בש"א, א
בית המשפט המחוזי תל אביב
|
1965-05,23350-06,23475-06,23477-06,23419-06
20/08/2007
|
בפני השופט:
הרשם איתן אורנשטיין
|
| - נגד - |
התובע:
1. קמטק בע"מ
2. פריורטק בע"מ
עו"ד שפירא עופר
|
הנתבע:
1. אורבוטק בע"מ
2. אורבוט מערכות בע"מ
עו"ד ברנר משה
|
| החלטה |
- לפני מספר בקשות ביניים במסגרת תובענה בה מתבקש בית המשפט לחייב את הנתבעים לשפות את התובעות בגין נזקים שנגרמו להן לטענתן עקב צו מניעה זמני שניתן לבקשת הנתבעות כנגד התובעת 1 בבית המשפט המחוזי בנצרת בת.א. 10954/04 (להלן: "
התביעה בנצרת").
- עניינה של התביעה בנצרת הוא לאסור על התובעת מלעשות כל שימוש בפטנט ישראלי מס' 85381 כמו גם להימנע מלייצר, לפרסם לשווק ולהוציא למכירה, מערכות תקשורת לפטנט מסוג FALCON ו/או DARGON; יבואר כי עניינו של הפטנט והמערכות דנן (להלן: "
המוצר"), הוא מערכת סריקה אופטיות לתעשיות המעגלים המודפסים.
- התובעת 1 (להלן: "
קמטק"), הינה חברה ישראלית שמניותיה נסחרות בבורסת הנסד"ק בניו-יורק והעוסקת בתחום ייצור ושווק מערכות סריקה אופטיים; התובעת 2 הינה חברה ישראלית שמניותיה נסחרות בבורסה לני"ע בתל-אביב והמחזיקה ב- 77% מניות התובעת 1.
הנתבעת 1 הינה חברה ישראלית שמניותיה נסחרות אף הן בבורסת הנסד"ק בניו-יורק, והנתבעת 2 הינה חברה ישראלית הקשורה עמה. כל הצדדים עוסקים באותו תחום.
- לעמדת התובעות, בתחילת שנת 2004 הן עמדו לפני הנפקה נוספת של מניות קמטק בבורסת הנסד"ק ובכלל זה כבר הוגשו תשקיפים לרשויות הרלבנטיות כאשר יום התמחור (PRICING) של ההנפקה, מועד קריטי לעניין ההנפקה נקבע ליום 13.5.04.
- הנתבעות הגישו ביום 10.5.04 לבית המשפט המחוזי בנצרת תובענה נגד קמטק ובמסגרתה בקשה במעמד צד אחד לצו מניעה זמני (בש"א 2001/04) לאסור את השימוש במוצר. בית המשפט (כב' השופטת מוניץ) נעתר ביום 11.5.04 לבקשה וניתן צו שהותנה בהפקדת ערבות ובכללן התחייבות עצמית, ערבות צד ג' ע"ס 300,000 ש"ח וערבון במזומן בסך 150,000 ש"ח (להלן: "
הערבונות"). התביעה וצו המניעה זכו לפרסום נרחב בכלי התקשורת.
- הערבויות הופקדו ביום 12.5.04 ודיון במעמד שני הצדדים נקבע ליום 14.5.04.
- ב"כ התובעות הגיעו לביתה של כב' השופטת מוניץ בערבו של יום 12.5.04 עם בקשה לביטול צו המניעה הזמנו תוך הדגשה על הדחיפות בביטול הצו הזמני נוכח הנזק הרב שנטען כי נגרם בעקבות הצו. בית המשפט בטל את הצו הזמני תוך שקבע כאמור דיון במעמד הצדדים ליום 14.5.04.
- הצדדים הגיעו לידי הסדר דיוני לפיו לא יתקיים דיון בצו הזמני, אלא בתיק העיקרי מבלי שיהיה צו זמני תלוי ועומד. התביעה בנצרת נמצאת בשלבי ברור.
- הנתבעות הגישו בקשה להשיב להן את הערבונות, בקשה לה התנגדה קמטק. לאחר דיון החליט בית המשפט, כב' השופטת מוניץ, לדחות את ההתנגדות והורה על השבת הערבויות תוך שדחה בין היתר את טענת קמטק שעסקינן בערובה. לעמדת בית המשפט, הערבות הבנקאית ניתנה כערובה לפי תקנה 364(א) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד - 1984 (להלן: "
התקנות") ולא כעירבון לפי תקנה 364 ב) לתקנות. לכן אף לא ניתן לחלטה לאור הוראת תקנה 371(א) שאינה חלה עליה ויש צורך בהגשת הליך נפרד בגדרו להוכיח את הנזק שנגרם כתוצאה מהצו הזמני, שאף לעניין זה לא הובאו ראיות במידה הנדרשת. בנסיבות אלה, הגישו התובעות תובענה, היא נשוא הבקשה שלפני, במסגרתה עתרו לחייב את הנתבעות בתשלום הנזקים שנגרמו להן עקב הצו, שעיקרן אי יציאת ההנפקה לפועל והנזקים שנגרמו לתובעות עקב כך.
- בישיבת קדם משפט הצעתי לב"כ התובעות להשהות את ברור התובענה עד להכרעה בתביעה בנצרת לפי שסברתי שההכרעה שם עשויה להשליך על התביעה לפני, אך הצעתי לא התקבלה. לא ראיתי מקום לעכב ביוזמת בית המשפט את התיק שלפני מחמת קיום הליך תלוי ועומד, שכן לא מתקיימים התנאים הקבועים בהלכה הפסוקה להורות כאמור. די אם אציין כי אין זהות בעילות כדי להורות על עיכוב כאמור.
אפנה לבקשות.
11. מרבית הבקשות עוסקות בחיוב מי מהצדדים בהשלמת הליכי גילוי ועיון במסמכים וכן מענה לשאלות או השלמת תשובות שלא נענו כדבעי.
ההלכה:
באשר למענה לשאלונים, מורה ההלכה הפסוקה כי על צד להשיב לשאלות ככל שהן רלוונטיות לתובענה והן אינן בגדר "דיג". המענה לשאלון נועד להשיג מטרות דיוניות נוספות, שחלקן נוגע לחסכון בזמן שיפוטי וחלקן נוגע לקבלת נתונים שיאפשרו להוכיח את התביעה או לדחותה, כמו גם העברת נושאים לגביהם ניתן לאסוף מידע, לצדדים לשם הכנת תצהירים מטעמם, לחידוד השאלות השנויות במחלוקת והשגת הודיות. (ראה לעניין זה א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, תל אביב, מהדורה שביעית, תשס"ג - 2003 בעמ' 152).
בבסיס הליכי גילוי המסמכים מצוי הכלל כי במסגרת התדיינות אזרחית, יש להבטיח גילוי מסמכים רחב ככל הניתן, שכן ביסודו של ההליך נמצאת חשיפת האמת. הליכי גילוי המסמכים קובעים שלכל צד שמתדיין קמה הזכות לעיין בכל המסמכים המצויים באמתחת הצד שכנגד, על מנת לייעל את ההליך המשפטי. ההלכה היא כי במסגרת הדיון האזרחי יש להבטיח גילוי רחב ככל הניתן של המידע שיש לו קשר הדוק עם התובענה. (ראה לעניין זה ע"א 2271/90
ג'מבו נ' אמיר מרדכי
, פ"ד מו (3) 793 וכן רע"א 6546/94
בנק איגוד לישראל בע"מ נ' הנרי אזולאי ואח'
, פ"ד מט (4) 54).
השימוש בכלי הדיוני של גילוי מסמכים, נועד, עד כמה שניתן, ליצור שוויון בין בעלי הדין המתדיינים. גילוי המסמכים מהווה כלי עזר, שהוא מעבר לעיקרון השוויון, ויש בו כדי להשיג מטרות דיוניות נוספות, שחלקן נוגע לחיסכון בזמן שיפוטי וחלקם נוגע לקבלת נתונים שיאפשרו את הוכחת התביעה או דחייתה.
במסגרת הליכי גילוי מסמכים יש לבחון מהי הרלבנטיות של המסמך המבוקש למחלוקת שבין הצדדים. הליך זה חל על כל המסמכים שיכול שתהא להם נגיעה לסכסוך, והם כוללים מידע שיסייע לצד מדיין, במישרין או בעקיפין, לקדם את הדיון. על בעלי הדין לחשוף את מלוא המסמכים המצויים בידיהם, גם אם מדובר במסמכים שיכולים להזיק למי מהצדדים. הצורך לחשוף מסמכים המצויים בחזקת מי מהמתדיינים היא על מנת לאפשר לכל אחד מהצדדים להיות ערוך לדיונים נקבע על ידי כב' השופט ויתקון בע"א 327/68
מנגר ואח' נ' ביינון ואח'
, פ"ד נב(2) 602 , שדבריו תואמים גם את ימינו אנו:
"חשוב שמראשית המשפט יגלה כל צד את מלוא החומר שבידיו, שלא יהא יריבו מופתע, יוכל להתכונן כהלכה, ולא יוסתר ממנו דבר העשוי להוציא לאור את זכותו."