בש"א, א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
185510-02,169827-04
30/01/2005
|
בפני השופט:
חג' יחיא
|
| - נגד - |
התובע:
פניקס הישראלי בע"מ - חברה לבטוח
עו"ד זלסקי ארז
|
הנתבע:
1. אליהו הלל
2. חודפי איתי
3. ביטוח ישיר אי.די.אי. חברה לבי
עו"ד קסלסי מרים
|
| החלטה |
בפני בקשה לביטול פס"ד.
על הבקשה חתום אליהו אלל, הוא הנתבע 1 "בשם המבקשים 1 ו - 2".
המבקשים 1 ו - 2 הם אליהו אלל עצמו וחודאפי איתי, הם הנתבעים 1 ו - 2, בתיק העיקרי.
תחילתו של העניין בכך שביום 27.06.02, הגישה התובעת את תביעתה בתיק זה כנגד הנתבעים,שני המבקשים והביטוח הישיר, לשיבוב סכום אותו שילמה למבוטחה בעקבות תאונת דרכים, בה נפגע הרכב המבוטח ובה היה מעורב רכב נהוג בידי מי מהנתבעים 1 ו - 2.
ביום 06.08.02, הוגש כתב הגנה, חתום על ידי עו"ד דן טביב, כ "ב"כ הנתבעים".
לפיכך, ברור , כי כתב ההגנה הוגש בשם שלושת הנתבעים, ללא כל הסתייגות.
בישיבת יום 12.03.03 התייצב עו"ד זלסקי מטעם התובעת ועו"ד מינטוס מטעם כל הנתבעים, וב"כ שני הצדדים הודיעו כדלקמן:
"הגענו להסכמה לפיה ינתן פס"ד כנגד הנתבעים 1 ו - 2 על מלוא סכום התביעה, בצירוף שכ"ט עו"ד והוצאות והדיון בתביעה כנגד הנתבעת 3, ידחה למועד אחר [בטעות נרשם מועד אחד].
לפי בקשת הצדדים ניתן פס"ד כנגד הנתבעים 1ו - 2 שחייבם כמוסכם, בין ב"כ הצדדים, לתשלום סכום התביעה והוצאות, והתיק נדחה לתאריך 03.11.04, לדיון בתביעה כנגד הנתבעת 3.
למרות שפסק הדין, כאמור, ניתן כנגד הנתבעים 1 ו - 2, בהסכמת בא כוחם, הנה ביום 09.06.04 , הוגשה בקשה זו לביטול פס"ד.
כאמור, הבקשה חתומה על ידי המבקש 1, בשמו ובשם המבקש 2.
יש לי פליאה כפולה למקרא הבקשה שלפני.
א. הכיצד המבקש 1, שאיננו עו"ד ואינו מציג ייפוי כח מטעם המבקש 2, להגיש את הבקשה בשמו, יכול לחתום בשם המבקש 2, על הבקשה שבפני.
ב. הנתבעים1 ו - 2 מיוצגים בהתאם לכתב ההגנה על ידי משרדה של עו"ד קסלאסי, ועו"ד טביב שהופיע , בישיבה בה התקבל פסה"ד, מופיע גם בשם הנתבעים 1 ו - 2.
ג. ועוד פליאה, התצהיר עליו חתום המבקש 1, אושר על ידי עו"ד אורן כדר, ששמו מופיע ברשימת עוה"ד המייצגים את הנתבעים.
ומותר לי לשאול, האם הבקשה הוגשה כפי שהוגשה כדי לעשות הפרדה מלאכותית , בין הסכמת ב"כ הנתבעים למתן פס"ד נגדם ובין בקשת הנתבעים , שהוגשה על ידם אישית?!
הבקשה , כפי שהיא נחזית , מנוסחת על ידי אדם שמקצועו בעריכת דין, ועידו על כך הציטוטים המשפטיים הרבים שבתוכה. ובכך יש אולי משום תשובה לשאלתי דלעיל.
ואולם, עם כל הכבוד למי שניסח את הבקשה ולמי שחתם עליה, אין זו הדרך הראויה לבטל את הפסק הדין עליו משיגים המבקשים. הניסוח הבקשה והציטוטים המשפטיים בתוכה, עניינם, זכותו של מי שניתן פס"ד בהעדרו, תוך הפנייה לפסקי דין שקבעו את זכותו של מתדיין שיהיה לו יומו בבית המשפט , וכי שיקולי צדק, ודיון לגופו של עניין עדיפים על כלליה הנוקשים של הפרוצדורה, אך כל הטיעון שבבקשה, למעשה , מחטיא את המטרה.
אין מדובר בפס"ד שניתן בהעדר התייצבות, על פי האמור בתקנה 157 או בהעדר הגנה על פי האמור בתקנה 97. זהו פס"ד שניתן מתוך הסכמה , שינתן כפי שניתן, ובבסיסו עומדת הסכמת ב"כ הנתבעים וב"כ התובעת , למתן פסה"ד.