א
בית המשפט המחוזי תל אביב
|
2105-03
20/06/2007
|
בפני השופט:
הרשם ש. ברוך
|
- נגד - |
התובע:
בנק המזרחי טפחות בע"מ עו"ד בכר ישראל
|
הנתבע:
1. צוף יער בנין והשקעות 2. הרצל פדלון 3. צרלס וולף 4. אף.גי.אר. לבנין בע"מ 5. ק.א.ש. חברה ללבנין בע"מ
עו"ד עודד נשר
|
החלטה |
הנתבעים מבקשים למחוק את כתב התביעה בטענה שהתובע הפר פעם נוספת את החלטותי בעניין ההשלמות והתיקונים הנדרשים לתצהיר גילוי המסמכים ותצהיר התשובות לשאלון. ואכן, בהחלטתי מיום 8/3/07 קבעתי כי במידה שהתובע לא ישלים את כל הנדרש בבש"א 3381/07, אמחק את תביעתו.
אלא שביום 28/3/07 מסר התובע תצהיר תשובות משלים (נספח ג' לבקשה) ותצהיר גילוי מסמכים משלים (נספח ב' לבקשה), וגם אם אין בהם בכדי למלא אחר כל דרישות הנתבעים, הרי שעצם מסירתם יש בה כדי להצדיק גישה קצת יותר טולרנטית כלפי התובע, ככל שאקבע שאכן לא קיים את החלטתי (כשלא נראה שהוא עושה את שהוא עושה מכוונה רעה). ברור עם זאת, שאין התובע פטור מלהשלים את הנותר טעון השלמה.
מעיון בטענות הצדדים בבקשה, נראה כי בנושאים מסויימים התובע לא סיפק את מלוא הנתונים העומדים לרשותו.
בשאלות מס' 3 ו-7 נשאל התובע האם התקבלה אצל גורם כלשהו הנחיה להחתים את הנתבעים מס' 2 ו-3 על כתבי הערבות שצורפו כנספחים י"ב ו-י"א לכתב התביעה המתוקן (בהתאמה). במסגרת תצהיר התשובות המשלים מיום 28/3/07 ענה מר בן-זהב בתשובה לשאלה מס' 3 כי אכן היתה הנחיה כזו, שהינה דרישה פורמלית ומתבקשת, אך לאור הזמן שחלף לא נמצאה ההנחיה הספציפית של וועדת האשראי (בתשובה לשאלה מס' 7 הפנה התובע לתשובתו לשאלה מס' 3). הנתבעים טענו כי זוהי תשובה ממוחזרת, הדומה במהותה לתשובות קודמות שניתנו. בסעיף 29 לתגובתו טען התובע כי נמצאה ההנחיה המפורשת של וועדת האשראי להחתמת הנתבעים על כתב הערבות, כפי שצויין בתצהיר גילוי המסמכים, שנמסר לאחר תצהיר התשובות. אלא שבתצהיר גילוי המסמכים מיום 11/4/07 לא אוזכרה הנחיה מעין זו (אלא אם כן הכוונה הייתה למסמך המאוזכר בסעיף ט"ו, שאז אופן הגדרתו רחוק מלהיות מדוייק). לאור זאת, התובע מתבקש לענות על שאלות מס' 3 ו-7 בשנית ובאופן מלא ומדוייק, וכן לציין בתצהיר את עובדת קיומה של ההנחיה שאוזכרה קודם, ככל שזו אכן מצויה ברשותו.
בשאלה מס' 13 נשאל התובע האם במהלך תקופה מסויימת הוסכם בין התובע לבין מי מהנתבעים מס' 1-3 על שינוי במצבת הבטחונות שנדרשה להבטחת האשראי על פי מכתב הליווי השלישי. מר בן זהב ענה כי מבדיקה שנערכה בבנק עולה כי לא הוסכם על שינוי בבטוחות, וככל שנעשה שינוי מעין זה הרי שמדובר היה בתוספת של בטחונות על הבטחונות הקיימים, ובכל מקרה הבנק איפשר שחרור בטחונות רק כנגד הורדת האובליגו. אני סבור כי בתשובה זו גלומים שני משפטים שלא ממש עולים בקנה אחד, והתובע מתבקש להשיב על שאלה זו בשנית, והפעם בצורה ברורה יותר. אציין, כי מתן אפשרות לנתבעים לעיין במסמכים הרלבנטיים אינה מייתרת את הצורך במתן מענה נוסף על שאלה זו.
התובע צירף כנספח א' לבש"א 19317/06 כתב ערבות על פי חוק הערבויות מטעם המדינה, התשי"ח-1958, החל על הפסדים העשויים להיגרם לתובע בגין אשראים שהעמיד ליזמים לשם מימון בנייה למגורים. בתגובה לאותה בקשה, טען התובע כי הוא צירף את כתב הערבות למרות שהוא קשור למערכת היחסים שבין התובע למדינה ואינו רלבנטי להליך. בהחלטתי מיום 10/12/06 הוריתי לתובע לאזכר את קיום הערבות בתצהיר.
בבקשה הנוכחית טענו הנתבעים כי בתצהיר הגילוי איזכר מר מימון את קיומו של כתב ערבות המדינה באופן סתמי ומבלי לתת בו סימנים או להפנות למסמך מסויים (הנתבעים צירפו את כתב הערבות כנספח ח' לבקשה).
בתגובתו טען התובע כי אילו היו הנתבעים מעיינים בכתב הערבות, הם היו מגלים שהמדובר בכתב הערבות הרלבנטי להליך.
לאור העמימות הקיימת בנוגע לזיהויו של כתב הערבות, התובע מתבקש למסור תצהיר גילוי ספציפי שבו יתייחס לשאלה, האם כתב הערבות שאוזכר בסעיף י"ז לתצהיר הגילוי הוא כתב הערבות שצורף כנספח א' לתגובתו לבש"א 19317/06.
הנתבעים טענו כי התובע לא התייחס לדוחו"ת הליווי המאוזכרים בסעיף 28 לבקשה, אלא רק נתן הצהרה כללית בדבר קיומם של "דוחו"ת ליווי פרוייקט" בסעיף 2(יט) לתצהיר הגילוי מטעמו. התובע טען בתגובתו כי הוא איפשר לנתבעים לעיין בכל הדוחו"ת הרלבנטיים, אך הם בחרו שלא לעיין בהם. אני סבור כי גם כאן, מתן אפשרות לעיין במסמכים אינה מייתרת את דרישת הגילוי, ולכן התובע מתבקש לאזכר בתצהיר את הדוחו"ת המופיעים בסעיף 28 לבקשה, ככל שקיימים ברשותו.
הנתבעים טענו כי התובע לא גילה בתצהיר את קיומן של אסמכתאות לזיכוי חשבון החברה בגין כספים שהתקבלו בהליך הכינוס, אלא רק איזכרו את קיומו של מסמך בודד מעין זה (סעיף 2(יח) לתצהיר). בתגובתו, טען התובע כי ברשותו אסמכתא יחידה המעידה על זיכוי החשבון כאמור. לאור זאת, ובהתאם להצהרה המופיעה בסעיף 3 לתצהיר הגילוי, איני רואה לנכון לתת הוראה אופרטיבית נוספת בכל הנוגע לגילוי האסמכתאות.
בהתאם לאמור לעיל, התובע מתבקש למסור לנתבעים תצהירים משלימים, תוך 30 ימים מהיום.
הפגרה נמנית.
ניתנה היום ד' בתמוז, תשס"ז (20 ביוני 2007) בהעדר הצדדים.
המזכירות תשלח החלטתי לצדדים בדואר רשום עם אישור מסירה.
ש. ברוך, שופט
רשם בית המשפט המחוזי
תל-אביב-יפו
|