א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
212397-02
15/01/2006
|
בפני השופט:
אושרי פרוסט-פרנקל
|
| - נגד - |
התובע:
עיריית הוד השרון
עו"ד פרידמן דורון
|
הנתבע:
1. שמיר אדיר
2. שמיר דורית
עו"ד וינברג משה
|
| החלטה |
בפניי בקשה מטעם נתבעים 1-2 (להלן -
המבקשים) למתן צו גילוי מסמכים ולמתן צו לשאלון.
טענות המבקשים
ביום 30.11.05 פנו המבקשים אל המשיבה בבקשה לגלות למבקשים בתצהיר, מהם המסמכים המצויים ברשות המשיבה או הנמצאים בחזקתה ובשליטתה, או שאותרו על ידה לאחר חקירה ודרישה והנוגעים לעניינים בתביעה דנן.
עד ליום הגשת בקשה זו, טרם ענתה המשיבה לבקשת המבקשים, למרות שחלף המועד הקובע לכך בתקנות. אשר על כן, מתבקש בית המשפט לעשות שימוש בסמכותו ליתן לה צו, כמפורט בבקשה זו.
טענות המשיבה
המשיבה תטען, כי דין הבקשה להידחות. כתב ההגנה האחרון הוגש ביום 20.09.05 ואילו פניית המבקשים לגילוי מסמכים בוצעה ביום 30.11.05.
משחלפו יותר מ- 30 יום מהמועד בו הוגש כתב ההגנה עד לפניית המבקשים, הרי שהם מנועים מלבקש את הסעד המבוקש.
בדיון האחרון קבע בית המשפט את התיק להוכחות. משכאן שתם קדם המשפט לפיכך, גם מטעם זה אין לדון בבקשה משהוגשה רק עתה.
הבקשה אינה נתמכת בתצהיר, הגם שהיא כוללת עובדות. מטעם זה יש לדחות את הבקשה.
בפני בית המשפט מונחת בקשת המשיבה למחיקת סעיפים מכתב ההגנה שהגישו המבקשים, כל עוד לא הוכרעה בקשה זו, לא ניתן לקבוע אילו מהמסמכים והפרטים שביקשו המבקשים, רלוונטיים למחלוקת בתיק זה ואילו לא.
המבקשים מודעים לעניין זה וחרף זאת, בחרו לרוץ ולהגיש בקשה בעניין גילוי המסמכים. קיים טעם לפגם ממשי בעובדה שהמבקשים אינם מהססים לסרבל את הדיון בתיק זה שבפנינו, על ידי הגשת בקשות מיותרות, כאשר הבקשה הינה רק אחת מהן.
דיון
תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984
112. צו גילוי מסמכים [131 ,123(א)]
בית המשפט או הרשם רשאי, לפי בקשת בעל דין, ליתן צו לפי טופס 10, המורה לבעל דין אחר לגלות בתצהיר ערוך לפי טופס 11, מה הם המסמכים הנוגעים לעניין הנדון המצויים, או שהיו מצויים ברשותו או בשליטתו ושאותרו על ידו לאחר חקירה ודרישה;בית המשפט או הרשם רשאי לסרב לבקשה או לדחותה לזמן אחר, או ליתן כל צו אחר שייראה לו מתאים, בין דרך כלל ובין לסוגים של מסמכים.
ההליך של גילוי מסמכים על פי תקנה 112, שניתן במסגרת סמכויות העזר הנתונות לבית המשפט, נועד לאפשר לבעל דין לדעת מראש אלו מסמכים רלוונטיים מצויים בידי יריבו, לרבות מסמכים שאין בעל הדין שכנגד מתכוון להגיש כהוכחה במשפט.
הכוונה היא הן "למסמכים מזיקים", העלולים לפעול לרעת המבקש גילוי מסמכים ואשר יהיה עליו להפריכם או להסבירם והן "למסמכים מועילים", שתוכנם עשוי לתמוך דווקא בגרסתו של המבקש (ע"א 27/91
קבלו נ' ק' שמעון, עבודות מתכת בע"מ, פ"ד מט (1) 450,458ו).
נקודת המוצא העקרונית לעניין גילוי מסמכים והעיון בהם במשפט, היא גילוי מרבי שכן, המשפט עומד על האמת וביסוד ההליך השיפוטי עומדת חשיפת האמת. גילוי האמת משרת את אינטרס הצדדים בהבטיחו עשיית משפט והוא משרת את אינטרס הציבור בהבטיחו את תקינות פעילותה של המערכת החברתית כולה. עם זאת, אין הזכות לעיון בלתי מוגבלת, לצדה עומדות טענות חיסיון שהדין והפסיקה מכירים בהן (רע"א 4999/95
Alberici International
נ' מדינת ישראל, פ"ד נ (1) 39,44א-ג).
הכלל הוא, שבהתדיינות אזרחית יש להבטיח גילוי רחב ככל שניתן של מידע הרלוונטי למחלוקת הנדונה בבית המשפט. אך כלל זה אינו ניצב בדד. כנגדו ניצבים ערכים אחרים ובהם יעילות ההליך המשפטי, הגנה על אינטרסים לגיטימיים של הצד המגלה ומניעת פגיעה באינטרסים של צדדים שלישיים. האיזון ההולם בין עקרונות אלה נגזר מנסיבותיו של כל מקרה, רע"א 2534/02
שמשון נ' בנק הפועלים בע"מ, פ"ד נו (5) 193.
הגילוי לפי הנוסח הכתוב בתקנות, נתון לשיקול דעתו של בית המשפט.