א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
17187-05
25/07/2005
|
בפני השופט:
קליין מנחם
|
- נגד - |
התובע:
לוי אלי
|
הנתבע:
זהבי לירון
|
החלטה |
בפני בקשה לסילוק על הסף של תביעה אזרחית.
התובע והנתבעת מתגוררים באותו בניין כאשר דירתה של הנתבעת מצויה מעל דירתו של התובע, טוען התובע כי בעקבות שיפוץ שביצעה הנתבעת בדירתה החלה נזילת מים מדירתה לדירת התובע אשר גרמה לנזקים לקירות דירתו, לחדר השינה,חדר האמבטיה והשירותים.
למרות שהתובע פנה לנתבעת על מנת שתפתור את הבעיה לא נענה.
בכתב הגנתה טענה הנתבעת כי אמנם הייתה נזילה בגג הבניין וזאת עקב סתימה במרזבים אך הדבר היה באחריות ועד הבית ומרגע גילוי הסתימה במרזבים הם הוחלפו.
הנתבעת טענה כי הנזקים עליהם מלין התובע לא נגרמו מדירתה אלא מקירו החיצוני מערבי של דירת התובע שהיה סדוק. כמו-כן טענה כי על מנת לשמור על יחסי שכנות תקינים פיצתה את התובע בעלות הסדינים שניזוקו וכן מימנה את צביעת ושיפוץ הקירות בדירתו.
טענה הנתבעת לסילוק על הסף של תביעת התובע משום מעשה בית דין, לאור קיום הליך בין הצדדים בפני המפקח על בתים משותפים. כמו-כן קיימת השתק פלוגתא בשאלת אחריות של הנתבעת לנזקי התובע.
דיון:
בקשת הנתבעת לסילוקה על הסף של התביעה נסמכת על תקנה 101 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 שזו לשונה:
(א) בית המשפט או רשם שהוא שופט רשאי, בכל עת, לדחות תובענה נגד הנתבעים, כולם או מקצתם, מאחד הנימוקים האלה:
(1) מעשה בית דין;
(2) חוסר סמכות;
(3) כל נימוק אחר שעל פיו הוא סבור שניתן לדחות מלכתחילה את התובענה בנוגע לאותו נתבע.
(ב) לא ייעתר בית המשפט או הרשם לבקשת דחיה מחוסר סמכות, אם נראה לו שיש להעביר את הענין לבית משפט או לבית-דין מוסמך לפי סעיף 79 לחוק בתי המשפט.
השתק פלוגתא הינו חלק מתורת מעשה בית דין, אשר חוסם את הדרך בפני התדיינות נוספת בפלוגתא שכבר נדונה והוכרעה על ידי בית משפט מוסמך בפסק דין סופי. על פי כלל זה, אם במשפט הראשון הועמדה במחלוקת, שאלה עובדתית מסוימת שהייתה חיונית לתוצאה הסופית, והיא הוכרעה שם בפירוש או מכללא, כי אז יהיו אותם בעלי הדין וחליפיהם מושתקים מלהתדיין לגביה מחדש במשפט השני, חרף אי-הזהות בין העילות של שתי התביעות. ראה: ע"א 246/66 קלוז'נר נ' שמעוני, פ"ד כב(2) 561; ע"א 822/77, בסה נ' אגד, פד"י לב (3) 21.
גישתו של בית-המשפט כלפי בקשה למחוק תביעה על הסף מחמת מעשה-בית-דין דומה לגישה שעליו לנקוט כלפי בקשה למחוק תביעה מחמת חוסר עילה, במובן זה שאם בטענותיו שבתביעה גילה התובע איזו עילה שהיא, שאיננה חסומה מחמת מעשה שפוט, כי אז צריכה התביעה לגבי אותה עילה להתברר כמות שהיא.
המקור ממנו יש לשאוב את העקרונות של תורת מעשה בית-דין הוא המשפט המקובל האנגלי.
תורת מעשה-בית-דין של המשפט המקובל מושתתת על שני כללים עיקריים:
א. השתק ישיר - מקום שתביעה נדונה לגופה והוכרעה על-ידי בית-משפט מוסמך, שוב אין להיזקק לתביעה נוספת בין אותם הצדדים או חליפיהם, אם זו מבוססת על עילה זהה.
ב. השתק עקיף - אם במשפט הראשון הועמדה במחלוקת שאלה עובדתית מסויימת, שהיתה חיונית לתוצא הסופית, והיא הוכרעה שם, בפירוש או מכללא, כי אז יהיו אותם בעלי הדין וחליפיהם מושתקים מלהתדיין לגביה מחדש במשפט השני, חרף אי-הזהות בין העילות של שתי התביעות.