החלטה בתיק א 212489/02

בפני 3 בקשות של המבקש להארכת מועד להגשת בקשה לביטול פסק דין, בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר המבקש ובקשה לעכוב הליכי הוצאה לפועל שהחלו בהם בעקבות מתן פסק הדין כנגד המבקש ביום 28.9.04.

פסק הדין שניתן בת.א. 212489/02 חייב את המבקש בגין נזקים שנגרמו למבוטחה של המשיבה 1 בעקבות שרפה שפרצה.

המבקש היה קבלן עבודות שיפוץ, שהיה אחראי על עבודות השיפוץ לרבות עבודות החשמל, בעסקה של מבוטחה- המשיבה 1.

כבר בישיבת קדם המשפט שהתקיים ביום 1.3.04 ישיבה בה לא נכח המבקש אך, פרוטוקול הדיון הועבר אליו, הובהר למבקש כי בית המשפט ממליץ לו להעזר בשרותיו של עו"ד על מנת שיוכל לממש את זכויותיו בדרך נאותה ויעילה וכי עליו להתייצב לדיון ההוכחות ביום 11.3.04.

לישיבת ההוכחות הראשונה שהתקיימה ביום 11.3.04 התייצב המבקש בעצמו, חקר בחקירה נגדית את עדי התביעה ואף העיד בעצמו.

בגמר הדיון נקבע התיק לשמיעת עדויות המומחים, במועד שיודע לצדדים והמבקש ידע כי עמד להתקיים דיון נוסף במועד שיקבע.

כב' הש' אל-יגון קבע את שמיעת המומחים ליום 9.9.04 (למשך יום שלם) והזמנה לדיון נשלחה למבקש לכתובת המצויה בתיק בית המשפט ואישור המסירה נחתם על ידי רעיתו של המבקש.

ביום 9.9.04 התקיים הדיון ובפתחו של הדיון על פי בקשת השופט התקשרה ב"כ המשיב 2 מאולם בית המשפט אל המבקש, מאחר ולא התייצב לדיון. אז הוברר כי המבקש טוען כי לא קיבל זימון לישיבה ולא ידוע לו מועד הדיון והוא מצוי בנתניה.

מאחר והתיק ממילא היה קבוע ליום שלם הציעה ב"כ המשיב באותה שיחה טלפונית שהמבקש יגיע באמצעות מונית ויתייצב לדיון.

בעקבות שיחת הטלפון הצהירה ב"כ המשיב 2 כי תשובתו של המבקש בשיחה להצעתה היתה "שאין בכוונתו להתייצב לדיון היום, שבית המשפט יפסוק את מה שיפסוק וממילא אי אפשר להוציא ממנו מאומה".

בעקבות אותה הודעה ומאחר ואישור המסירה נחתם על ידי רעיתו של המבקש בכתובת שמסר והיא היחידה המצויה בבית המשפט, הוחלט לקיים הדיון אף ללא נוכחות המבקש. עוד צוין כי למבקש הודע בישיבה הקודמת שעומד להתקיים דיון נוסף למשך יום שלם ומן הראוי היה שיברר אף מיוזמתו את מועד המשך ההליכים.

לאור כך ביקשה המשיבה 1 פסק דין בהעדר התייצבות ונקבע כי המשיבה 1 זכאית לפסק דין בסכום שיקבע בסופו של ההליך.

באותה ישיבה הסתיימו העדויות .

בעקבות סיכומי הצדדים ניתן פסק דין מנומק ביום 28.9.04 ובו חוייב המבקש בסכום התביעה, בהיותו הקבלן האחראי שלקח על עצמו את כל עבודות החשמל.

כיום כמחצית השנה לאחר מועד מתן פסק הדין, מוגשות הבקשות ובהן נטען כי לא בוצעה מסירה כדין, מאחר והמסירה היתה לאשת המבקש, כאשר הוא היה כבר גרוש ממנה ומדובר באישור מסירה כוזב .

בבקשותיו מעלה המבקש טענות על "דיל" שנרקם בין המשיבה 1 למשיב 2 ועוד טענות מטענות שונות אשר מוטב היה שלא היו נטענות באשר לאחר שמיעת הראיות המליץ בית המשפט למשיבה 1 להסכים לדחיית התביעה כנגד המשיב 2.

המבקש נהג מנהג "בת יענה". בית המשפט המליץ למבקש להעזר בשרותי עורך דין על מנת שלא תיפול מכשלה בפניו. גם בישיבה אליה קיבל המבקש זימון, לפי אותה כתובת המצויה בתיק בית המשפט, המליץ בית המשפט למבקש להעזר בשרותי עורך דין והודע לו כי תקבע ישיבה נוספת למשך יום שלם. ביום הדיון שנקבע לא התייצב המבקש והודע לו טלפונית כי באפשרותו להתייצב לדיון ובית המשפט ימתין להתייצבותו. המבקש בחר שלא לעשות כן ואף לא ברר את גורלה של אותה ישיבה למרות שידע על קיומה.

רק משנפתח תיק ההוצאה לפועל כנגד המבקש הוגשו שלושת הבקשות.

תקנה 480 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 מציינת כי המסירה של כתב בי דין תהא למען אותו מסר אותו בעל דין וכל עוד לא הודיע על שינוי מענו, יראו כל כתב שהומצא לפי המען האמור כאילו הומצא כראוי.