בבש"א 20257/06 (שהוגשה ביום 27/9/06) עתר הנתבע 5 להורות על סילוק התביעה כנגדו על הסף, בהעדר עילה. לאחר מכן, הגישה גם הנתבעת 1 בקשה לסילוק על הסף, בש"א 11592/07, לה הוגשה תגובה ביום 3/7/07 (כך על פי הרישום במחשב בית המשפט), אך התגובה אינה בתיק וגם לא במזכירות, ויש להגישה בשנית.
ביום 2/1/07 הגיש התובע בקשה לתיקון כתב התביעה (בש"א 1151/07), בה התבקשה מחיקתם של כונס הנכסים הרשמי ומפרק חברת אקורד הנדסה בע"מ (הנתבעים 3 ו-4 בתביעה המקורית), וזאת לאור החלטתה מיום 7/9/06 של כב' סגנית הנשיא ורדה אלשיך, שקבעה כי ההליכים כנגדם ננקטו ללא אישור בית משפט של פירוק (ולאור זאת ניתן צו עיכוב הליכים).
בהחלטתו מיום 1/2/07, קבע כב' השופט שמואל ברוך כי ההכרעה בבש"א 20257/06 תינתן לאחר ההכרעה בבקשה לתיקון כתב תביעה.
כחודשיים לאחר מכן, בהחלטתו מיום 26/4/07 הורה כב' השופט ברוך על דחיית הבקשה לתיקון כתב תביעה, וזאת מפאת שני טעמים-
(א) בנוסח המתוקן של התביעה נותר על כנו הסעד לביטול עיסקת המכר;
(ב) בנוסח כתב התביעה המתוקן הורחבה באופן משמעותי עילת התביעה הנוגעת לנתבע 3, וזאת מבלי שיינתן לכך הסבר בתצהיר שצורף לבקשה.
כלומר, התיקון שבוצע בפועל בנוסח כתב התביעה המתוקן, היה רחב היקף ביחס למבוקש בבקשה עצמה ובתצהיר, ולכן תיקון התביעה, על דרך מחיקת הנתבעים 3 ו-4, לא אושר פורמלית.
מכל מקום, מובן כי עיכוב ההליכים כנגד הנתבעים 3 ו-4 על ידי בית המשפט של פירוק מצדיק את מחיקתם מהתביעה, ולכן אני מאשר רכיב תיקון זה, כך שכרגע, התביעה מתנהלת כנגד שלושה נתבעים.
ביום 7/6/07 הוגשה בקשה נוספת לתיקון כתב התביעה (בש"א 12046/07).
בהחלטתו מיום 28/6/07 קבע כב' השופט ברוך כי החלטה בבקשות לסילוק על הסף תינתן לאחר הכרעה בבש"א 12046/07 (החלטה זו ניתנה במסגרת בש"א 11592/07).
עיינתי בבקשה לסילוק על הסף (בש"א 20257/06) ובבקשה לתיקון כתב תביעה (בש"א 12046/07) ונוכחתי כי ההכרעה בבקשה לתיקון כתב תביעה עשויה לייתר, באופן חלקי, את הבקשה לסילוק על הסף, ולכן יש להקדים את ההכרעה בה.
התביעה נסבה על טענות זיוף ומירמה בניהול הליך פש"ר, במסגרתו הושג הסדר פשרה המורה על ביטול הסכם מכר מקרקעין, שנערך בין התובע לבין חברת אקורד הנדסה בע"מ.
בעקבות הסדר פשרה זה, נערכה פסיקתא במסגרתה אושרה מכירת זכויותיה של חברת אקורד (המצויה בהליך פירוק) לנתבעת 1.
התובע טען, כי במסגרת הליך הפש"ר פעל הנתבע 5 מכח יפוי כח מזוייף, שניתן לו, כביכול, על ידי התובע. התובע הדגיש כי הוא מעולם לא נתן יפוי כח מעין זה, ולא נכח בפגישות שקדמו לאישור הסדר הפשרה.
במתכונתה המקורית של התביעה, עתר התובע להורות על ביטול הפסיקתא שניתנה במסגרת הליך הפש"ר, ובה אושרה מכירת הזכויות, וכן להורות על ביטול ההליכים המקדמיים שנערכו למכירת המקרקעין לצדדים שלישיים. בנוסף, עתר התובע להורות כי הוא זכאי להירשם כבעל הזכויות או כחוכר לדורות של המקרקעין, וכי יש לרשום את זכויותיו במינהל מקרקעי ישראל בהתאם ולבטל כל רישום שנרשם לטובת הנתבעת 1.
בבקשה הנוכחית לתיקון כתב התביעה, מבקש התובע לתקן את סעיף הסעדים על דרך הוספת מספר סעדים הצהרתיים, לפיהם, בין היתר, התובע מעולם לא חתם על יפוי כח לטובת הנתבע 5 וזוייפה חתימתו על גבי מסמכים שונים שנערכו, כביכול, לצורך העברת הזכויות לנתבעת 1 (בנוסף, עתר התובע "לבטל" סעדים מסויימים שהתבקשה הוספתם לנוסח כתב התביעה המתוקן הקודם, אך הגשת נוסח זה מעולם לא אושרה, שכן נדחתה בקשת התיקון הקודמת, ולכן אין צורך במתן הוראה פוזיטיבית בהקשר זה).
בנוסף, מבקש התובע לצמצם את עילות התביעה המופנות כלפי הנתבע 5, ומנגד, להוסיף עובדות חדשות מסויימות הקשורות להסדר דיוני שהושג בין הצדדים בהליך הפש"ר, ואושר בהחלטה מיום 3/7/06 של כב' סגנית הנשיא אלשיך, וכן לצו מניעה שניתן במסגרת ההליך.
מעיון בנוסח כתב התביעה המתוקן, לא מובחנת בעייתיות כלשהי באופן הצגת הדברים בהשוואה למבוקש בבקשה הנוכחית, כלומר מבחינה פורמלית, בקשת התיקון נערכה כנדרש, ואין עניין של חוסר קוהרנטיות בין בקשת התיקון לבין נוסח התביעה המתוקן (וזאת בניגוד למצב הדברים בבקשה הקודמת, בש"א 1151/07).
עם זאת, הנתבעים מתנגדים גם לבקשה הנוכחית, בטענה שנוסח כתב התביעה המתוקן אינו תואם למתכונת התביעה שהותוותה בהחלטותיה של כב' סגנית הנשיא אלשיך, וזאת מאחר שגם בנוסח המתוקן הנוכחי, נתבע סעד של ביטול פסיקתא, וכן הופנתה עילת תביעה נרחבת כלפי הנתבע 5.