החלטה בתיק א 1633/02

רקע עובדתי

1.       ביום 31/1/2008 ניתן על ידי פסק דין בת.א. 1633/02 (להלן: " התובענה"), שבו נתקבלה תביעתו של בנק הפועלים בע"מ, המשיב דכאן (להלן: " המשיב") נגד המבקשים דכאן (להלן ביחד: " המבקשים").

          משכך חויבו המבקשים ביחד ולחוד בתשלום יתרת חובה שהצטברה בחשבון המתנהל בבנק המשיב על שמה של מבקשת 1, בסכום של 2,852,900 ש"ח נכון ליום 1/4/2002 בתוספת ריבית בנקאית, וכן בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין (להלן: " פסק הדין").

          ביום 20/2/2008 הגישו המבקשים בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין, וזאת עד להכרעת בית המשפט העליון בערעור שנטען שבכוונת המבקשים להגיש על פסק הדין (בש"א 4556/08, להלן: " הבקשה לעיכוב ביצוע"). בין יתר נימוקי הערעור נטען על ידי המבקשים בבקשה לעיכוב ביצוע כי "היה על בית המשפט הנכבד לפסול עצמו מלדון בתובענה, ממילא גם ממתן פסק הדין נשוא בקשה זו.  מכיוון שכך, דין פסק הדין להתבטל מחמת פסלות אובייקטיבית של המותב שנתן את פסק הדין" (סעיף 8 לבקשה לעיכוב ביצוע). בד בבד עם הגשת הבקשה לעיכוב ביצוע הגישו המבקשים בקשה, כי מותב זה יפסול את עצמו מלדון בבקשה לעיכוב ביצוע (בש"א 4553/08, להלן: " בקשת הפסלות").

          את בקשת הפסלות נימקו המבקשים בכך שביום שבו ניתן פסק הדין, התברר לראשונה לבא-כוחם עו"ד צבי גלמן (להלן: " עו"ד גלמן") ב"שיחת מטבחון", כלשונו, שהתקיימה בינו לבין שותפו עו"ד אריאל שמר (להלן: " עו"ד שמר"), כי החל מחודש פברואר 2007 "עו"ד שמר מייצג את ה"ה חווה מרקוס ואילן קוויבקו בתביעה שמתנהלת בביה"ד הנכבד לעבודה בת"א כנגד מר גבי ברון, שמצוי בקשר משפחתי מדרגה ראשונה עם בית המשפט הנכבד" (סעיף 2 לבקשת הפסלות).

          בהמשך לכך ציין עו"ד גלמן כי במשרדו "מטפלים 17 עו"ד בתיקים משפטיים ומנהלים בו זמנית מאות תיקי ליטיגציה. בנוסף, בעוד שמירב עוה"ד במשרד עוסקים בתחום דיני העבודה, עוסק הח"מ (עו"ד גלמן, הערה שלי - ע.ב.), יחד עם מספר עו"ד אחרים במשרד בתחום המסחרי ואין לו מעורבות בתיקים המתנהלים בבתי הדין לעבודה" (סעיף 3 לבקשת הפסלות).

          ובאשר לעילת הפסלות הנטענת, נאמר בבקשת הפסלות כי: "בנסיבות אלו, בהן היה ידוע לבית המשפט הנכבד כי קיים קשר משפחתי מדרגה ראשונה בינו לבעל דין מולו מייצג משרד הח"מ (משרד עו"ד גלמן, הערה שלי - ע.ב.),  היה גם על בית משפט נכבד זה להביא עובדות אלו מיוזמתו בפני הצדדים ובהמשך להן לפסול עצמו מלדון בתיק החל מחודש פברואר 2007, וזאת בהתאם להוראות סעיף 77א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984" (ראו: סעיף 5 לבקשת הפסלות).

          לנוכח טענת הפסלות המשמשת את המבקשים בערעור כנימוק לביטול פסק הדין, כטענתם, ביקשו כאמור שאפסול עצמי גם מלדון בבקשה לעיכוב ביצוע.

          המשיב מצידו מתנגד לבקשת הפסלות. לטענתו בנסיבות המתוארות בבקשה אין כל חשש ממשי וחשש בכלל למשוא פנים בניהול המשפט ולא הונחה כל תשתית עובדתית לפסלות מותב זה. על כן ולא בכדי - כך לטענת המשיב - לא ציין ב"כ המבקשים איזה מהחלופות שבסעיף 77א לחוק בתי המשפט התשמ"ד 1984 (להלן: " סעיף 77א" ו" חוק בתי המשפט") מתקיימת במקרה דנן (סעיפים 2 ו-3 לתגובת המשיב לבקשת הפסלות). במיוחד חמורה הטענה, לגרסת המשיב, שעה שנטענה לאחר מתן פסק הדין ובמטרה לבטלו (סעיפים 6 ו-7 לתגובת המשיב).

          בתשובת המבקשים לתגובת המשיב, מבהירים המבקשים מהי עילת הפסלות שביסוד בקשת הפסלות שהגישו: "עסקינן בעילת פסלות אובייקטיבית המצויינת מפורשות בסעיף 77א(א1)(2) לחוק בתי המשפט ... אין כל קשר במקרה דנן לעילת פסלות של 'חשש למשוא פנים' הנזכרת בסעיף 77א(א) לחוק כפי שטוען המשיב חזור ושוב במסגרת התגובה." (ההדגשות במקור - ע.ב.).

דיון

2.       סעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט קובע לאמור:

"(א)           שופט לא ישב בדין אם מצא, מיוזמתו או לבקשת בעל דין, כי קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט."

          סעיף 77א(א1)(2) לחוק מוסיף וקובע:

"(א1)         בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), שופט לא ישב בדין בידעו שמתקיים אחד מאלה:

...

...

(2)            יש לשופט ענין כספי ממשי או ענין אישי ממשי בהליך או בתוצאותיו, בצד להליך, בבא-כוחו או בעד מרכזי, או שלבן משפחה מדרגה ראשונה של השופט יש ענין כספי או ענין אישי ממשי בהליך או בתוצאותיו, בצד להליך או בבא-כוחו".

          למען יועמדו הדברים על דיוקם - בעלי, גבי ברון, הגיש תביעה לבית הדין לעבודה, התלויה ועומדת, כאשר את הנתבעים באותה תביעה מייצג עו"ד שמר (להלן: " התביעה בבית הדין לעבודה").