החלטה בתיק א 15256/05

בפניי בקשות למתן רשות להתגונן, שהוגשו על ידי כל הנתבעים.

המצהירים, היינו הנתבעים 2-4 נחקרו, באי כוח הצדדים הגישו סיכומים בכתב, לרבות סיכומי תשובה. החלטתי זו ניתנת לאחר קבלת סיכומי הצדדים.

התביעה דנן הינה לתשלום הסך של 1,015,686 ש"ח, כנגד הנתבעת מס' 1, חברת די. סי. גרופ ישראל בע"מ, (להלן: "החברה"), כבעלת החשבון וכנגד הנתבעים 2-4 כערבים.

ערבותו של הנתבע מס' 2 , נספח ד' לכתב התביעה אינה מוגבלת בסכום.

ערבותם של הנתבעים 3-4, נספח ה' לכתב התביעה הינה ערבות המוגבלת לסכום של 1.2 מליון ש"ח.

טענות הנתבעים:

טענות החברה;

הסכם;

חשבון החברה נפתח בשנת 1999.

לטענת החברה בשנת 2002 הוגדלה מסגרת האשראי בחשבון לסך של 2 מליון ש"ח.

לטענת החברה בסוף שנת 2002, פרץ סכסוך בין הנתבעים  בינם לבין עצמם, הבנק העמיד ללא כל התראה את מלוא האשראי לפירעון מידי. החברה הגיעה להסכם עם הבנק על פיו, הנתבע מס' 2 יעביר לחשבון החברה סך של כמיליון ש"ח, והחברה תחתום על הלוואה בסכום של 900,000 ש"ח, הלוואת בלון, אשר תחודש מפעם לפעם עד אשר יסתיים הסכסוך בין הנתבעים 2-4.

מר קרני, הנתבע מס' 2, העביר כמוסכם סך של 998,762 ש"ח, ויתרת החובה שהייתה בחשבון הועמדה במסגרת ההלוואה המוסכמת.

החברה טוענת כי התובע בניגוד להסכם עימו הגיש תביעה זו, למרות שהסכסוך בין הנתבעים 2-4 טרם הסתיים.

טענות לעניין חיוב בעמלה ;

החברה טוענת כי התובע חייב את חשבונה בעמלות שלא כדין, כך למשל מפנה לחיוב בעמלת מכתב עורך דין, ולפיכך עותרת כי ביהמ"ש יתיר לה לבדוק את חישובי הבנק.

טענת התניית שירות בשירות;

התובע התנה מתן האשראי בחשבון החברה בפתיחת פיקדונות ותוכניות חסכון בחשבון אחר.

גם כאן מתבקש ביהמ"ש לאחר קבלת מלוא המסמכים שהתבקשו מהתובע לאפשר לחברה לבצע חישוב.

ריבית;