א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
18482-06
04/05/2008
|
בפני השופט:
אבי פורג
|
- נגד - |
התובע:
אריה ארז עו"ד אבי בן יהודה
|
הנתבע:
1. כלל חברה לביטוח בע"מ-ת"א 2. אבנר איגוד לנפגעי תאונות דרכים בע"מ
עו"ד דן סלע
|
החלטה |
בפני בקשה להתיר לתובע להביא ראיות לסתור את קביעתה של הועדה הרפואית של המל"ל ענף נפגעי עבודה וזאת לפי הוראת סעיף 6ב. לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה - 1975 (להלן:
"חוק הפיצויים") ולמנות מומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום השיקומי ו/או תעסוקתי (להלן:
"הבקשה").
טענות המבקש
המבקש נפגע בתאונת דרכים קשה מאוד ביום 3.3.99. בעקבות התאונה סבל המבקש מפגיעה רב מערכתית אשר גרמה למבקש לאבד לחלוטין את כושר עבודתו. בעקבות התאונה מצבו הלבבי של המבקש החמיר והוא החל לסבול מכאבים חזקים בצוואר, בחזה, במותניים וכן סובל מקשיים בביצוע פעולות שונות. בעקבות התאונה והנזקים והמגבלות שנגרמו למבקש, נאלץ המבקש לצאת לפנסיה מוקדמת.
המבקש נבדק על ידי רופא תעסוקתי של קופת חולים, אשר קבע כי עקב מצבו הרפואי בעקבות התאונה המבקש אינו יכול להחזרתו כמרצה ומחנך. המבקש גם עמד לבדיקה על ידי ועדה רפואית של משרד החינוך אשר קבעה, כי אינו כשיר עוד לעבודה ואף קבעה לו נכות קרדיולוגית בשיעור של 70%.
הועדה הרפואית של המל"ל קבעה, כי למבקש לא נותרה נכות צמיתה בעקבות התאונה ואישרה לו נכות זמנית בשיעור של 10% מיום קרות התאונה ועד ליום 31.12.99. הועדה לא ציינה את התקנה הספציפית בגינה ניתנה נכות זמנית למבקש.
לטענת המבקש, הועדה הרפואית של המל"ל לא הצליחה להתמודד עם הפגיעה הרב מערכתית ממנה סבל המבקש. המבקש נבדק על ידי שני גורמים רפואיים אובייקטיביים, רופא תעסוקתי וועדה רפואית של משרד החינוך ושניהם הגיעו למסקנה ולקביעה, כי בעקבות התאונה התובע לא כשיר עוד לעבודה וסובל מנכות קרדיולוגית בשיעור של 70% לצמיתות. לפיכך, יש מקום לקבל בקשה זו.
בנוסף, לאור פגיעותיו ונזקיו של המבקש בעקבות התאונה, הוא היה צריך להיבדק על ידי רופא המתמחה בפגיעה רב מערכתית כגון מומחה תעסוקתי או מומחה שיקומי ומאחר ולא נבדק על ידי רופא בתחום זה, די בכך לקבל את בקשתו למינוי מומחים רפואיים בתחום הנ"ל.
דיון
לאחר ששקלתי את טענות המבקש, עיינתי בתגובת המשיבות ובמסמכים שצורפו על ידי המבקש לבקשתו, אני סבור שדין הבקשה להידחות.
מעיון בדו"ח הועדה הרפואית של המל"ל (שאינו קריא, אולם, ניתן ללמוד ממנו כי בפני הועדה עמד חומר רפואי לרבות חוות דעת רפואית בתחום הקרדיולוגיה של ד"ר ברניץ וכי, למבקש נקבעה נכות זמנית בשיעור 10% עד 31.12.99 ונכות יציבה בשיעור אפס אחוז החל מיום 1.1.00) וכן, בחוות הדעת הרפואית בתחום הקרדיולוגיה שניתנה על ידי הקרדיולוג ד"ר ברניץ ואשר שימשה את הועדה הרפואית במתן הקביעה מטעמה, נקבע כי לא נמצא קשר סיבתי בין מחלת הלב לתאונה הנדונה.
נראה לכאורה שאין מחלוקת של ממש, כי התובע סובל ממחלת לב, אולם, המשיבות צודקות כי המסמכים של המומחה לרפואה תעסוקתית ופרוטוקול הועדה הרפואית של חברי הסתדרות המורים מיום 25.12.02, אינם מתייחסים לקשר הסיבתי בין התאונה לבין מצבו הרפואי של התובע ואי יכולתו לעבוד.
לפיכך, צודקות המשיבות כי אין סתירה בין הראיות שצורפו לבקשה לבין קביעת הועדה הרפואית של המל"ל, כי אין קשר סיבתי בין מחלת הלב לתאונת הדרכים נשוא התביעה.
הלכה פסוקה היא, כי בית המשפט יתיר הבאת ראיות לסתור בנסיבות יוצאות דופן המצדיקות זאת. הטעמים העיקריים לכך הם כאשר ההליך הקודם היה נגוע בפגם מהותי כגון תרמית ו/או כאשר מתגלים טעמים עובדתיים כבדי משקל וחדשים. נטל ההוכחה להתקיימות נסיבות יוצאות דופן הוא על המבקש להביא ראיות לסתור.
אני סבור, כי בענייננו לא מתקיימות נסיבות יוצאות דופן שבגינן יש להתיר הבאת ראיות לסתור.
משפסקה הועדה הרפואית של המל"ל בהסתמך על חוות הדעת הקרדיולוגית של ד"ר ברניץ, כי אין קשר סיבתי בין תאונת הדרכים למחלת הלב של התובע, אין מקום להתיר הבאת ראיות לסתור.
איני מקבל את בקשת התובע למינוי מומחה תעסוקתי ו/או מומחה בתחום השיקומי מאחר ומן המסמכים עולה, כי מצבו הרפואי של המבקש, קשור בעיקרו למחלת הלב ממנה הוא סובל, שלגביה נקבע על ידי המל"ל כי אין בינה לבין התאונה קשר סיבתי. בנוסף, כאשר לא נקבעת נכות רפואית צמיתה, איני סבור שיש מקום למינוי מומחה שיקומי.
איני סבור שבכך שהועדה הרפואית לא קבעה סעיף ליקוי לצד הנכות הזמנית יש להוות טענה בעלת משקל לצורך הבאת ראיות לסתור נוכח העובדה שבענייננו הועדה הרפואית לא מצאה לנכון לקבוע למבקש נכות צמיתה.
לאור כל האמור לעיל, הבקשה להבאת ראיות לסתור נדחית.
המבקש ישלם למשיבות הוצאות בקשה זו בסך של 1000 ש"ח בתוספת מע"מ.
ניתנה היום, כ"ט בניסן, תשס"ח (4 במאי 2008), בהעדר.