החלטה בתיק א 1920/07

מבוא :

• בפני בקשת המבקשים לצירוף מסמכים לתיק בית המשפט.

המשיבים מתנגדים לבקשה.

הרקע לבקשה :

ביום 11.6.07 הגישו המבקשים, בעלי מניות מיעוט בחברת פסגות מימון ופקטורינג בע"מ (להלן: " החברה"), בקשה, לפיה תותר הגשתה של תובענה כספית בסך של 143,674,500 ש"ח כתובענה נגזרת בשמה של החברה (בש"א 12271/07, להלן: " בקשת האישור").

• המשיבים 9-2 הינם נושאי המשרה שכיהנו בחברה, בעלי השליטה בה, הדירקטורים בחברה ויועצה הכלכלי.

על פי הנטען בבקשת האישור, המשיבים ביצעו שרשרת של עסקאות כושלות בתקופה שבין אוגוסט 2001 לבין מרץ 2002, אשר גרמו לחברהנזקים כלכליים כבדים והביאו לקריסתה הכלכלית.

יצוין, כי קדמה לבקשת האישור בקשה לאישור תובענה כייצוגית, אשר הוגשה כנגד מרבית המשיבים כאן ואשר נדחתה על ידי בית המשפט, תוך הפניית המבקש 1 להליך התביעה הנגזרת [ת"א (ת"א) 1981/02 אברהם גרינפלד נ' שמעון לסר ואח' (טרם פורסם, 23.6.03), אשר אושרר על ידי בית המשפט העליון במסגרת ע"א 9014/03 אברהם גרינפלד נ' שמעון לסר ואח' (טרם פורסם, 14.12.06, להלן: " הערעור בתביעה הייצוגית")].

 ביום 16.9.07 הגישו המשיבים בקשה משותפת לסילוקה על הסף של בקשת האישור (בש"א 18404/07, להלן: " בקשת הסילוק"). בבקשת הסילוק טענו המשיבים, כי המבקשים מתעלמים בבקשתם מהעובדה שבמסגרת הליכי חדלות פירעון של החברה, התקשרה החברה בהסכם ביום 7.9.04, ובתוספת להסכם ביום 23.9.04 (להלן: " ההסכם"), שבמסגרתו הומחו כל זכויות התביעה של החברה כנגד צדדים שלישיים, כפי שאלה היו קיימות באותו מועד, לחברת פויכטונגר השקעות (1984) בע"מ (להלן - " פויכטונגר"), אשר הייתה בעת ההתקשרות בהסכם בעלת מניות והנושה העיקרית של החברה. ההסכם אושר על ידי המנהלים המיוחדים של החברה, אסיפת בעלי המניות של החברה וכן על ידי בית המשפט.

ביום 27.11.07 קבעתי כי הטענות המקדמיות אשר הועלו על ידי המשיבים בבקשה לסילוק על הסף יידונו במסגרת בקשת האישור, זאת לאור מורכבות הסוגיות המשפטיות והעובדתיות, המצריכות בחינה מעמיקה. כפועל יוצא, התבקשו המשיבים להגיש את תגובתם לבקשת האישור.

ביום 02.01.08 הגישו המשיבים תגובה מאוחדת מטעמם לבקשת האישור, במסגרתה שבו וטענו להמחאת זכויות התביעה מכוחו של ההסכם, כמפורט לעיל.

ביום 03.02.08 הגישו המבקשים כתב תשובה לתגובת המשיבים לבקשת האישור (להלן - " כתב התשובה"). בכתב התשובה נטען, בין היתר, כי המחאת זכות התביעה הינה פיקטיבית ונועדה לסכל את התביעה הנגזרת.

ביום 12.2.08 הגישו המשיבים בקשה למחיקת חלקים מכתב התשובה ולהוצאת ראיות מתיק בית המשפט (בש"א 3942/08,להלן: " בקשת המחיקה"). במסגרת בקשת המחיקה טענו המשיבים, כי בכתב התשובה נטענו עובדות חדשות בדבר היותה של המחאת זכויות התביעה מהחברה לפויכטונגר, פיקטיבית, כמו כן, נטען בכתב התשובה כי המחאה זו לא נסמכה על אינטרס כספי אמיתי.

ביום 27.3.08 דחיתי את בקשת המחיקה לאחר שהגעתי למסקנה כי כתב התשובה אינו מכיל טענות עובדתיות חדשות אלא מהווה מענה ותשובה לטענות שנטענו בתגובה לבקשת האישור.

ביום 2.4.08 באה בפני הבקשה שבכותרת, במסגרתה מתבקש צירופם של הסדר הנושים של החברה, אשר אושר על ידי בית המשפט ביום 28.4.03 (להלן: " הסדר הנושים"), פסק דינו של בית המשפט העליון מיום 14.12.06 אשר ניתן במסגרת הערעור בתביעה הייצוגית והשלמות טיעון מטעם המשיבים, כפי שהוגשו לבית המשפט העליון במסגרת הערעור בתביעה הייצוגית.

טענות הצדדים :

באשר לצורך בצירוף הסדר הנושים טוענים המבקשים, כי בתגובת המשיבים לבקשת האישור מוזכר הסדר הנושים פעמים רבות מספור ואולם המשיבים נמנעו באופן מתמיה מלצרפו ותחת זאת צרפו דווקא את הצעת הסדר הנושים ולא את ההסדר הסופי. המבקשים טוענים כי אין המדובר בפגם טכני גרידא, שכן הצעת הסדר הנושים שונה באופן מהותי מן ההסדר הסופי. לטענת המבקשים, אי צירופו של הסדר הנושים וצירוף סלקטיבי של מסמכים חוטא לאמת ומציג תמונה מסולפת של המציאות בנושאים העומדים במחלוקת בתיק זה- זכויות התביעה של בעלי המניות בחברה, המחאת הזכות לפויכטונגר והמחילה על חוב החברה לפויכטונגר. 

באשר לצורך בצירוף הערעור בתביעה הייצוגית וכתבי בי הדין שהוגשו במסגרתו טוענים המבקשים, כי השוואת הטיעונים שנטענו על ידי אותם בעלי הדין (המשיבים) בערעור על התביעה הייצוגית מחד גיסא, ובהליך הנוכחי, מאידך גיסא, מעידה כי הם מבקשים לטעון היום טיעונים הפוכים לחלוטין לטיעונים שהם טענו- באותו להט- בבית המשפט העליון. לטענת המבקשים, בהליך שהתנהל בבית המשפט העליון טענו המשיבים ללא כחל וסרק, כי יש לברר את המחלוקת בדרך של תביעה נגזרת. כעת, הפכו המשיבים- לנוחותם- את עורם והם טוענים בדיוק את היפוכם של דברים, הכל ביחס לאותה פרשיה עובדתית ולאותן סוגיות משפטיות בדיוק.

המבקשים טוענים כי אין לחסום תובע בתביעה נגזרת המבקש להביא בפני בית המשפט את מלוא טענותיו וראיותיו ואף יש להקל עליו לעשות כן. עוד טוענים הם, כי היענות לבקשה לא תגרום למשיבים נזק כלשהו ולא תפגע באיזה מזכויותיהם המהותיות או הדיוניות. בנוסף, בשים לב שהבקשה מתייחסת לנושאים מהותיים, השופכים אור על נושאים מרכזיים העומדים בלב המחלוקת שבין הצדדים בתיק זה, הרי שבשקילת ובאיזון האינטרסים, ברור כי יש להעדיף את אינטרס בירור האמת ועשיית משפט צדק.