א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
174229-02
12/03/2006
|
בפני השופט:
אליהו בכר
|
- נגד - |
התובע:
פרומין שמעון
|
הנתבע:
1. אישי ישיר בע"מ - חברה לבטוח 2. אבנר אגוד בע"מ - חברה לבטוח 3. אלכסנדר מדניק 4. מוסך "מאיר גימאני" (שולח הודעה לצד ג')
|
החלטה |
א.
רקע כללי
ביום 12.3.00, בשעות הבוקר, עת נסע התובע ברכבו, ארעה לו תקלה, שגרמה לכיבוי המנוע פעם אחר פעם.
כפועל יוצא, נסע התובע לחנות, בה הותקנה מערכת האזעקה לרכבו, ובהמלצת עובדי החנות, פנה למוסך "מאיר גימאני" (הנתבע מס' 4), מוסך בו בוצע טיפול לרכבו, מספר ימים קודם לכן.
במהלך הטיפול במוסך הנתבעת 4 שבוצע ע"י הנתבע מס' 3, נתפסה אצבע ידו הימנית של התובע ברצועת המנוע, לאחר שזה הופעל על ידי הנתבע 3 ונקטעה בחלקה,מכאן התביעה.
ב. המחלוקת
הסוגיה המתעוררת בפנינו הינה, האם התאונה הינה "תאונת דרכים" כמשמעות ביטוי זה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפיצויים").
ג.
טענות התובע
לטענת התובע, התאונה נכנסת להגדרה הבסיסית של "תאונת דרכים", כהגדרתה בסעיף 1 לחוק הפיצויים וזאת מאחר והטיפול אשר ביצע המוסך ברכבו , עונה על הגדרת המונח "שימוש ברכב מנועי", במובן של "טיפול דרך או תיקון דרך ברכב", בהיותו תיקון קצר, אקראי ובלתי מתוכנן מראש, אשר נערך במהלך נסיעה שטרם נשלמה, לשם המשכתה וכדי להקטין את הסיכון התחבורתי שיצר הרכב למשתמש בו ולמשתמשים אחרים בדרך.
מוסיף וטוען התובע, כי הסייג הקבוע בס' 1 לחוק הפיצויים, הקובע כי בכדי שטיפול דרך או תיקון דרך יוגדר כ"שימוש ברכב מנועי", עליו להעשות "בידי המשתמש בו או בידי אדם אחר שלא במסגרת עבודתו", אינו חל על המקרה הנדון, מאחר והתובע הנו המשתמש ברכב, ואין זה מתפקידו ו/או מקצועו לתקן רכבים.
לחלופין טען התובע,כי האירוע הנדון נכנס לגדר החזקה המרבה הקבועה בס' 1 לחוק הפיצויים וקובעת, כי תאונת דרכים היא גם "מאורע שנגרם עקב ניצול הכוח המיכני של הרכב".
ד.
טענות הנתבעים
טענות הנתבעות 1,2
הנתבעות 1,2, שביטחו רכב התובע בפוליסת ביטוח חובה, טוענות, כי האירוע הנדון, אינו נכנס תחת הגדרת המונח "תאונת דרכים" על פי חוק הפיצויים.
תחילה טוענות הנתבעות, כל תיקון או טיפול הנעשה במוסך, אינו בגדר תיקון או טיפול דרך על פי חוק הפיצויים, מאחר והרכב העומד במקומות אלה, אינו יוצר סיכון תחבורתי.
הנתבעות הוסיפו, כי במהלך הטיפול ברכב התובע, לא בוצעה כל פעולה, אשר גרמה לתנועת הרכב ולכן,לא קם הסיכון התעבורתי.
כמו כן, הנעת הרכב במקרה דנן, אינה נחשבת כמטרה תחבורתית.
שנית טוענות הנתבעות, אין המדובר בפגיעה כתוצאה מניצול הכוח המכני של הרכב. הרכב נשוא המקרה הנדון הנו רכב פרטי, אשר תכליתו היא נסיעה בלבד, ולכן הוא אינו נכנס תחת ההגדרה של רכב "רב תכליתי".
החזקה האמורה, מכוונת אך ורק למקרים, בהם יש לרכב יעוד מקורי דו תכליתי או יותר והנזק התרחש תוך ניצול הכוח המכני לייעוד הלא תחבורתי.
טענות הנתבעים 3,4
הנתבע 3 הנו מי שטיפל ברכבו של התובע עובר לתאונה, מטעמו של הנתבע 4.