א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
17938-03
17/05/2006
|
בפני השופט:
יחזקאל הראל
|
| - נגד - |
התובע:
טרבלסי שלומי
עו"ד תמיר קריטי
|
הנתבע:
1. הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ
2. אבנר איגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ
עו"ד עמוס ון - אמדן ואח'
|
| החלטה |
1. בפני בקשה מטעם הנתבעות/המבקשות, להתיר הבאת ראיות לסתור, בהתאם לסעיף 6 ב' לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה - 1975 (להלן: "החוק").
2. התובע יליד 27/8/76 נפגע ביום 26/1/01. התאונה הוכרה כתאונת עבודה. התובע הגיש תביעה לקביעת דרגת נכות לנפגע בעבודה. הועדה קבעה לתובע, בתאריך ה 20/2/02 נכות צמיתה בשיעור 10%- בגין נזק סחוסי על רקע חבלתי בברך הרגל השמאלית.
1. לטענת המבקשות,ככול שעולה מדו"ח הועדה, לא עמד בפניה כל תיעוד רפואי המתייחס לפגיעה קודמת של המשיב בברך שמאל עובר לתאונה. המבקשות צירפו לבקשתן מסמך מיום 3/12/95, מקופ"ח בו מצוין כי התובע עבר ת"ד מס' ימים קודם וכי נפגע בשתי ברכיו. וכמו כן, צירפו מסמך מה 9/5/98 מחדר המיון של בי"ח ברזילי, ממנו עולה כי בת"ד נוספת נפגע התובע בברך שמאל.
2. המשיב מתנגד לבקשה. לטענתו, חזקה על הועדה שעמד בפניה תיקו הרפואי המלא. וממילא, גם אם לא עמדו מסמכים אלה בפני הועדה הרפואית הרי שעיון בהם מלמד כי אין בתוכנם דבר המצדיק הבאת ראיות לסתור. המסמכים מלמדים על פגיעות קלות ושטחיות בלבד.
3. ההלכה בעניין זה הודגשה בע.א. 5779/90
הפניקס הישראלי חב' לביטוח בע"מ נגד טיארה, פ"ד מה (4) 77, 82:
"יש להתיר להביא ראיות לסתור רק אם ראוי הדבר למען עשיית צדק ומטעמים מיוחדים שיירשמו. נוסח זה מצביע על כך, שהתרת הבאת ראיות לסתור מיועדת למקרים מיוחדים וחריגים בלבד. כדוגמה למקרים כאלה יכול לשמש מקרה, בו חל שינוי משמעותי במצבו של הנפגע מאז נקבעה נכותו על ידי הוועדה הרפואית של המוסד ועד לדיון בבית משפט.
מקרה אחר הוא, כשלפני הוועדה הרפואית לא היו עובדות רלוואנטיות חשובות, הנוגעות למצבו הרפואי של הנפגע קודם התאונה, ואשר לו היו לפניה, בוודאי היו מביאות לתוצאה שונה (הדגשה אינה במקור- א.מ.). אין זו, כמובן, רשימה ממצה של המקרים בהם יתיר בית המשפט להביא ראיות לסתור, אלא בגדר הדגמה בלבד. אך מה שחשוב להדגיש הוא, שרק במקרים חריגים ובנסיבות יוצאות דופן יותר הדבר. כדי שיותר להביא ראיות לסתור, לא די בעובדה שיש מומחה רפואי או מומחים רפואיים הסוברים אחרת משסבורה הייתה הוועדה הרפואית, אפילו אם הפער בין מה שסבורה הוועדה הרפואית לבין מה שסוברים המומחים הרפואיים הינו גדול. כל המצוי בנושא זה של תביעות על נזקי גוף יודע, עד כמה מקובלת ונפוצה המחלוקת בין מומחים רפואיים, ועד כמה אין קושי למצוא חוות דעת שתהיה שונה ממסקנות הוועדה הרפואית. אם בכל מקרה של קביעה שונה על ידי מומחה רפואי מזו שקבעה הוועדה הרפואית ניתן היה להביא ראיות לסתור - כל מטרת חקיקתו של סעיף 6ב לחסוך את הצורך בהבאת ראיות רפואיות לענין נכותו של הנפגע הייתה נמצאת מסוכלת. אכן, פסיקתו העקבית של בית משפט זה היא שיש למעט במתן רשות להביא ראיות לסתור על פי הסיפא של סעיף 6ב ולצמצם את ההיתר למקרים נדירים בלבד".
4. דינה של הבקשה להתקבל.
עיון בדו"ח הועדה הרפואית מעלה כי בפניה עמדו 4 מסמכים כאשר אף לא אחד מהם מתייחס לפגיעה קודמת:
א. ת.ר (תעודה ראשונה) לנפגע בעבודה.
ב. דו"ח חדר מיון מיום 26/1/01 מבי"ח ברזילי.
ג. סיכומי מחלה מהמועדים 13/6/01 ו- 9/8/01 ממרכז רפואי רבין.
ד. CT מיום 1/3/01.
אומנם ככלל אין להתיר הבאת ראיות לסתור אלא על דרך הצמצום ואולם מבין המקרים המצדיקים הבאת ראיות לסתור ניתן למצוא את המקרים בהם הבירור הרפואי לצורך קביעת הנכות לא היה מלא. לפיכך, לאור ההלכה הקיימת בעניין זה כאמור, ולאור העדרם של המסמכים העוסקים בפגיעות קודמות מתיקו הרפואי של התובע אשר עמד בפני הועדה, ולצורך בירור מצבו של התובע אאפשר הבאת ראיות לסתור.
7. אני ממנה בזאת את ד"ר דרור משה, רח' ברדיצ'בסקי 8, גבעתיים, כמומחה רפואי בתחום האורטופדי בתיק זה.
המומחה יעיין במסמכים הרפואיים אשר יומצאו לו ע"י ב"כ בעלי הדין, יבדוק את התובע ויקבע ממצאים לגבי מצבו הרפואי בעקבות התאונה מיום 26/1/01 ובמיוחד יתייחס לקשר שבין פגיעותיו עובר לתאונה לבין מצבו כיום.
על מינויו של המומחה כאמור בצו זה יחולו תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), התשמ"ו - 1986.
ב"כ בעלי הדין ימציאו למומחה הרפואי את כל המסמכים הרפואיים המצויים תחת ידיהם והנוגעים לתובעת, אשר מותרים בהמצאה, בתוך 20 ימים מהיום.
העתק כל פניה אל המומחה יועבר במישרין לצד שכנגד.
בשכר טרחת המומחה תשאנה בשלב זה הנתבעות.