בבש"א 5199/08 עותר הנתבע להורות על סילוק התביעה על הסף ולחלופין להורות על עיכוב הליכים עד להכרעה בת"א 1080/06 (המאוחד לת"א 1201/05), ובבש"א 5200/08 עותר הנתבע להורות על איחוד ההליך הנוכחי יחד עם שני ההליכים המאוחדים האמורים.
מעיון בשלוש התביעות האמורות, ניתן להיווכח כי הן קשורות אחת לשנייה, והצדדים להן מעורבים כולם במסכת עובדתית אחידה.
על פי הנטען בתביעה הנוכחית, חברת א. נתנאל תיירות ונופש בע"מ מצויה בבעלות שווה של הנתבע ושל חברת רישן בנין והשקעות בע"מ. התובעת (מ.א. נתנאל חברה לבנין ועבודות ציבוריות בע"מ) היא חברת בת של חברת רישן. חברת רישן מצויה בשליטת גורמים שונים, שכונו "בני משפחת נתנאל".
ת"א 1201/05 היא תביעה בסדר דין מקוצר הנסבה על חובה של חברת א. נתנאל תיירות ונופש בע"מ כלפי בנק דיסקונט לישראל בע"מ, לה היו ערבים בני משפחת נתנאל וחברת רישן. בהחלטתי מיום 6/8/08 (בש"א 9517/08) נעתרתי לבקשת בנק דיסקונט להתיר את תיקון כתב התביעה, על דרך מחיקת חמישה מהנתבעים עימם נערך הסכם פשרה, והפחתת סכום התביעה בהתאם. בהתאם לכך, הוגש ביום 14/9/08 כתב תביעה מתוקן, כנגד חברת א. נתנאל וכנגד מר דורון לוטן, שהוא הנתבע-המבקש בהליך הנוכחי.
בתביעה הנוכחית עתרה התובעת לחייב את הנתבע בהשתתפות בסכומים ששילמה לבנק דיסקונט במסגרת הסכם פשרה מיום 31/8/06, עבור חיובי חברת א. נתנאל, וזאת בטענה שהנתבע התחייב לשאת במחצית מחובות החברה, והוא גם ערב להשתתפות בחיוביה, כמו הנתבעים האחרים שהם צד להסכם הפשרה.
לאחר מכן, הושג הסכם פשרה נוסף, שקיבל תוקף של פסק דין ביום 8/1/07, ובעקבותיו התבקש תיקון כתב התביעה בת"א 1201/05.
אציין, כי על פני הדברים, לא ברור מדוע התביעה בת"א 1201/05 ממשיכה להתנהל למרות הסכמי הפשרה שהושגו. ייתכן שהדבר נובע מאי תשלום החיובים על פי הסכמי הפשרה ובאופן עקיף, גם מתובענה שהגישו הנתבעים במסגרת ה"פ 215/08, ובה עתרו להצהיר על בטלות המשכנתא (שהזכות בה הומחתה לחברת א. נתנאל), אך הדבר אינו עולה במפורש מנוסח הדברים בכתב התביעה המתוקן.
מכל מקום, התביעה השלישית (יותר נכון, השנייה במספר מבחינה כרונולוגית) היא ת"א 1080/06, שהוגשה על ידי הנתבע בהליך הנוכחי, כנגד מר אריה נתנאל וכנגד בנק דיסקונט, בגין ביצוע עשרות פעולות בנקאיות ללא הרשאת הנתבע, ובניגוד למוסכם בדבר זכויות החתימה בחברת א. נתנאל. בין היתר, טען הנתבע, כי עבור חברת א. נתנאל ניטלו הלוואות שונות, ללא ידיעתו וחתימתו, והלוואות אלה אינן בתוקף, ווודאי שלא ניתן לחייבו בגינן.
ניתן להיווכח, כי בירור טענותיו של הנתבע במסגרת ת"א 1080/06, בדבר הפעולות הבנקאיות שבוצעו, שלא כדין, בחשבון חברת א. נתנאל בבנק דיסקונט, הוא נחוץ וחיוני לצורך בירור עצם חיובו של הנתבע בהליך הנוכחי, כחלק מההתחייבויות מכח הסכם הפשרה שערכו גורמים אחרים בחברת א. נתנאל, אל מול בנק דיסקונט.
בניגוד לטענת הנתבע, לא התרשמתי כי כתב התביעה אינו מגלה עילה, ובכל מקרה, לא ניתן לקבוע כך בשלב המקדמי הנוכחי.
בנוסף, קיים קשר ברור בין הנסיבות שניצבות ברקע כל אחד מההליכים, שהוא קשר מובהק עד לכדי יצירת הדדיות ביניהם, באופן שכל אחד מהם מוסיף חלק עובדתי נוסף לתמונה העובדתית הכוללת. כפועל יוצא מכך, יש להניח כי תוצאת ההכרעה בתביעה אחת תשליך גם על תוצאת ההכרעה בשתי התביעות האחרות.
באופן עקרוני, עיכוב הליכים בתביעה מסויימת עד למתן הכרעה בתביעות אחרות הקשורות לה, הוא מהלך שנועד למנוע הכרעות סותרות, אך זהו אינו המצב במקרה הנוכחי, שכן דווקא הפרדה כרונולוגית של הדיונים בתביעות השונות, היא שעלולה לפגום בקוהרנטיות ההחלטות. לעומת זאת, איחוד הדיון בתביעות יקדם את האפשרות להבהיר את מצב הדברים העובדתי באופן מקיף וכולל, ובכך לייעל ולקצר את משך זמן ההתדיינות.
תקנה 520 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 מקנה לבית המשפט שיקול דעת נרחב למדי בכל הנוגע לאיחוד תביעות, שכן לפיה-
"עניינים אחדים התלויים ועומדים בבית משפט אחד וכרוכות בהם שאלות דומות של משפט או של עובדה, רשאי בית המשפט או הרשם, לפי שיקול דעתו, להורות על איחודם, בין לפי בקשת אחד מבעלי הדין ובין מיזמת עצמו, ובתנאים שייראו לו.
(לעניין אופן יישום התקנה ראו- בש"א (תל אביב-יפו) 7057/03
פקיד שומה דן נ' סמואל (8/7/03); ע"א 1501/05
כהן נ' מנהל מס שבח תל אביב (13/3/06); ע"א 640/05
נמי, השקעות ופיתוח בע"מ ואח' נ' מנהל מס שבח מקרקעין- אזור תל אביב (5/1/06)).
בתגובת התובעת לא מצאתי טעם המצדיק את דחיית הבקשה. התובעת טוענת, כי לא קיימת זהות בין הצדדים וכן לא קיימת זהות בין הסוגיות העובדתיות והמשפטיות בשלושת ההליכים.
כאמור, כל הצדדים לשלוש התביעות מעורבים באופן כזה או אחר ברקע העובדתי שביסודן, ולכן העובדה שלא כולם צדדים פורמליים להן, אינה גורעת מהצורך באיחוד הדיון. העדר זהות עובדתית מוחלטת בין שלוש התביעה אינה גורעת גם היא מהצורך באיחוד, אלא להיפך, שכן אילו היה מדובר בתביעות חופפות לחלוטין היה מקום לסילוק אחת מהן על הסף או לעיכוב ההליכים באחת מהן.
לאור זאת, נדחית בש"א 5199/08 ומתקבלת בש"א 5200/08. אין צו להוצאות.
המזכירות תדאג לאחד את הדיון בת"א 1135/08 עם ת"א 1201/05 (הקבוע לק"מ ליום 14.5.09, 9:00, וכן ליידע את כב' השופט דר' בנימיני.
ניתנה היום כ"ט באלול, תשס"ח (29 בספטמבר 2008) בהעדר הצדדים.