א
בית המשפט המחוזי נצרת
|
1175-04
23/11/2006
|
בפני השופט:
יצחק כהן - סגן נשיא
|
| - נגד - |
התובע:
יוסף לוי
|
הנתבע:
1. מדינת ישראל משרד הבריאות מחוז צפון
2. שירותי בריאות כללית
3. הסתדרות מדיצינית הדסה
|
| החלטה |
בהמשך לדיון דהיום, וטענות הצדדים הניצים באשר לשאלות שהופנו למומחה והודעת המומחה ככזו אני קובע באשר לשאלות ההבהרה כמבואר להלן:
1. תקנה 134(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"), קובעת:
134.
(א) מומחה שמינהו בית המשפט או הרשם יגיש לו את חוות דעתו תוך שלושים ימים
מיום מינויו, זולת אם הורה בית המשפט או הרשם הוראה אחרת.
(ב) חוות הדעת תוגש במספר עתקים שיורה בית המשפט או הרשם ובית המשפט ימציא
אותם לבעלי הדין.
(ג)
בעל דין רשאי לבקש בכתב, באמצעות בית המשפט, הבהרות מהמומחה על חוות
דעתו.
סעיף 26 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971 (להלן: "פקודת הראיות") מוסיף בהקשר זה, כדלקמן:
26.
(א) הוראות סימן זה אינן גורעות מכוחו של בית המשפט לצוות כי מומחה או רופא או
עובד הציבור
ייחקרו בבית המשפט, ובית המשפט ייעתר לבקשתו של בעל דין לצוות
על כך.
(ב) נתברר לבית המשפט שבקשתו של בעל דין לחקור מומחה או רופא או עובד הציבור
בבית המשפט באה לשם קנטור או מתוך קלות דעת, רשאי הוא להטיל על המבקש
את הוצאות החקירה.
(כל עוד לא נאמר אחרת, ההדגשות שלי- י.כ.)
2. בענייננו, הפנתה ב"כ התובע אל המומחה שמונה מטעם בימ"ש, 45 שאלות (כאשר לחלקן אף תתי-סעיפים), ואילו נתבעות 2-3 מצדן מתנגדות לחלק מהשאלות, כל אחת מסיבותיה היא.
בטרם אפנה לבחינה פרטנית של כל אחת מהשאלות שמבקשות הנתבעות לפסול, אציג את קביעות בתי המשפט השונים, בסוגיה זו של הפניית שאלות הבהרה למומחה.
הדרך המרכזית להבהרת מהותן של שאלות הבהרה הינה תוך עמידה על ההבדלים בין שאלות מסוג זה לבין שאלות המוצגות למומחה במסגרת חקירתו.
בעניין ע"א 107/88
כהן נ' לאף, פ"ד מד(1) 857, ע' 862, עמד ביהמ"ש העליון על אבחנה זו בין שאלות הבהרה לבין חקירת המומחה, בקובעו:
"העיקר בעיניי הוא, שאין טעם ענייני לראות ב'שאלות הבהרה' למומחה שלב מוקדם הכרחי לרשות לחקירת המומחה.
'שאלות הבהרה' כשמן כן הן:נ הן מיועדות להבהיר דברים שנאמרו בחזות הדעת (-כך במקור- י.כ.)
. כך, למשל, אם מומחה קובע דרגת נכות באחוז מסוים, ללא שיציין או יפרט מה הפגם שמצא אצל הנבדק - יש מקום לבקשו שיבהר, על סמך מה קבע מה
שקבע; ובדומה לזה קביעות שבחוות הדעת שמבקשים להבהירן, וניתן לעשות כן על-ידי שאלות המופנות בכתב אל המומחה
.
'חקירה'
של המומחה, לעומת זאת, מיועדת לחקרו גם, למשל, על מידת האובייקטיביות שלו או על קשריו עם מי מהצדדים. היא מיועדת גם להוכחת חוסר מיומנותו או מהימנותו וכן להצגת עובדות לפניו וחקירתו בעניינים אחרים, אשר אינם בגדר הבהרה לחוות-דעתו."
עוד על מהותן של שאלות ההבהרה המופנות למומחה ועל האבחנה בינן לבין חקירה, ניתן למצוא בפסק-דינו של ביהמ"ש המחוזי בירושלים, בעניין ת.א. (י-ם) 939/94 עודה נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, טרם פורסם:
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת