החלטה בתיק א 1113/07

מבוא:

• בפני בקשה לסילוקה על הסף של התובענה והבקשה לאישור תובענה כייצוגית אותה הגישה המשיבה.
• רקע וטענות הצדדים:
• המשיבה הינה בעלת רכב מסוג יונדאי והמבקשת הינה חברה שבבעלותה מכון לבדיקה ורישוי רכב בהרצליה.

ביום 17.12.06 הגיעה המשיבה למכון שבבעלות המבקשת לצורך ביצוע רישוי שנתי לרכבה, כנדרש בחוק. כעבור מספר ימים מביצוע הבדיקה, הבחינה המשיבה כי על הפגוש האחורי של רכבה הודבקה מדבקת פרסום למכון שבבעלות המבקשת. המשיבה פנתה למבקשת וביקשה לברר את פשר העניין. מתשובתה של המבקשת למדה המשיבה, כי בכניסה למסלול הבדיקה מוצג שלט המעיד על כוונת המבקשת להדביק מדבקה כאמור, באם לא התנגד לכך בעל הרכב במפורש.

ביום 25.1.07 הוגשה התובענה שבכותרת ובקשה לאישור התובענה כתובענה ייצוגית (להלן: " בקשתה הייצוג"), במסגרתה עותרת המשיבה לפיצוי בגין התקופה בה פרסמה המבקשת את מכון הרישוי שבבעלותה על גבי רכבה של המשיבה. על פי הנטען, מדבקה זהה מודבקת על ידי המבקשת על כל רכב שמגיע לבדיקה במכון הרישוי ובכך נהנית המבקשת מפירות פרסום המדבקה מבלי שהיא משלמת על כך דבר.       

בתגובתה לבקשת הייצוג טענה המבקשת כי דין הבקשה והתובענה סילוק על הסף ולחילופין, כי דין הבקשה והתובענה דחייה לגופן. 

במהלך דיון מקדמי שהתקיים בפני, הודיע ב"כ המבקשת על כוונתו להגיש בקשה לסילוק התובענה על הסף ומכאן הבקשה שבפני.

טענות הצדדים:

בבקשתה טוענת המבקשת כי דין בקשת הייצוג והתובענה סילוק על הסף, באשר הן אינן מגלות עילת תביעה כלשהי, לא כל שכן עילה לתובענה ייצוגית ולחילופין, בהיותן קנטרניות וטורדניות ולחילופי חילופין- בהיעדר אזכור הדין ו/או סעיף החוק מכוחו מבקשת המשיבה את אישור התובענה כייצוגית ובהיעדר אחיזה בדין ו/או בעובדה. המבקשת טוענת, כי דין הבקשה סילוק על הסף גם מהטעם שהמשיבה סילפה והעלימה עובדות חיוניות מבית המשפט.  

המשיבה מתנגדת לבקשה; לטענתה, לא בקשה לסילוק בפני, כי אם התנגדות לבקשת הייצוג, אשר הוגשה זה מכבר. המשיבה טוענת כי אין בפי המבקשת כל טעם המקים לה עילה לדרוש, בשלב מקדמי זה, את סילוק התובענה, על הסף, על אחת כמה וכמה כשעסקינן בבקשה לאישור תובענה כייצוגית.

דיון והכרעה:

הלכה פסוקה היא, כי בדרך כלל אין זה רצוי לפצל את הדיון בבקשת הייצוג לתת-הליכים ומן הראוי לדון בכל הטענות במכלול, גם מקום שיש בפי המשיב טענות מקדמיות כגון העדר עילה או טענות אחרות שיש בהן כדי להביא לסילוק בקשת ייצוג על הסף. עמדה על כך כב' השופטת שטרסברג-כהן, כדלהלן:

"סילוק על הסף ניתן במקום שבו אין בכתב ^-התביעה כדי לגלות עילות תביעה כנגד הנתבעים (י' זוסמן סדרי הדין האזרחי.. בעמ' 387). ככל שעסקינן בבקשה לסילוק התובענה הייצוגית על הסף, הרי ששאלת קיומה של עילת תביעה נבחנת ממילא במסגרת התנאים לאישורה של התובענה כייצוגית, הכוללים בין היתר את הדרישה כי התובע יראה כי קמה לו עילת תביעה אישית נגד הנתבעים (סעיף 54א(א) לחוק). לפיכך אין מקום לדון בנפרד בבקשה לסילוק התובענה על הסף באשר שאלה זו תיבדק במסגרת בחינת התקיימותם של התנאים הקבועים בסעיף 54א לחוק. ככל שעסקינן בבקשה לסילוק הבקשה לאישורה של התובענה הייצוגית על הסף, הרי שצו כזה יינתן, אם בכלל, במקרים חריגים וקיצוניים שבהם ברור על פני הדברים שאין בבקשה ולא כלום, וזאת עוד בטרם נכנסנו לגדרם של סעיפים 54א ו54 ^-ב". 

(ראה רע"א 8268/96 רייכרט נ' שמש, פ"ד נה(5) 276 (2001), בעמ' 291). 

בתי המשפט מצאו לנכון לפצל את הדיון ולדון בבקשה לסילוק בקשת ייצוג על הסף בעיקר במקרים בהם הושגה הסכמה דיונית של הצדדים לפצל את הדיון ולדון בבקשת הסילוק תחילה ובמקרים שבהם התבססה בקשת הייצוג על תקנה 29 לתקנות וסילוקה על הסף התבקש לאור פסק הדין בדנ"א 5161/03 א.ש.ת ניהול פרוייקטים וכח אדם בע"מ ואח' נ' מ"י (לא פורסם, ניתן ביום 1.9.05). מקרים נוספים הם אלה שבהם בקשת הסילוק נסמכה על טענה של שימוש לרעה בהליכי משפט, בשל קיומו של פסק דין הדוחה אישורה של תובענה ייצוגית כנגד אותו הנתבע ועל טענת התיישנות [ראה בש"א 1414/00 בת"א 1043/00 רוזנפלד נ' הארגון למימוש האמנה על ביטוח סוציאלי (לא פורסם, ניתן ביום 24.10.02), אשר אושרר בע"א 10688/02; ענת בקר ואח' נ' סלקום ישראל בע"מ ואח' (לא פורסם, ניתן ביום 7.2.06)].

עיון בבקשת הסילוק שבפני מעלה, כי אין זה מסוג המקרים המצדיקים את פיצול הדיון;

ודוק, בבקשתה טוענת המבקשת כי דין בקשת הייצוג והתובענה סילוק על הסף, באשר הן אינן מגלות עילת תביעה כלשהי ולחילופין, בהיותן קנטרניות וטורדניות ולחילופי חילופין- בהיעדר אזכור הדין ו/או סעיף החוק מכוחו מבקשת המשיבה את אישור התובענה כייצוגית. עוד טוענת המבקשת, כי יש לסלק את התובענה ובקשת הייצוג מהטעם שהמשיבה סילפה והעלימה עובדות חיוניות מעיני בית המשפט.