשתו (רע"א 1338/90
שיק נ' מטלון, פ"ד מד (2) 216).
הלכה זו הובהרה, בין היתר, ברע"א 3128/97
עמאר נ' סאמי, תק- על 97 (2), 78; באותו ענין נפסק, כי בית המשפט אינו חייב למנות כל מומחה כיד הבקשה הטובה על הצדדים אלא, הוא יעשה כן אם הוא מוצא
אחיזה לפגיעה באותו תחום, כלומר, אם יש בנמצא
תשתית, אפילו לכאורית, לצורך במינוי כמבוקש.
עוד הובהר בפסיקה, כי גם אם לא הונח בפני בית המשפט התיק הרפואי ה"מלא", אין בכך כדי להביא לדחיית בקשת המינוי על הסף, אלא שומה על בית המשפט להיזקק למסמכים הרפואיים שהוצגו בפניו ולתת להם את משקלם הראוי (רע"א 9477/04
אריה חברה לביטוח בע"מ נ' עלא, מיום 28.11.04).
הפסיקה גילתה גמישות מיוחדת, שעה שדובר במינוי מומחה בתחום הפסיכיאטרי. ברע"א 6626/99
עזבון המנוח גלעד צסטה ז"ל נ' הררי (מיום 22/12/99), נקבע, כי חרף שיהוי בהגשת הבקשה למינוי, יש להסתמך על התיעוד שבה מפי הפסיכיאטר אשר טיפל בתובע לצורך בירור שאלת קיומה של נכות נפשית אצלו.
ברע"א 8048/99
קופלה נ' סהר חב' לביטוח בע"מ (מיום 28/5/00), עמד בפני בית המשפט, תיעוד רפואי מאת פסיכולוג ופסיכיאטר של בית חולים, אשר תיאר, בין היתר, שאותה מבקשת סובלת מ"אפקט דיכאוני מקובע". בית המשפט העליון ציין, כי לא אחת מתפתחות בעיות פסיכיאטריות לא מיד לאחר קרות התאונה, אלא כעבור זמן; לעיתים נובע הדבר כתוצאה מטיפולים רפואיים עקב התאונה, בעיקר כשמדובר בפגיעה קשה; בעובדה שאין מסמכים ממועד סמוך לתאונה, המעידים על בעיות פסיכיאטריות, אין כדי להכריע.
ראו גם: רע"א 911/03
סעאת נ' סעאת, תק-על 2003 (1) 709 - מינוי פסיכיאטר חרף העדרם של מסמכים אודות טיפול רפואי רצוף, וריחוקו של הטיפול המסוים שניתן מן התאונה.
מהתיעוד הרפואי שצורף לכתב התביעה ולבקשה בענייננו עולה, כי התובעת טופלה במרכז לבריאות הנפש בעקבות תלונותיה על נדודי שינה, עצבנות, התקפי חרדה ועוד. לכאורה, תופעות אלה, או לפחות חלקן, קשורות לתאונה, לגרסת התובעת. במצב דברים זה נראה כי קמה ראשית ראיה למינוי מומחה בתחום הפסיכיאטריה.
4.
באשר לסוגיית המימון - לפי תקנה 7 (ב) לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), תשנ"ז - 1986, "תובע יפקיד בבית המשפט פקדון, בסכום שיקבע בית המשפט או הרשם, להבטחת שכרו של כל מומחה שהוא מבקש למנות לפי תקנה 2, אולם רשאי בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לפטור את התובע מההפקדה האמורה". אכן, הפיקדון הוא הכלל והפטור הוא החריג. עם זאת, שעה שמדובר בפגיעה משמעותית ו/או בתובע הסובל מחסרון כיס, עשוי הדבר להיחשב כ"טעם מיוחד" שיצדיק את מתן הפטור מהפקדה. ודוק - לא מדובר בתשלום השכר אלא אך בפיקדון להבטחתו.
משנמצאה תשתית ראייתית המצדיקה מינוי הנני מורה לנתבעות לשאת, בשלב זה, בשכר טרחת המומחה בשיעור 5,000 ש"ח בתוספת מע"מ. במידה שיתברר כי לא הייתה הצדקה למינוי תהינה רשאיות הנתבעות לעתור לקיזוז השכר מן הפיצוי שייפסק.
5.
אני ממנה בזאת את ד"ר אלי קריצמן טל' 5225013-03 כמומחה רפואי בתחום הפסיכיאטרי בתיק זה.
המומחה יעיין במסמכים הרפואיים אשר יומצאו לו ע"י ב"כ בעלי הדין, יבדוק את התובעת ויקבע ממצאים לגבי מצבה הרפואי בעקבות התאונה מיום 8.7.2002.
ובמיוחד יקבע:
א. האם לוקה התובעת כיום בנכות, ואם כן, לאיזו תקופה ומהו שיעור הנכות?
מהן הנכויות הזמניות שיש לקבוע לתובעת ולאילו תקופות?