בש"א, א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
17203-05,167268-05
17/08/2005
|
בפני השופט:
קידר אליהו
|
| - נגד - |
התובע:
כלל חברה לביטוח בע"מ
|
הנתבע:
רודבסקי תומר
|
| החלטה |
המבקשת עותרת לדחיית התביעה על הסף מחמת התיישנות, בהתאם לתקנה 101 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984.
עסקינן בתביעה לתגמולי ביטוח בגין נכות מתאונה, מכח פוליסה לביטוח תאונות אישיות לתלמידים.
התובע, יליד 16.2.1984, נפגע ביום 9.4.01 בברכו במהלך משחק כדורסל.
ביום 16.2.2002 מלאו לתובע 18 שנה, ואילו התובענה הוגשה ביום 22.2.2005, לטענת המבקשת בחלוף למעלה מ-3 שנים ממקרה הביטוח ולפיכך, התיישנה התובענה.
אין מחלוקת כי תובענה בגין תגמולי ביטוח מתיישנת במידה ולא הוגשה לביהמ"ש בחלוף 3 שנים מיום קרות מקרה הביטוח {ע"א 3812/91 ג'ריס ברבארה נ' אריה חברה ישראלית לביטוח בע"מ פד"י מח(3) 441}.
הצדדים חלוקים בשאלת מועד התגבשותה של עילת התביעה, קרי מהות מקרה הביטוח, באם קרות התאונה או התגבשות הנכות הצמיתה.
הפוליסה מעניקה פיצוי בגין נכות מלאה וקבועה ופיצוי מופחת בגין נכות זמנית עד תקופה של שישה חודשים.
שאלה זו זכתה לפרשנות מנוגדת, והינה תלויה ועומדת בערעור בביהמ"ש העליון, במסגרת רע"א 4384/03 הראל חברה לביטוח בע"מ נ' אמיתי דוד. מטעם זה, בשלב מקדמי זה, לא ראוי לקבוע מסמרות בנוגע למועד התגבשות העילה לאור האפשרות כי תובהר ההלכה בטרם יסתיים הדיון בתובענה זו.
ככלל, נראית לי עדיפה הפרשנות לפיה יום מקרה הביטוח הוא יום התרחשות התאונה ולא במועד האמור של התגבשות הנכות הצמיתה.
עמדה זו עולה בקנה אחד עם פסק דינו של המשנה לנשיא ש. לוין, ברע"א 1395/00 צפריר נ' אררט חברה לביטוח בע"מ (לא פורסם).
במקרה דנן, מלשון הפוליסה ובעובדה כי פיצוי בגין נכות זמנית ניתן לתקופה מירבית של שישה חודשים, ניתן ללמוד לכאורה כי לכל המאוחר מתחילה הזכאות לפיצוי בגין נכות קבועה בחלוף 6 חודשים ממועד התאונה.
יחד עם זאת, הואיל ושאלת מועד התגבשות העילה בפוליסה לנכות מתאונה תלויה ועומדת בערעור בעליון, אין מקום להכריע בשלב המקדמי בשאלה זו.
חוסר תום לב בהעלאת טענת ההתיישנות
:
טענות העובדתיות של הצדדים נטענו ללא תצהיר ונסמכות רק על חליפת מכתבים ומסמכים. די בטעם זה כדי למנוע הכרעה לגופו של עניין בטענה זו.
לא ניתן לקבוע בשלב זה אם נסיבות המקרה דנן מקימות לתובע טענה כי הנתבעת פעלה בחוסר תום לב.
אין חולק כי חברת ביטוח חייבת לקיים משא ומתן בתום לב (ע"א 188/84 צור חברה לביטוח בע"מ נ' חדד, פ"ד מ(3)1).
לאור ההלכה לפיה יש להפעיל כלים דיונים שעומדים לרשות בעלי הדיון בתום לב, יש אפשרות לחסום טענת התיישנות אשר נטענת בחוסר תום לב.
עם זאת, שימוש בכלי זה יש לעשות בזהירות ובמשורה במקום בו נטעה חברת הביטוח במבוטח תחושה כי הפיצוי קרב ובא ומנגד, עם חלוף הזמן העלתה את טענת ההתיישנות לה לא היה מודע המבוטח.
ולעניין דרישת הטעיית הצד השני, ראה החלטתה של כב' השופטת ניצה מימון-שעשוע, ת.א. (כפ"ס) 3129/04 נספח + לתגובת המשיב.