החלטה בתיק א 186/07

1.         התובע, דניאל רום, הגיש נגד הנתבעים תביעה למתן פסק דין הצהרתי.

2.         הנתבעת מס' 1 , מועדון דניה בע"מ (להלן "החברה") , הינה הבעלים הרשום בלשכת רישום המקרקעין בחיפה, של מועדון הידוע חלקה 324/19 בגוש 12263 (להלן "הנכס").

3.         בעלת המניות של החברה היא הנתבעת מס' 2, גב' יהודית כץ (להלן "כץ") שירשה את המניות מאביה המנוח, לדיסלב גרסון ז"ל (להלן "המנוח").

4.         לטענת התובע הוא היה בעל מניות בחברה ביחד עם המנוח והמחזיק הבלעדי בנכס מאז שנת 1966 . בשנת 1976 הוחלט בינו לבין המנוח לפרק את השיתוף בינהם באופן שהתובע העביר למנוח את מניותיו בחברה והחברה התחייבה להעביר על שמו את הנכס, כאשר נכס נוסף באותו מבנה נשאר רשום על שם החברה. בפועל , התובע אכן העביר מניותיו בחברה למנוח אך רישום הנכס על שמו לא נעשה עד היום.

5.         עוד טוען התובע כי בחודש ינואר 2007 התברר לו כי על הנכס נרשמה משכנתא בסכום של 400,000 ש"ח לטובת הנתבע מס' 3 , מאיר טל (להלן "טל").

6.         בתביעתו מבקש התובע לקבוע כי הוא הבעלים ו/או הזכאי להרשם כבעלים בלעדי של הנכס ולהורות על מחיקת המשכנתא.

7.         בד בבד עם הגשת התביעה, הגיש המבקש בקשה למתן צו מניעה זמני (בש"א 2099/07) אשר יאסור על הנתבעים לבצע עיסקאות בנכס. דיון בבקשה נקבע במעמד הצדדים ולאחר שהנתבעים זומנו לדיון אך לא התייצבו, ניתן על ידי ביום 15.2.07 צו מניעה כמבוקש בבקשה.

8.         בבש"א 3330/07 הגיש טל בקשה לביטול צו המניעה הזמני ובבש"א 5274/07 הוא הגיש  בקשה לדחיית התביעה על הסף. שתי בקשות אלה הן נשוא ההחלטה שבפני.

בש"א 3330/07

9.         פרט לטענות פרוצדורליות, להן אין מקום להדרש מאחר ובוצעה מסירה כדין למבקש, טוען טל כי סיכויי הגנתו טובים ומאידך אין סיכוי לתביעת המבקש, הנשענת על טענות אבסורדיות, נגועות בהתיישנות, שיהוי ומנוגדות למסמכים בכתב. לטענתו, הוא רכש בנכס זכויות קנייניות בתום לב, כאשר לא ידע כלל על זכויות המבקש בנכס. עוד טען טל כנגד העובדה שצו המניעה לא הותנה בערובה ובטחונות מתאימים.

10.        בחקירתו הסביר טל כי הוא עוסק בגביה במסגרת ההוצל"פ וכן ובנכיון שיקים וכי העיסקה עם כץ נעשתה במסגרת הלוואה, שאינה מסדר עסקיו הרגיל. הוא אישר גם גי ידע שהנכס מושכר, אך זה לא עניין אותו מאחר ולדבריו ניתן לממש נכס גם כאשר הוא תפוס.

11.        בסיכומיו טען המבקש כי התנהגותו של טל נגועה בחוסר תום לב, במיוחד לאור העובדה שכלל לא ביקר בנכס, העובדה שבדו"ח השמאי שקדם לעריכת העיסקה נרשם במפורש כי הנכס מושכר לתקופה של 10 שנים ושוויו נופל בהרבה משווי ההלוואה הנטענת וכי יש להעדיף את זכויות בנכס, כאשר הוא מחזיק בו למעלה מ- 30 שנה.

12.        טל טען בסיכומיו כי פעל בתום לב, כי העובדה שנתן לכץ הלוואה לא נסתרה וכי המבקש אינו עומד באמות המידה הנדרשות למתן צו מניעה זמני.

13.        החברה וכץ טענו בסיכומיהן כנגד תביעת המבקש לגופה, לרבות התיישנות, העובדה שהמבקש לא פעל למימוש זכויותיו במשך שנים ארוכות, העובדה שככל הנראה ההסכם עם המנוח לא יצא לפועל כיון שבניגוד לחוק לא דווח לשלטונות והעובדה שזכותו של טל קניינית וגוברת על זו של המבקש.

14.        עסקינן בבקשה לסעד זמני ובקשה לביטולה ואין לי להדרש לטענות החברה וכץ בשלב זה - כאשר הן אינן מכחישות את העובדה שהמבקש רכש את הנכס אלא מנסות להתחמק ממילוי התחייבות שנטל על עצמו המנוח.

ויודגש - כי כבר בשלב זה אין לי ספק כי המשיבות פעלו שלא בתום לב , כאשר בהסכם ההלוואה עם טל לא נאמר כי הן בעלות כל הזכויות בנכס וכאשר אין חולק כי אינן מחזיקות בנכס למעלה מ- 30 שנה. בנסיבות אלה - ביחסים בין המבקש ומשיבות אלה - ברי לי כי דין צו המניעה להשאר על כנו, ואפילו ללא כל ערבויות.

15.        באשר לטל - איני רואה מקום להכנס בשלב זה, לאור מיעוט הראיות שבפני, לשאלת תום הלב שבעיסקת ההלוואה ולשאלות המשפטיות הכרוכות בתובענה עצמה - לרבות שאלת ההתיישנות ועדיפות הזכויות בין הצדדים.

בשלב זה של הדיון - כאשר אני שוקלת על כפות המאזניים את זכויות הצדדים - אלה נוטות למבקש, מאחר וביטול צו המניעה עשוי לאיין תביעתו , במידה והנכס ימכר ומאידך - לטל לא יגרם כל נזק בהשארות צו המניעה על כנו, מאחר ואין בו כדי לפגוע בזכויותיו. יתרה מזאת, טל לא טען כי החברה ו/או כץ לא עמדו בתשלומי המשכנתא ו/או כ נקט בהליכים למימוש הנכס, וממילא שאין בצו כדי לשנות מצבו.

כמובן - שבמקרה של שינוי בנסיבות יוכל טל לחזור ולפנות לבית המשפט ובקשתו תידון לגופה.