1. עניינה של התובענה בתביעה לפיצויים בגין ליקויי בניה שנגרמו, לטענת התובעים, כתוצאה מבניית דירותיהם בניגוד לתקן.
2. מאמצים ניכרים נעשו כדי להביא את הצדדים להסדר ומשהמאמץ החל לשאת פרי והפתרון נראה באופק, צצו להן בעיות חדשות שעיכבו את סיום מהלך הפשרה. במהלך הדיונים ולשם קידום הפשרה, מינה בית המשפט, בהסכמת ב"כ הצדדים, את מהנדס הבנין ושמאי המקרקעין, מר וימר, כמומחה מטעם בית המשפט. מר ויימר תרם תרומה ניכרת לקידום המחלוקות בין הצדדים אל עבר פשרה. ככלל, שיתפה הנתבעת פעולה עם מר ויימר אך, כאמור, בשלב הנוכחי, עלה מהלך הפשרה על שרטון.
3. בישיבת בית המשפט שהתקיימה ביום
22.12.05, אשר אמורה היתה להיות
ישיבה קצרה מאוד, לטענת ב"כ התובעים אך הלכה למעשה נמשכה זמן רב בניגוד למצופה, ביקש מר ויימר כי הנתבעת תשלם למר זידאן, קבלן שמונה על-ידו לשם ביצוע עבודות התיקון בדירות, להלן: "
הקבלן", סכום נוסף בסך
31,520 ש"ח בתוספת מע"מ, שטרם שולם לו. המחלוקת בין הצדדים נגעה בשאלה אם בדין הורה מר ויימר על ביצועם של אותם תיקונים על ידי הקבלן ואם אמנם על הנתבעת לשאת בהוצאתם, או שמא בוצעו תיקונים נוספים שהנתבעת אינה חייבת לשלם. הנתבעת סבורה, כי די בהסכמתה לביצוע עבודות נוספות מעבר לאמור בחוות דעתו של מר ויימר ונכונותה לשאת בתשלום עבורן בשיעור
10% מעבר לסכום הכולל כדי לדחות את הבקשה לתשלום הנוסף. על פי אותה טענה, הסכמה זו נועדה להגביל את הסכום שעליה לשאת בו עבור תיקונם של פגמים נסתרים, שלא הובאו בחשבון בעת הערכת שווי התיקונים, או לא הועלו ע"י התובעים בכתבי טענותיהם ובחוות הדעת של המומחים מטעמם.
4. את עמדתו של מר ויימר ניתן לסכם בכך שלאחר עריכת ביקור במקום, בו נכחו חלק מהדיירים וכן נציג הנתבעת, הועלו לדיון אותם עניינים המחייבים תיקון. בעקבות אותו ביקור ערך ביום
19.9.05 מכתב שפירט, בין השאר, את הליקויים ואת תוספת תיקוני האיטום המתחייבת עקב "כל מיני דברים נסתרים שאי אפשר לראות אותם עד שלא מגלים אותם, כמו מרזב סתום שחדרו בו מים ואף אחד לא ידע עליו, ורק במהלך העבודה מצאו אותו". כן הבהיר מר ויימר לגבי החלק באותו מכתב, המפרט תיקונים בשל קילופי צבע וטיח בעלות
60,000 ש"ח כי "עבודות טיח, זה אני משאיר לשיקול בית המשפט". לגבי פגעי האיטום, עם זאת, הצהיר המומחה במהלך הדיון, נותר במחלוקת סכום של
31,520 ש"ח בתוספת מע"מ, שמגיעים לקבלן בגין ביצוע העבודות שהן "עבודות פרופר של ליקויים נסתרים בתוך הבניין". מר ויימר ביקש כי "לפני שבית המשפט דן בכל דבר אחר" יקדים ויורה על תשלום הסכום האמור לקבלן. עיינתי בפרטיכל הדיון שם פורטו טענותיו של ב"כ הנתבעת לעניין זה. אכן, הייתה נכונות מצד הנתבעת להוסיף ולשאת
10% מסך התשלומים "החורגים" מחוות הדעת, בעבור תיקונם של מומים נסתרים אך על יסוד הטענות שהועלו בפני, לא אוכל לקבוע מסמרות לעניין החובה המתייחסת לתשלום שארית הסכום עבור תיקונם של ליקויים נסתרים אחרים. בנסיבות אלה, משאין מחלוקת כי הקבלן ביצע את העבודות ויש לשלם לו בגינן אינני סבור כי המחלוקת בין הצדדים לגבי השאלה מי אמור לשאת בתשלום החוב, מצדיקה שלא לשלם עבור התיקונים שבוצעו בפועל. על כן, הנתבעת תישא במחצית החוב הנותר, כלומר סך של
15,760ש"ח בתוספת מע"מ. התובעים ישאו בחלק שווה ביניהם את שארית הסכום בתוספת מע"מ. בדרך זו תבוא גם מחלוקת נקודתית זו, לפחות בשלב זה, לסיומה. הסכומים ישולמו בתוך
30 יום מיום המצאת החלטה זו לידי ב"כ הצדדים, אחרת ישאו ריבית והצמדה כחוק מהיום בו הוגש החשבון על ידי הקבלן ועד ליום תשלומם בפועל. לא מצאתי לנכון להוסיף על הסכום רבית והצמדה מהיום בו הוגש החשבון ועד ליום מתן ההחלטה מאחר והעיכוב במתן ההחלטה לא היה באשמת מי מהצדדים.
כאמור לעיל, טענות הצדדים בעניין גילוי הליקויים הנסתרים כמו גם ההסכמות בעניין התשלום עבור תיקונם לא היו ברורות דיין. עם זאת, הצדדים עתידים להגיש את סיכום טענותיהם לעניינן של הטענות שתישארנה במחלוקת לפי סעיף
79 ל
חוק בתי המשפט, התשמ"ד - 1984. על רקע זה, תכליתה העיקרית של החלטה זו היא למנוע עיכוב נוסף של התשלום לקבלן בגין עבודה שבוצעה. הצדדים, אם יחפצו בכך, ישובו ויטענו בעניין חובת התשלום בגין ביצוע התקיונים בליקויים הנסתרים בסיכום הטענות שיגישו כאמור.
5. אשר ליתרת
60,000 הש"ח, כאמור באותו מכתב, לא הוברר לי אם העבודה בוצעה אם לאו ובנסיבות אלה לא מצאתי מקום להורות דבר לעניין תשלומם. לא הוברר לי אף אם חלה התקדמות כלשהי בעניין בעיות הניקוז, שעלו בדיון. מר ויימר (או הצדדים) מתבקשים ללהודיע לבית המשפט בתוך
10 ימים, את עמדתם בשני העניינים האמורים.
6. מר ויימר עתר לבית המשפט ביום
26.1.06, בעניין אי תשלום שכר טרחתו וכן התזכורות הנוספות ששלח לבית המשפט באותו עניין. צר לי שמר ויימר נאלץ לשאת בטירדה הכרוכה בעומס המוטל על בית המשפט, שאינו מאפשר לו להידרש להודעות מסוג זה בזמן. צר לי במידה שווה, אם לא יותר מכך, שהנתבעת נוקטת בגישה "מזלזלת ומחפירה", בלשון מר ויימר, שעה שעל פי טענתו היא מעכבת את תשלום שכר טירחתו. אני מורה על הנתבעת לשלם בתוך
30 יום ממועד המצאת החלטה זו לידיה את מלוא הסכום בסך
19,427 ש"ח, בצירוף ריבית והצמדה מיום
12.12.05. כמו כן, אני נעתר לבקשתו של מר ויימר ומוסיף ומורה על הנתבעת לשלם בתוך
30 יום כל חשבון שכר-טירחה שיוגש לה בעתיד על ידי מר ויימר בכפוף, כמובן, להסכמות אחרות שהושגו או יושגו ביניהם.
7. עוד הונחה בפני בקשה שהגיש ב"כ התובעים ביום
4.4.06, בש"א
5318/06 ובה עתר למתן הוראות למר ויימר לערוך בדיקה חוזרת בבתי התובעים על מנת לערוך רשימת ליקויים מעודכנת וכן ליתן הוראות לעניין תיקון הליקויים נותרים. על בקשה זו יגיב ב"כ הנתבעת וכן מר ויימר בתוך
15 יום מיום המצאת החלטה זו לידיהם.
8. מאחר ואני נמצא למעשה בחופשת שבתון החל מיום
1.2.06, לא אוכל לקבוע את התיק שבפני ואני מורה על העברתו לסגן הנשיא, כב' השופט ברלינר, לשם קביעתו בפני שופט אחר.
עד כה ב"כ הנתבעת טרם נקט עמדה ביחס להודעת צד ג' ששלח לצדדי ג'. בישיבה האחרונה הודיע כי טרם החליט בשאלה זו. אני סבור שמן הראוי הוא שב"כ הנתבעת ינקוט עמדה ביחס לצדדי ג' לפני קביעתו של התיק בפני שופט אחר על מנת לחסוך מאותם צדדי ג' את ההופעה בבית המשפט אם אכן יש סיכוי לפשרה.
לסיום, אבקש להביע בזה את תודתי והערכתי העמוקה למר ויימר על המאמצים הרבים שהשקיע כדי לקדם את הפשרה בסכסוך זה, שבתחילת ההתדיינות המשפטית נראתה כעניין רחוק מאוד ואף בלתי אפשרי. כולי תקווה שמר ויימר ימשיך בדרכו המבורכת וכי הצדדים לסכסוך ישתפו עימו בפעולה כדי להביא את התיק לסיום בהקדם ככל האפשר, לאחר שהבעיות העיקריות נפתרו על הצד הטוב ביותר.
ניתנה היום ו' באייר, תשס"ו (4 במאי 2006) בהעדר ב"כ הצדדים. המזכירות תמציא להם, לרבות לב"כ צדדי ג' וכן לצדדי ג' שאינם מיוצגים, העתק החלטה זו בדואר רשום כמקובל.
ר. ג'רג'ורה, שופט
קלדנית: מאירה ב.ג. נחימוב