1. בקשה לביטול היתר המצאה לגרמניה של תביעת המשיבה נגד המבקשת בגין הפרת התחייבויות האחרונה לספק למשיבה מסכי מחשבים.
2. בין הצדדים נחתם הסכם לפיו תרכוש המשיבה מהמבקשת 5,000 מצגי מחשב במחיר של 170 יורו ליחידה (להלן: "
הממכר"), ובסך כולל של 850,000 יורו. המשיבה התעדה למכור את הממכר לרשת שופרסל, וזאת בהתאם להסכם שבין המשיבה לבין שופרסל. מטעמים שונים, נסוגה בה המבקשת מהעיסקה והודיעה למשיבה ביום 9.2.06, על ביטול ההסכם. לפיכך, הגישה המשיבה תביעה נגד המבקשת בהליך של סדר דין מקוצר, לבית משפט זה ובה עתרה לחייב את המבקשת לשלם לה את הסך 3,428,238 ש"ח המהווה אבדן רווח צפוי ממכירת הממכר, דהיינו בין הסכום שהמשיבה היתה אמורה לשלם למבקשת לבין הסכום שהיתה אמורה לקבל משופרסל, וכן הוצאות.
3. המשיבה הגישה בקשה להיתר המצאה מחוץ לתחום, לכתובת המבקשת בברלין, בקשה לה נעתרתי במעמד צד אחד. המבקשת הגישה בקשה לביטול היתר ההמצאה ובמקביל להאריך את המועד להגשת בקשת רשות להתגונן עד לאחר הכרעה בבקשה לביטול היתר המצאה.
4. לעמדת המשיבה, הנתמכת בתצהיר של מר שי אסלן, נכרת בישראל הסכם מחייב בין הצדדים, הסכם שהופר באופן בוטה על ידי המבקשת, כאשר התקיימו התנאים לפי תקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד-1984 (להלן:
"התקנות") וההלכה להתיר את ההמצאה כמו גם להקנות סמכות לבתי המשפט בישראל לדון בתובענה.
5. לעומתה טוענת המבקשת כי אין עילה להיתר המצאה על פי התקנות כמו גם הפורום לברר את התובענה אינו בתי המשפט בישראל. הבקשה מטעם המבקשת נתמכה בתצהיר מר ברומה, מנהלה של המבקשת וכן של הגב' קרופה שניהלה את המו"מ עם המשיבה. לאחר קבלת בקשת המבקשת לביטול היתר המצאה, הוגשה תגובה של המשיבה הנתמכת בתצהיר נוסף של מר שי אסלן ובנוסף לו גם בתצהירים של מתווך העיסקה מר ליבוביץ וכן של סגן סמנכ"ל השופרסל מר יגאל לפידות ולהם אף צורפו תמלילי שיחות שנוהלו בין נציגי הצדדים המפריכים לכאורה את הנטען בתצהירי המבקשת. המבקשת ביקשה שלא לקיים חקירה על התצהירים, ולאחר שהבקשה נדחתה, הודיעה באת כוח המבקשת כי מרשתה מושכת את תצהיריה וכן ביקשה להתפטר מייצוגם בבקשה, כאשר לעניין זה נטען לקשיים כספיים אליהן נקלע מר ברומה מטעם המבקשת.
6. עם משיכת תצהירי המבקשת, נשמט הבסיס לבקשה המושתת בעיקרה כל כולה על עובדות, במיוחד שעה שמצד המשיבה הונחה תשתית מפורטת התומכת בעמדתה בדבר היתר המצאה כמו גם בירור ההליך בבית המשפט בישראל, ואציין טעמיי:
6.1 בהתאם לתקנה 500 (4) (א) לתקנות, מותרת המצאת כתב בית דין מחוץ לתחום שעה שהתובענה היא בין היתר, בקשר עם הסכם שנכרת בישראל. דיני הכריתה של החוזים מוסדרים בפרק א' לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג -1973 (להלן: "
חוק החוזים"). אוסיף כי בהתאם לסעיף 60(ב) לחוק החוזים, מקום כריתת החוזה הוא מקום מסירת הקיבול.
המשיבה שלחה למבקשת הצעה סדורה באשר לתנאי ההתקשרות בין הצדדים וכאמור בנספח א' לתצהיר של מר אסלן. עוד באותו יום, קיבלה המבקשת את ההצעה והודיעה על כך בתשובתה שצורפה כנספח ב' לתצהיר האמור. בכך יש לראות את ההסכם כנכרת ולפנינו איפוא קיבול כמשמעו בחוק החוזים. מכאן, שעה שהקיבול נשלח למשיבה בישראל, יש לראות את החוזה כנכרת בישראל והתקיים התנאי אשר בתקנה 500(4) (א) לתקנות. די בכך לדחות את בקשת המבקשת לביטול היתר המצאה.
6.2 אין בידי לקבל את טענות המבקשת לפיהן, המשיבה הסתירה מהמבקשת עובדות רבות ומהותיות תוך שהיה שינוי מהותי בתנאי ההתקשרות, שכן הטענה, החמורה כשלעצמה הועלתה בתצהיר שנמשך כאשר המצהיר בחר לא להחקר עליו, לא כל שכן משך את תצהירו לאחר קבלת תצהירי המשיבה ובכללן תמלילי שיחות מהן עולות לכאורה אמירות אחרות. למעשה, אין לפני גרסה עובדתית נוגדת עליה יכולה המבקשת להסתמך על מנת לשלול את כריתת החוזה בישראל לפי דיני ההצעה והקיבול.
63 בחנתי גם את טענות המבקשת בדבר מקום הפורום לבירור התביעה, וגם כאן הכף נוטה
לקבלת עמדת המשיבה. לעניין זה אציין כי ההלכה הפסוקה קבעה בהקשר זה את מבחן מירב הזיקות לפיו ככל שהעניין נושא אופי ישראלי רב יותר, כך תהיה הנטייה לקבוע שהפורום המתאים לדון בתובענה הינו בית המשפט בישראל והיפוכו של דבר (ע"א 837/87
סרג'יו הוידה נ. דן הינדי
, פ"ד מ"ד (4) 545
). על המבקשת היה לשכנע את בית המשפט כי הכף נוטה לטובת פורום זר, יפים בהקשר זה דברי כב' השופט חשין ע"א 45/90
עבאדה נ' עבאדה
, פ"ד מח(2)77, בעמוד 82:
"
נתבע המבקש להעלות לפני בית-משפט בישראל טענת פורום בלתי נאות", נושא בנטל לשכנע את בית המשפט כי בית-משפט זר קנה אף הוא סמכות לדון בתביעה, וכי ב"תחרות" זו שבין בית המשפט בישראל לבין בית המשפט הזר, ידו של אותו בית-משפט זר על העליונה: הוא הפורום הנאות לדון בתביעה, בעוד בית המשפט בישראל הינו 'פורום בלתי נאות'. המבחן לקביעה כי בית-משפט בישראל הינו "פורום בלתי נאות" אינו אך במאזן נוחות רגיל; על הטוען טענת "פורום בלתי נאות" לשכנע את בית המשפט בישראל כי המאזן נוטה בבירור ובמובהק אל עבר הפורום הזר."
ביישום לעניננו, עסקינן בחברה ישראלית, היא המשיבה, העוסקת בהפצת מוצרים שבישראל וצפייתה שהמחלוקות בקשר להתקשרויותיה בנוגע להפצת המוצרים תדונה בישראל, כל עוד לא הוסכם אחרת. זאת ועוד, המשיבה התקשרה עם חברה ישראלית אחרת, השופרסל, לספק לה את הממכר, על סמך ההסכם שבין המבקשת לבין המשיבה, דבר אשר יחייב בירור גם השלכות ההתקשרות שבין שתי אלה, שאף הוא בישראל. מעל ומעבר, כל מסכי המחשב, אמורים היו להיות משווקים בישראל, לכן גם בכך טעם להכיר בפורום של בתי המשפט בישראל כמקום הנכון לבירור המחלוקת. זאת ועוד, המבקשת המשווקת מוצריה ברחבי העולם, אמורה לצפות לכך שתידרש לברר את המחלוקות עם לקוחותיה במקום מושבם, ולכן עליה להביא זאת בחשבון בעת ההתקשרות עימם, ואם לא עמדה על כך שההליכים יתנהלו במקום מושבה, הדבר עומד בעוכריה.
6.4 בחנתי את עילת התביעה לצורך תקנה 501(א) לתקנות ושוכנעתי כי גם בכך עומדת המשיבה. לעניין זה אציין כי הוצגו מסמכים שיש בהם כדי לבסס לכאורה ובמידה הדרושה לשלב זה של ההליך את עמדת המשיבה, לרבות מסמכים שבכתב, לעומת טענות של המבקשת בלבד, שכאמור נעדרות כל תשתית עובדתית. במיוחד נכון הדבר, שעה שמהתמלילים של השיחות שבין הצדדים שצורפו לתצהירי המשיבה, עולה כי ההסכם בוטל על ידי המבקשת לא מחמת התנהגות המשיבה אלא מאחר ויש למבקשת לקוח חדש מבלגיה המעוניין לרכוש את הממכר בסכום גבוה יותר מהמוסכם עם המשיבה. לא ראיתי בתשובת המבקשת מענה ענייני לאמור, לא כל שכן, בהעדר תצהיר.
לפיכך, הבקשה נדחית.
המבקשת תשא בהוצאות המשיבה בסך 12,500 ש"ח בצירוף מע"מ.
על המבקשת להגיש את בקשת רשות להתגונן תוך 30 יום מיום קבלת החלטה זו במשרד באי כוחה, שייצגו אותה בבקשה ומשרדם משמש מען לקבלת החלטה זו. אין כל מניעה בידי לשחרר את באי כוח המבקשת מהמשך ייצוגה בהליך, כמות שהתבקשתי ובלבד שבא כוח המבקשת יאשר לבית המשפט שהביא את תוכן החלטתי זו לידיעת המבקשת לרבות כי אם לא תוגש על ידה בקשת רשות להתגונן כאמור, תהיה המשיבה זכאית ליטול פסק דין נגדה.
המזכירות תשלח את ההחלטה לב"כ הצדדים בדואר רשום עם אישור מסירה.
ניתנה היום, כ"א באייר, תשס"ח (26 במאי 2008) בהעדר הצדדים.