א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
14637-05
08/05/2005
|
בפני השופט:
אושרי פרוסט-פרנקל
|
| - נגד - |
התובע:
לידאווי מוטספא
עו"ד יגול דוד
|
הנתבע:
נוסבאום בע"מ
עו"ד זנדר יגאל
|
| החלטה |
בפניי בקשה לדון בטענת ההתיישנות.
ביום ה-04/05/05 התקיים דיון מקדמי בפניי ובו נטען ע"י הנתבעת כי מדובר בהזמנה שנעשתה מלפני 7 שנים
מנגד התובע טען כי הפרת ההסכם החלה ב-17.03.98 התביעה הוגשה לפני ה-17.03.05, ולכן לא עברה תקופת ההתיישנות , עוד טוענת הנתבעת בכתב הגנתה כי לבקשת התובע הזמינה הנתבעת בתחילת שנת 1998 אריג בד מחברה בריטית לפי מאפיינים אשר נמסרו לתובע מראש ,והתובע אישרם במפורש.
נטען כי על פי רישומי הנתבעת, (אשר התובע מעיד כי הם תכתובות פנימיות אשר אין שום ערך),הבד אשר בגינו מוגשת תביעה זו,הגיע ארצה מאנגליה ביום ה-15.01.98, מיד לאחר מכן כך נטען ולא יאוחר מיומיים לאחר הגעת הבד התקשרה עובדת מטעם הנתבעת להודיע לתובע כי הבד הגיע.
תאריך שיחת הטלפון הוא המועד האחרון ביותר להתגבשות העילה ,כביכול של התובע. נטען כי היות ושיחת הטלפון התקיימה לפני יום ה-05.02.98 ותביעה זו הוגשה רק ביום 06.02.05 הרי שעילת התביעה, המוכחשת כשלעצמה,התיישנה ואין בה כדי להצמיח לתובע דבר.
דיון-
חוק ההתיישנות, תשי"ח-1958 [תיקון אחרון 30/6/04]
6. תחילת ההתיישנות
תקופת ההתיישנות מתחילה ביום שבו נולדה עילת התובענה
.
ע"א 1650/00 - מרדכי זיסר נ' משרד הבינוי והשיכון ואח' . תק-על 2003(2), 4024 ,עמ' 4027.
"חוק ההתיישנות קובע בסעיף 1)5) כי תובענה ושאינה ב מקרקעין נתונה להתיישנות של שבע שנים. סעיף 6 לחוק ההתיישנות קובע כי תקופת ההתיישנות מתחילה ביום בו נולדה עילת התובענה. מהי עילת התובענה לענייננו, והאם התיישנה?
המושג "עילת תובענה" אינו בעל משמעות מונוליטית, תוכנו משתנה בהתאם להקשר הדברים ולתכלית ההסדר המשפטי במסגרתו הוא עולה. זהו מונח מסגרת שמהותו משתנה על פי המטרה לה נזקקים לצורך הגדרתו (ע"א 217/86 שכטר נ' אבמץ בע"מ, פד"י מ"ד(846 (2, 858
). המבחן המקובל ל"עילת תובענה" לצורך התיישנות הוא קיומה של עילת תביעה קונקרטית בידי התובע במובן זה שמתקיימות כל העובדות החיוניות הנדרשות לביסוס תביעה שניתן להצליח בה ולזכות בסעד המבוקש (ע"א 244/81 פתאל נ' קופת חולים של ההסתדרות הכללית, פד"י לח(684 ,673 (3).
אכן, "המבחן... הוא רחב. הוא כולל את התקיימותם של כל המרכיבים הנדרשים כדי לגבש את עילתו של התובע בדין המהותי. אך אלה אינם ממצים את מובנו של מונח זה. מונח זה עשוי לכלול גם נתונים עובדתיים נוספים, אשר מהווים תנאי מוקדם לעצם זכותו של התובע לפנות לערכאות. אכן, במוקד מבחן זה עומד קיומו של כח התביעה בידיו של התובע. משעה שכח זה נמצא בידיו של התובע יכול מירוץ ההתיישנות להתחיל".
(דברי השופט אור בע"א 3319/94 פפר נ' הועדה המקומית לתכנון ובנייה, פד"י נא(2) .594 ,581
(ראה גם י. גלעד, התיישנות במקרקעין - קווים לרפורמה, משפטים י"ח (תשמ"ח -תשמ"ט) 209 ,177; שכטר נ' אבמץ, שם, עמ' 859-860). לצורך תחילת מירוץ ההתיישנות אין די בקיומה של זכות מושגית בידי התובע אלא יש צורך בקיומה של עילה קונקרטית, אשר מכוחה יכול תובע, הלכה למעשה, לפנות לבית המשפט ולהגיש את תביעתו. מבחינה זו, עילת התביעה נוצרת ביום שבו אילו הגיש התובע את תביעתו לבית המשפט והיה מוכיח את עובדותיה המהותיות היה זוכה בפסק דין, שהרי ברי כי אין למנות תקופת התיישנות קודם למועד זה, מקום שטרם בשלה זכותו של בעל דין לפנות לבית המשפט בתביעה משפטית ולזכות בסעד (ע"א 115/52 ולירו נ' ליפשיץ, פד"י ז', 567; ד"נ 32/84 עזבון ויליאמס נ' בנק א"י בריטניה, פד"י מד(265 ,(2; ע"א 2462/97 פועלים ליסינג נ' טיפול שורש, מרפאות שיניים בע"מ, פד"י נד(541 ,529 (1; ע"א 6805/99 תלמוד תורה כללי וישיבת עץ חיים נ' ועדה מקומית לתכנון ובנייה ירושלים (טרם פורסם)."
במקרה שלפנינו אין תמימות דעים והסכמה מתי בוטל החוזה בין הצדדים ,התובע טוען כי באמצע חודש מרץ 1998, והנתבעת טוענת כי לפני ה-05.02.05. עלינו לבדוק האם ישנה עילת תובענה קונקרטית בידי התובע על מנת לבסס מסכת של עובדות אשר בבוא היום תזכה את התובע בסעד המבוקש.
לא ראיתי תצהיר תומך או כל מסמך אחר המאשר את המתואר בסעיף 7 לכתב הגנתה של הנתבעת כי אכן נציגת הנתבעת ביצעה את הפעולות המתוארות ויצרה קשר והודיעה את המבוקש באותה עת.
בית המשפט מחליט רק על פי מה שעיניו רואות.
הבקשה נדחית.
דיון מקדמי יתקיים ביום 4.9.05 בשעה 15:00.