בש"א, א
בית המשפט המחוזי בתל אביב
|
1573-04,7704-06
18/05/2006
|
בפני השופט:
ד"ר דרורה פלפל
|
- נגד - |
התובע:
1. מרדכי מולדבסקי 2. איתי מולדבסקי 3. שושנה מולדבסקי
עו"ד ר' בכר עו"ד צ' נצר
|
הנתבע:
1. עו"ד בעז ברזילי מנהל עיזבון המנוח עופר מולדבסקי 2. מולד את מולדבסקי יצרני יהלומים יבוא ויצוא
עו"ד ס' אליאס עו"ד א' אדלשטיין עו"ד ז' שרף ועו"ד עוזרי
|
החלטה |
א.
מהות הבקשה
זו בקשה בה מתבקש ביהמ"ש להורות על עיכוב הליכים בתביעה מכוח סעיף 5 לחוק הבוררות, תשכ"ח - 1968 (להלן: "החוק" או "חוק החברות"), בעניינם של המבקשים 1-3.
כן מתבקש ביהמ"ש למנות בורר בהתאם לסעיף 12 לחוק.
לחלופין התבקש ביהמ"ש למחוק את התביעה מחמת חוסר סמכות עניינית.
ב.
עובדות רלבנטיות
המשיב 2 ואחיו, מנשה מולדבסקי ז"ל, ייסדו את המשיבה 3 (להלן: "השותפות").
בין האחים נחתם ביום 30.3.1971 הסכם שותפות. (להלן: "הסכם השותפות המקורי").
ביום 15.1.1978 נפטר מנשה מולדבסקי ז"ל.
עפ"י הסכם השותפות המקורי פטירתו של שותף לא תביא לפירוק השותפות, את מקום הנפטר ימלא הבוגר הראשון מבין ילדיו. (נספח א' לבקשה סעיף 21).
בהתאם לזאת עם פטירת מנשה מולדבסקי ז"ל הפך המבקש 1, בנו הבכור, לשותף בשותפות יחד עם המשיב 2.
ביום 21.2.1978 נחתם הסכם שותפות בין הצדדים החדשים (להלן: "הסכם השותפות החדש").
למבקש 1 שני אחים, המבקש 2 ועופר מולדבסקי ז"ל אשר המשיב 1 הנו מנהל העיזבון שלו. (להלן: "המנוח").
בין האחים למשפחת מולדבסקי ואמם נחתם הסכם בו סוכמו זכויות הצדדים ביחס למשיבה 3 (להלן: "הסכם משפחת מולדבסקי") (נספח ג' לבקשה).
ביום 22.4.04 הגיש המשיב 1 תביעה בה ביקש להתיר לו או לרו"ח מטעמו לעיין בספרי המשיבה 3 ולקבל לידיו את המסמכים והנתונים הנדרשים לחישוב חלקו האמיתי של העיזבון במשיבה 3 ולחייב את המבקשים והמשיבים 2-3 בתשלום 12.5% משווי זכויות המשיבה 3.
בפנינו שתי מסגרות משפטיות:
האחת הסכמי השותפות המקורי והחדש אשר מסדירים את היחסים בין השותפים בשותפות, והשניה הסכם משפחת מולדבסקי אשר מסדיר את היחסים בין בני משפחת מולדבסקי ביחס לשותפות.
המבקשים טוענים כי המשיב אשר תובע בשם עיזבון אחיהם הנו צד להסכם משפחת מולדבסקי בלבד מכאן שעפ"י סעיף 13 להסכם, במקרה שיתגלעו אי הבנות בין הצדדים יש לבררן במסגרת הליך בוררות בפני אחד מהבוררים הקבועים בהסכם.
הבוררים שצוינו בתניה אינם עוד בחיים, אך לטענת המבקשים אין בכך בכדי להשפיע על משמעות התניה והחובה לאוכפה.
לכן טוענים המבקשים כי אין מקום לברר את התביעה נשוא הבקשה בפני בימ"ש זה ויש לעכבה ולהעבירה לבורר כפי שיקבע ביהמ"ש.